השתלות חזה – ידעו את עצמכן

לפני כמה ימים נחשפתי לחומרים שגרמו לי לחשוב פעמיים לגבי השתלת החזה שלי והשלכות בריאותיות של השתלים לטווח ארוך.

http://www.center4research.org/breast-implant-illnesses-whats-evidence/

רשום כאן למשל שבמסגרת של שלוש שנים יש סיכוי של אחד עד שש אחוז שחלק מהשתל יזלוג ויגיע לחלק אחר בגוף. השתלים האלה יכולים לגרום לסרטן, מחלות אוטו אימוניות (שמערכת החיסון תוקפת את הגוף) ובעיות קוגניציה. לאורך עשרות שנים, הסיכוי לזליגה מצטבר כך שרוב הנשים שנשארות עם שתלי חזה יהיה להן חלק שזלג.

בעיות קוגניציה זה משהו שאני במיוחד בחששים לגביו, בעקבות נסיון שלי עם אבי שלקה בדמנציה שהפכה אותו מפרופסור בטכניון לצמח במשך שנים רבות לפני שהוא מת.

זו סיבה עיקרית למה אני מקפידה על תזונה כמה שיותר נטולת מזון מעובד וכל הזמן מנסה למצוא שיטות להקפיד על כך יותר בנוסף להיותי טבעונית מטעמי מוסר.

זו סיבה עיקרית למה אני משתדלת גם לעשות ספורט שאני אוהבת, במקרה שלי ריצה.

זו סיבה עיקרית גם למה אני כל הזמן מנסה לעבוד על שעות וזמני השינה שלי למרות שאני נוטה להיות חיית לילה.

וכאישה טרנסית, כמה שחשוב לי לעבור עד כמה שאני יכולה כאישה, הנסיון שלי עם אבי הדמנטי מוביל לכך שאם יש דבר אחד שאני מפחדת ממנו יותר ממיסג'נדרינג תכוף, שעדיין קורה לי במידה ניכרת גם אחרי כל הניתוחים שיכולתי לעשות כדי לשנות את זה, זה הפחד לבלות את השנים האחרונות שלי כשאני לא ממש שם. אני לא יודעת מתי ואיך אני אמות, אבל אני מקווה שלפחות עד הרגע האחרון אני אהיה אני, אני אדע ואחווה וארגיש ולא אהיה צמח ולא אהיה סיעודית.

אני מעדיפה להידרס על ידי מכונית בעת ריצה מאשר לבלות שנים רבות בבית אבות דמנטית אבל אני בספק שיהיה לי האומץ להתאבד אם אקבל דיאגנוזה של דמנציה… אז הפתרון הוא ממש להקפיד על הבריאות שלי כדי להוריד את הסבירות שאצטרך להחליט בין להתאבד כדי לא לחיות דמנטית לבין להמשיך לחיות עם דמנציה.

כמובן שאין שום ודאות שבהכרח תתפתח בעיה כלשהיא בכלל, ואם אנקוט בכל אמצעי הזהירות יתכן שאחלה בכל זאת או אחטוף משהו אחר לחלוטין… אבל אחרי שראיתי וחוויתי את השנים האלה עם אבי, זה משהו שאני רוצה להימנע ממנו בכל מחיר.

אולי אם הייתי דוגמנית או שחקנית עם קריירה מצליחה שנשענת על איך שאני נראית (אני כן שחקנית חובבנית אבל לא מקצועית) או אפילו אם רק הייתי עוברת יותר כאישה אז היה לי אולי שווה לשמור על השתלים אבל במילא הרבה פעמים אני לא ממש עוברת כי מבנה הפנים שלי עדיין עם סממנים גבריים ניכרים למרות כל הניתוחים שניסו להעלים אותם, בעיקר העיניים השקועות אצלי מעבר לטווח שהוא נקבי.

אני גם קרחת ועם קרקפת שמנונית רגישה אז כל יום שאני חוזרת הבייתה אני חייבת להוריד את מערכת השיער שלי כדי שלא יגרד לי ואצליח לישון וכל פעם שאני רואה את עצמי במראה עם חזה מכובד אבל קרחת, זה מרגיש לי קומי. לפני הניתוח הייתי שטוחה ואחרי ניתוח ההסרה כנראה אהיה שטוחה שוב… אבל ככל שאני אתבגר כך הנראות שלי תלך ותהיה פחות ופחות רלבנטית ובמילא אני התרגלתי להתבודד המון בדירה ולשחק משחקי מחשב.

אז המוח שלי יותר חשוב לי מצורת הגוף שלי. האנשים שבחיי קיבלו אותי עם איך שאני נראית גם לפני הגדלת החזה ויקבלו אותי גם אחרי הסרת החזה. אני רוצה להיות מסוגלת לחוות את העולם, לצרוך מדיה ומשחקי מחשב, לדבר ולבלות עם חברים ומשפחה, ללמוד דברים חדשים.

זה לא ויתור קל עבורי, כי אני באמת מרגישה שהחזה עוזר לי קצת לעבור יותר כאישה ובגדים נראים יותר נשיים עלי בגלל החזה ולרדת בדרגת המעבר שלי כאישה זה לא מחיר קל עבורי… אבל שום דבר לא יותר חשוב לי מאשר להישאר עם קוגניציה שלמה עד היום שאני מתה.

לגבי נשים אחרות, טרנס או סיס, שעברו הגדלת חזה או שוקלות הגדלת חזה, בבקשה תקראו בעיון את כל מה שרשום כאן, כולל רפרנסים אל מחקרים רלבנטיים.

http://www.center4research.org/breast-implant-illnesses-whats-evidence/

כשאני עשיתי את הניתוח לפני שנתיים ביחד עם הניתוח התחתון, לא מצאתי את החומרים האלה והרופאים לא אמרו לי שבעיות כאלה יכולות לקרות כתוצאה מהניתוח. הבטיחו לי שהשתל שלי עשוי כך שגם אם הוא נחתך אז לא תהיה זליגה – אבל עושה רושם שהתירוץ "השתלים החדשים לא יעשו בעיות" זה תירוץ חוזר ונשנה בכל העולם לגבי השתלות חזה ובעצם כולנו שפנות נסיון לגלות ולראות אם השתלים החדשים באמת לא פוגעים וכל פעם שעולים מחדש חששות לגבי השתלים הקיימים עוד פעם אומרים "אבל השתלים החדשים טובים יותר" בלי שיש מחקרים לטווח ארוך להוכיח את זה.

אני עוד לא מאה אחוז סגורה על זה, אבל אני כרגע בכיוון להסיר לחלוטין את השתלים וכמה שיותר מוקדם, אני כאמור רק שנתיים אחרי הניתוח, וככל שאקדים להסיר אותם כך יפחת הסיכוי שמשהו יספיק לזלוג מהשתל ולטייל לחלק אחר בגוף בו נזק מצטבר לאורך זמן יכול לקרות ולא תהיה בהכרח דרך למצוא או להוציא את שארית השתל גם אם ימצאו אותה בהתאם לאיפה הגיעה שארית השתל וכאמור, לפי הקישור שנתתי רוב הנשים שנשארות לטווח ארוך עם שתלי חזה יש חלק ממנו שזולג ומטייל למקום אחר בגוף. יכול להיות שיגיע למקום שלא פוגע, יכול להיות שכן. מה שקראתי מספיק בעייתי כדי לעורר את הדאגה שלי ואולי עצם הסרת הדאגה היא חשובה גם אם בסוף לא היה נגרם לי נזק מהשתלים.

בין אם אני אחליט להוציא את השתלים שלי או לא, היה חשוב לי לשתף את המידע הזה כדי שאחרות ידעו ויעשו החלטה מודעת.

אני לא רוצה להגיד לנשים לא לעשות השתלת חזה או כן לעשות השתלות חזה. במקרה של נשים טרנסיות במיוחד, הגשמת הנראות שלנו כנשים יכולה להיות עניין של חיים או מוות. מחלות כרוניות לטווח ארוך לווא דווקא רלבנטיות אם מישהי מתאבדת בגלל שלא מימשה את הזהות שלה וסבל נפשי יום יומי יש לו גם השפעה ניכרת על הבריאות הפיזית. אני כן רוצה שתקראו היטב את המידע הזמין לגבי זה, כי הרופאים המנתחים שלכם לווא דווקא יראו לכם את המידע הזה, כדי שתוכלו לבצע החלטה מודעת.

איפה ה"אני" שלי?

הצורה בה לאכול מזון מעובד גורם לי לרצות לאכול יותר ממנו למרות שאני יודעת שזה עולה לי יותר כסף, עולה לי בבריאות, עולה לי חיצונית שאני מתנפחת, עולה לי באיכות העיכול, אם אני אוכלת מספיק ממנו אפילו מרגישה שאני מתייבשת כי אין מקום בבטן להכניס מספיק נוזלים כמו שצריך שאין שום בעיה לקבל מספיק כשאני אוכלת משהו צמחי לא מעובד כגון תבשיל ללא שמן או סלט ירקות או סלט פירות שלא חסר מספיק מים עם כל אחד מאלה…

גורם לי לחשוב שאני לא באמת עושה דברים מתוך מניעים של איזשהו "אני" מוצק ומגובש… כי ה"אני" שלי כל פעם מחדש מתגמש ומחפש תרוצים למה בכל זאת לאכול את הזבל הזה שאין שום סיבה הגיונית לאכול אותו, אחרי שנים על גבי שנים שאני כבר יודעת מהתנסות אישית איזה מזון עובד הכי טוב עם הגוף שלי, חוסך כסף, מצמצם כמה הבטן שלי נראית כאילו הריונית ביחס למסגרת הגוף הדקיק ככלל שלי, מסדר לי את העיכול – מזון צמחי לא מעובד.

אם יש לי באמת רצון חופשי, למה אני כל הזמן מחדש לא מצליחה להימנע מלבחור לחזור אל הזבל המעובד ואז אחרי שאכלתי אותו אפילו עוד יותר מתקשה להפסיק לבחור לאכול אותו? כן, אני יודעת שזה ממכר, שזה סמים לייט, אני יודעת שיש הסבר עבור זה – אבל הנקודה שלי היא שזה שובר את הרעיון הזה שיש לי באמת רצון חופשי.

כן, אני מצליחה 90% מהזמן לבחור לאכול דברים טובים, אבל העשר אחוז הנותרים האלה מספיקים כדי לנפח אותי בחזרה, ואז אני כזה – טוב, מה יש לי להפסיד? בוא נאכל עוד זבל מעובד ונתנפח עוד!

אוקי אסטרטגיה א' בוא ננסה לספור ימים שהתנזרתי. לא עובד, כי אז הניקוד מתחיל מההתחלה ומה הטעם לנסות בכלל כשאין סיכוי שאצליח לשמור על התנזרות מושלמת? אוקי, אז אסטרטגיה ב' בוא נסמן ימים ירוקים, אדומים וצהובים בהתאם לרמת עיבוד המזון שאכלתי באותו יום… לא עובד! כי מספיק יום אחד אדום כדי להוביל לעוד יומיים אדומים, ואז אני כבר התנפחתי המון וקשה מחדש לגייס מוטיבציה להתנזר אז מנסה שוב את טקטיקת ספירת הימים אבל גם היא לא יכולה לעבוד.

אין שיטה שעובדת. אין שיטה בה אני יכולה להשקיט את המוח שלי באופן תמידי מהרצון הזה לאכול זבל מעובד שעושה לגוף שלי ולכיס שלי רע. אני יכולה לשמור על מוח שקט שבוע, חודש, במאמץ עילאי אני יכולה לשמור על רצף שלושה עד ששה חודשים… אבל מתישהו זה יחזור, החלק במוח שמוצא תרוצים להיכנע ולאכול משהו מעובד, כי זה לא בריא להיות קיצונית, תחיי קצת, אל תהיי כל כך פנאטית… ופעם אחת מובילה לשלוש, ושלוש מוביל לשבוע ואז רק שבוע אחד מספיק כדי להביא אותי פיזית חיצונית לריסט, לריסטארט, למצב כאילו לא הקפדתי על התזונה בכלל – חיצונית.

שבוע אחד של מזון מעובד מספיק כדי לקחת אותי מלקום בבוקר ככה…

אל לקום בבוקר ככה…

…ואז לוקח לי לפחות חודש של התנזרות ממזון מעובד כדי לחזור למצב היחסית חטוב, לפעמים לקח אפילו שלושה חודשים וגם אז אני עדיין מתנפחת משמעותית אחרי שאני אוכלת, מה שגורם לי לנסות לחכות עם לאכול עד שאני חוזרת הבייתה אבל אז אני גם רעבה ויותר קשה להימנע מלהחליט לאכול משהו מעובד. זה גם נותן לי תרוץ בכל זאת לאכול מזון מעובד לפעמים כי גם כשאני ממש מקפידה, אני עדיין צריכה לכווץ את שרירי הבטן כדי להסתיר את הנפיחות בגלל ההתנפחות אחרי האוכל גם בתקופות שאני מקפידה על איכות התזונה – אז כשהקרייבינג עולה המוח משתמש בזה כתירוץ שבמילא אין טעם להקפיד עד כדי כך.

פנימית לפחות הכולסטרול שלי מעולה והבדיקות דם שלי סבבה והלחץ דם נהדר, זה לא שאני מלאה כל הזמן בזבל שהורס לי את העורקים כי 90 אחוז מהזמן אני באמת אוכלת רק דברים בריאים לי אבל העשר אחוז שלא מנפח לי את הצורה כך שחיצונית הוא מוחק את כל הזמן שהקפדתי.

והתזונאית אומרת את לא מנסה להיות דוגמנית אז מתי שזה חשוב תכווצי את הבטן וזהו… אל תשווי את עצמך לאחרות ששטוח להן כל הזמן לא משנה מה הן עושות ומה הן אוכלות. יש אחרות שלא יכולות לעשות בטן שטוחה גם אם הן מכווצות אותה. מצבך ממש טוב! אז אוקי, להשלים עם המגבלות שלי זה לפחות רעיון מועיל אבל הגאסטרו הייתה די חסרת תועלת. "זה בגלל שאת טבעונית ואוכלת יותר מדי סיבים". לציין שלהחליף מזון עשיר בסיבים במזון מעובד דל בסיבים רק מחמיר את המצב שלי מנסיוני לא שינה את הטענה שלה. אני בהחלט לא הולכת להשתתף בתעשיית המזון מן החי בגלל בעיה קוסמטית. לאף אחד לא מגיע שאשלם כדי שיכלאו אותו, יענו אותו ויהרגו אותו כדי שתהיה לי בטן שטוחה ואני בספק שיש משהו קסום בבשר וחלב שיגרום לבטן שלי להיות שטוחה ולאכול בשר וחלב גם לא יעלים את הקרייבינג שלי לאכול מדי פעם מזון מעובד שיקפיץ תמיד את הנפיחות שלי. אז לא, אני לא הולכת אי פעם לוותר על טבעונות בגלל בטן נפוחה ואני גם לא מאמינה שטבעונות היא אשמה או שלאכול בשר יעזור עם זה בכלל.

אבל מעבר להתנפחות עצמה, אני שונאת את הפינג פונג הזה. אני שונאת את התחושה הזו שאין לי באמת שליטה על הרצונות שלי. אין לי את שלוות המוח הזו. הזמן היחיד שהייתה לי שלווה עם אוכל לאורך זמן היה כשחייתי בבועה בה לא הייתה לי ברירה אלא לאכול בריא וברגע שיצאתי ממנה זה נפסק ואין מקום פנטסטי בעולם בו אני יכולה לחיות בלי הגירויים האלה, מקום בו שמן, מלח וסוכר כרכיבים מבודדים מהצמחים מהם הרכיבים באו לא קיימים ואני גם לא רוצה עד כדי כך להתבודד ולהתנתק מכל הדברים האחרים שטובים בתרבות ובאנשים. מה הפואנטה להיות הכי חטובה שאני יכולה להיות ביחס לעצמי על ידי להימנע לחלוטין ממזון מעובד אם כדי לעשות את זה אני צריכה להתבודד לחלוטין בתוך הדירה שלי?

אחרי הניתוח האחרון שלי למטה שהייתי מרותקת למיטה עבור התאוששות ודאגתי שבבית שלי יהיה רק מזון צמחי לא מעובד – לא הייתה לי ברירה אלא לאכול רק מזון בריא ורק אז הייתי סוף סוף שלווה עם האוכל, ורק אז כמובן בלי מאמץ שמרתי על תזונה בריאה ברצף הכי ארוך של חצי שנה התנזרות ממזון מעובד והגוף שלי היה הכי חטוב והמוח שלי היה הכי בשלווה אי פעם, לפחות לגבי אוכל.

אבל אז התאוששתי ויכולתי להסתובב בחוץ שוב חופשי, לפגוש אנשים, להסתובב ברחובות עם הריחות והמראות של המזון המעובד שאני מכירה ואוהבת והנה חזרתי אל אותו הפינג פונג המוכר של עלייה וירידה ובזבוז כסף על מזון מעובד.

אז איפה, איפה הרצון החופשי שלי? איפה הרות רותלס שבתוכי שתגרום לי אי פעם להפסיק לעשות משהו שאני יודעת שאין שום סיבה טובה לעשות אותו מעבר להנאה רגעית, למרות שאני בהחלט נהנית גם ממזון בריא, במיוחד כשאני שומרת רצף המנעות ממזון מעובד והגוף שלי מתרגל לרמת הגירוי הנמוכה יותר וחווה אותה כרמת גירוי רגילה ומספקת.

למה? אם אני באמת יצור עם רצון חופשי, למה אני מאפשרת לזה להשתלט עלי כמו נמושה רגשית? רבאק, אני אפילו נהנית ממזון בריא אז למה אני כל הזמן מחדש נמשכת אל הזבל המעובד?

זה מה שהכי מתסכל כאן. לא הנפיחות. לא בעיות העיכול. אולי הכסף המבוזבז הכי מתסכל ואז אחרי זה החוסר יכולת שלי אי פעם להגיד לנצח שלום למזון מעובד ולא לחזור שוב אל מעגל העלייה ירידה ובזבוז כסף המיותר הזה.

אני כל הזמן מפחדת לאבד את ה"אני" שלי, לגמור דמנטית כמו מישהו קרוב אלי שמת בלי ה"אני" שלו בגלל המחלה הארורה הזו. זה למה התחלתי להשתדל לאכול יותר בריא מלכתחילה, לא רק כי נמאס לי להראות הריונית מתי שאני לא עושה שריר. סובלת את זה שקוראים לי אנורקסית, אורתורכסית, קיצונית, אובססיבית – כדי לשמור על ה"אני" שלי, לא להגיע למצב סיעודי, לא להגיע למצב שכל עוד אני נושמת שאי פעם ה"אני" שלי לא יהיה קיים, להישאר עם ה"אני" שלי שלם עד הרגע בו אמות…

אבל הנה, ה"אני" שלי כל הזמן תחת מתקפה גם בלי דמנציה, ה"אני" שלי לא מצליחה להימנע מלבחור בחירות שהיא יודעת שאין שום סיבה הגיונית מוצדקת לבחור אותן. אני חווה את עצמי כאילו ה"אני" הזה קיים אבל לפעמים ההתנהגות שלי מעידה שהוא לא קיים.

טאבלט חדש, בגדים ונפיחות | בלוג 9 באפריל 2019

אתמול הסתובבתי הרבה בחוץ עד חצות. היה לי תיק כבד ואכלתי רק בבוקר. הארוחות שלי בדרך כלל ממש משביעות עבור כל היום כשאני נשארת בבית – פותחת את היום עם זרעי פשתן טחונים פעמיים שלוש בשבוע עבור אומגה 3 ואז הארוחה העיקרית מכילה עדשים, אורז מלא, תפוח אדמה, ברוקולי, פטריות וכל זה מבושל כמובן בלי שמן ובלי מלח אבל עם כורכום וכמון מוגש עם כרוב סגול נא ועגבניה נאה בתוספת כף טחינה. בנוסף לכך נשנושי פירות פה ושם לאורך היום אבל אם זה יום בו אני לא יוצאת החוצה רוב האנרגיה שלי מארוחה אחת גדולה וזה מספיק לי. בימים פעילים יותר סביר שאני אבשל פעם נוספת או אם אני בחוץ וקרובה לסניף של שיבולת השרון אקנה שם כמה לחמניות מקמח מלא ואחפש ירקות לדחוף בתוכן.

אתמול הייתי פעילה יותר אז התחלתי להרגיש קצת רעבה בערב. הסתובבתי בקניון התחנה המרכזית ברחובות, כי הייתי ברחובות כדי לאסוף את ה-Surface Go שלי משניידר מחשבים. אין חנויות קרובות יותר אלי מהן אפשר לרכוש אותו.

משחקת Skyforce Reloaded באוטובוס על ה-Surface Go. המקלדת גם ממש איכותית ויחסית נוחה להקלדה למרות הגודל הקטן. מצד שני, יש לי אצבעות יחסית רזות.

הוא איטי אבל הכל בו עובד סבבה גם אם לוקח זמן להפעיל ויכולתי לשחק בו משחק קליל בלי בעיות והאפשרות לערוך בו פוסט בוורדפרס בכל מקום עם מקלדת ממש מגניבה והוא מספיק קליל שאני יכולה לסחוב אותו ביד ולבדוק דברים, לצלם דברים או לגלוש ביוטיוב כמו בכל טאבלט רק שזה בעצם מריץ ווינדוס מלא אז גם יש לי גישה לכל משחק או ישום וינדוס שאני צריכה או רוצה. אני מורידה עכשיו וורלד אוף וורקראפט וממש מקווה שהוא יוכל להריץ אותו ברמה בסיסית ואז אוכל לעשות קווסטים ומטלות משחק יום יומיות בנסיעות אוטובוס שיש לי די הרבה מהן ולעיתים קרובות די ארוכות. הוא ממש איטי, שלא יהיה ספק – אבל הוא גם ממש נייד ומאפשר לעשות דברים שאני רוצה לעשות בזמנים ומקומות שאחרת הייתי פשוט משתעממת כי לשלוף את הלפטופ ששוקל שני קילו ולהחזיק אותו ביד אחת ולתפעל אותו בשנייה לא ממש נוח או מתאים לסיטואציה.

אני לא ציפיתי לביצועים טובים עם מעבד ליבה כפולה. יש גבול כמה כוח עיבוד ניתן להכניס לאריזה כל כך קטנה עם קירור פסיבי. אולי עוד שנתיים יהיה שדרוג עם כוח עיבוד יותר רציני אבל בינתיים אני עוד ממש נהנית ממנו ככה ואולי העדכונים שאני מורידה ישפרו את הביצועים שלו. אם העדכונים לא ישפרו את הביצועים שלו, אני אשתמש בו רק עבור דברים שמכשירי האנדרואיד שלי לא יכולים לעשות, כגון לערוך וורדפרס בנוחות יחסית בכל מקום או לצלם עם מצלמה יותר טובה ואולי אפילו לשחק כמה משחקי ווינדוס קלילים שאין בנינטנדו סוויץ'. הפנטזיה היא שהוא כאמור יצליח להריץ וורלד אוף וורקראפט ברמה בסיסית מאוד, נראה אם אצליח אחרי התקנת העדכונים.

אז אם כבר אני הייתי בקניון חרשתי על חנויות הבגדים וחיפשתי אופציות ללבוש לגמרי לבן שצריך עבור חלק בהצגה חדשה שאנחנו עובדים עליה באנסמבל הגאה. כנראה נלך על אופציה עם החצאית הארוכה…

אני כנראה אלבש בהצגה משהו עם החצאית הלבנה הארוכה הזו

אבל בשביל הצחוקים לא יכולתי שלא למדוד את החליפה הזו עם החצאית הקצרה כשראיתי אותה על הבובה. כמובן שעל הבובה היא נראתה הרבה יותר כמו מה שהייתי רוצה שהיא תראה עלי…

מרגישה גמלונית מדי עבור התלבושת הזו

למה בשביל הצחוקים? נראה לי שהגוף שלי נראה יותר מדי גמלוני עבור דברים בסגנון הזה. ידעתי שזה מה שיקרה אבל בכל זאת רציתי למדוד. בחנות אמרו לי שזה נראה ממש טוב אבל נו, מוכרות בחנות רוצות למכור. אני לא הרגשתי בנוח עם איך שאני נראית עם זה וזה גם היה עולה לי 400 שקל ואני הייתי במשימה למצוא משהו עבור ההצגה ולא היה לי תקציב גם לזה וגם לבגדים עבור ההצגה. אחרי הכל, בדיוק קניתי היום טאבלט שמשמש גם כמחשב וזה לא היה זול. החצאית הארוכה הייתה קנייה ממש מוצלחת אז לפחות הצלחתי לגבש משהו בסיסי עבור ההצגה שעוד אוכל לשפר ולבנות עליו. אני אוהבת איך שבגדים ארוכים נראים עלי.

למשל השרוול הארוך הזה נראה לי ממש טוב ויש לי כבר בסגנון הזה אחד שחור ואחד ירוק עמוק.

אני אוהבת שיש משהו ארוך "נשפך" ממני

אבל כאמור לא היה לי תקציב וניסיתי להתמקד בלבנות משהו עבור ההצגה.

מרוב הסתובבות עם תיק כבד הרעב התחיל לנדנד, בדקתי את האופציות הטבעוניות שם… היה גרג והכל שם עם שמן ולא נראה טעים במיוחד וגם יקר ובדקתי עוד מקומות והגעתי למסקנה ששום דבר כצפוי לא מספיק טעים ומספיק בריא ששווה לי להוציא עליו את הכסף ולאבד התקדמות בירידת הנפיחות שלי אז המשכתי להתלבט אם לאכול ולחפש תלבושת לבנה עד שהיה עשר בלילה והייתי חייבת כבר לזוז הבייתה או שאתקע ברחובות.

אז יצא שאכלתי רק פעם אחת אתמול למרות שהייתי די פעילה והיום למחרת ירד לי כמעט סנטימטר שלם בגזרת הבוקר! אתמול גם הקפדתי ללעוס המון כשאכלתי וזה אולי עזר להוריד את ההתנפחות שלי אחרי האוכל בהיקף המותניים ל-3 ס"מ במקום 4, אבל היקף הבטן אחרי האוכל לא הושפע מזה. היקף הבטן מראש מתחיל אצלי די רחב כרגע גם בבוקר, אבל ככל שאחזור למצב בו אני מתחילה שטוחה בבוקר כנראה יהיה הבדל דומה אחרי האוכל כמו שיש בהיקף המותניים. לגבי ההשפעה של לעיסה מוגברת, יתכן שזה קרה במילא מעצם זה שעבר עוד יום בו לא אכלתי מזון מעובד. מה שכן, לכפות על עצמי ללעוס לאט כן גרם לי להרגיש שהאוכל יותר "יושב בשקט" בבטן שלי ופחות לוחץ עליה.

התחלתי לאחרונה גם לקחת אנזימי עיכול כמו שהציעה התזונאית שלי ותוסף חומצה פולית כמו שמנדנדים לי רופאת המשפחה והאנדוקרינולוגית. אמור להיות לי מלא פולאט מכל הצמחים שאני אוכלת אבל איכשהו אני כנראה לא סופגת אותו טוב אלא אם כן אני אוכלת מלא מזון נא ואני משתדלת לא לאכול נפחים גדולים של אוכל כמו קודם כדי לצמצם את ההתנפחות שלי אחרי האוכל. מקווה שאנזימי העיכול יעזרו. בינתיים עושה רושם שהנפיחות יורדת יחסית מהר בקצב של שבועות במקום חודשים, אבל אולי זה כי גם מתי שאני אוכלת מזון מעובד זה פחות מאשר פעם אז אני מראש פחות מאתגרת את מערכת העיכול הרגישה שלי.

יחד עם זאת, התזונאית שלי אמרה שהנטייה שלי לנפיחות היא רק עניין קוסמטי כששאלתי אותה אם זה קשור גם לבריאות אז לפחות יש את זה. אני כרגע ברמת נפיחות שמספיק לי לכווץ את הבטן כדי להסתיר את ההתנפחות אחרי האוכל אז כל עוד לא אחמיר את המצב עם מזון מעובד, מצבי סביר כרגע ואנשים אחרים לרוב לא רואים את זה – לא שעל פי הנראה לאנשים אחרים אכפת גם כשרואים את זה. עדיין, היה עדיף מבחינתי אם אצליח לא להראות נפוחה גם כשאני לא עושה שריר, במיוחד עבור מתי שאופיע שירים. אגב, ביום חמישי הקרוב אני הולכת להופיע שיר ביום הנראות הטרנסית בפתח תקווה. כתובת שחם 64 והארוע מתחיל בשבע בערב אבל אני לא יודעת מתי אני אעלה עם השיר שלי. מוזמנים\ות לבוא.

ההצגה עם האנסמבל הגאה תעלה בקאמרי ב-7 ביוני וב-20 במאי אני שרה בערב שירי דיסני התרמה לארגון מעברים בקהילת הלב ברש"י 50 תל אביב.

עדכון: זה עבד! הצלחתי להריץ וורלד אוף וורקראפט על ה-Surface Go! קצב התמונות היה איטי כצפוי, 10-20 לשנייה למרות שהורדתי את כל הגרפיקה למינימום חוץ משתי הגדרות שהן חיוניות כדי לשחק סביר – projected textures enabled + particle density good. זה כמובן לא נחשב חווית משחק סבירה, אבל הצלחתי לעשות קווסטים לבד שזה מה שרציתי להיות יכולה לעשות באוטובוס. אז כוח עיבוד מינימלי הנדרש יש, כעת צריך לראות אם יציבות חיבור תחזיק. קניתי דגם עם LTE מובנה, כך שיש למחשב סים משלו בנפרד מהטלפון. בתקווה זה יעזור עם בעיות הניתוקים שהיו לי כשניסיתי לשדר אינטרנט מהטלפון שלי אל הלפטופ.

זו לא חווית משחק משובחת, אבל אפשר להסתדר ולעשות קווסטים עם זה כדי להעביר זמן באוטובוס

זה כמובן לא אמור להוות תחליף למחשב שולחני טוב, רק לאפשר לי לעשות כמה משימות יום יומיות למלא זמן מת באוטובוס ובבית אני יכולה להשתתף במשחקים קבוצתיים או סתם להנות מלשחק בתנאים סבירים. הסאונד שיוצא מהמכשיר הזה ממש מדהים ומצאתי את עצמי לא רוצה לדלג על סרט הפתיח למרות שראיתי אותו עשרות פעמים בגלל כמה שנדהמתי מאיכות ועוצמת הסאונד שמכשיר כה קטן מצליח להוציא. איכות המסך מעולה, כפי שניתן לראות לפי איך שהצבעים זועקים ממנו למרות הגדרות הגרפיקה הנמוכות מה שמעיד כמה כיף יהיה לצפות בסרטים וסדרות על המכשיר הזה באוטובוס. עושה רושם שההוצאה השתלמה אפילו ברמה של הגשמת הפנטזיה לשחק וורלד אוף וורקראפט באוטובוס, בהנחה שחיבוריות אינטרנט בדרכים כאמור לא תהווה בעיה הודות לסים המובנה והמכשיר מספיק קטן כדי לשים אותו על הברכיים יחד עם בקר המשחק במושב אחד באוטובוס בניגוד ללפטופ שלי אשר אמנם הרבה יותר חזק מבחינת ביצועים אבל מסורבל לשימוש באוטובוס אם המושב לידי אינו פנוי ויש זמן מכובד של להוציא את הלפטופ מהתיק ולחבר אותו למשחק ואז לנתק, לכבות ולהחזיר לתיק לפני הירידה.

בגלל שהמכשיר הזה תמיד מחובר לאינטרנט עם סים משלו, אני מקווה להיות מסוגלת לשים את הדמות שלי בפינה בטוחה לפני שאני עולה או יורדת מאוטובוס וכך לדמות את פונקציית הפאוז עד כמה שניתן שלא קיימת בעולם אונליין כמו בוורלד אוף וורקראפט. אפליקציית המוביט בטלפון שלי גם כל הזמן מתעקשת לנסות להתחבר לווייפיי מזדמן שאין לו סיסמא עבורו, דבר שגורם לטלפון שלי להפסיק לשדר אינטרנט ללפטופ ולנתק במשחק ואז נדרשות כמה דקות נוספות להדליק מחדש את האינטרנט ולהיכנס מחדש למשחק ולקוות שלא מתתי במשחק ואז ידרשו דקות נוספות לחזור אל הגוויה שלי ואולי בזמן הזה אני צריכה בכלל לרדת מהאוטובוס. אז מבחינות רבות, ידעתי שכדי שיהיה צל של סיכוי שאצליח להתנהל עם וורלד אוף וורקראפט באוטובוסים, וורלד אוף ווקראפט יצטרך חיבור סלולרי משלו.

גם מבחינת כוח בטריה, זו עוד בעיה שהייתה לי עם הלפטופ כשניסיתי לשחק איתו וורלד אוף וורקראפט בדרכים. הלפטופ שלי הוא די חדש אבל החזיק רק שעה וחצי עד שעתיים של משחק ודרש שקע חשמל כדי לטעון עם השנאי המצורף. אני עדיין לא יודעת כמה זמן לעומת זאת ה-Surface Go יחזיק, אבל יש לו חיבור USB C שמאפשר לי לטעון אותו עם בטריה חיצונית שקניתי במיוחד אחת חזקה עם 20100 mAh, והמכשיר מכיל רק 3400 mAh. אז אני חושבת שתהיה לי מספיק בטריה גם עבור ימים שאני צריכה ליסוע שעות רבות באוטובוס ויש לי בהחלט לא מעט ימים כאלה. כאמור אם משהו יפיל את הפנטזיה הזו זה יהיה איכות ובעיקר רציפות החיבור הסלולרי בדרכים. הלפטופ שלי כמובן הרבה יותר חזק ויכול לתת חווית משחק סבירה עם כרטיס גרפי נפרד nvidia 1050, אבל בגלל כל הבעיות שפירטתי לעיל די מהר נמאס לי לנסות לשחק ככה וורלד אוף וורקראפט באוטובוס ולכן קניתי סוויץ' כדי להעביר את הזמן באוטובוס עם משחקים אחרים, והוא תופס הרבה פחות מקום מלפטופ ואפשר לעשות פאוז לעלייה וירידה מהירה מהאוטובוס. אבל כעת עם ה-Surface Go אולי אצליח לעשות את זה גם עם המשחק האהוב עלי ביותר, וורלד אוף וורקראפט.

אחרי שיצא לי להתנסות עם זה, אני כנראה אכתוב על זה פוסט בבלוג שלי באנגלית Ruth Ruthless ואולי אפילו אפרסם קליפ לגבי זה ביוטיוב כדי להראות שברמה בסיסית מסוימת אפשר לשחק וורלד אוף וורקראפט בדרכים עם המכשיר האדיר הזה.

Not Just Lettuce Eating Vegans

סוף סוף קמתי מהתחת העצלן שלי והקלטתי שיר! 🙂 מדובר בקאבר לפתיח המקורי של צבי הנינג'ה אבל עם מילים חלופיות מקדמות טבעונות שאני כתבתי. יש בו כתוביות באנגלית ובעברית. כדי להפעיל אותן צריך ללחוץ על כפתור ה-CC/subtitles. אני מקווה שתהנו ממה שעשיתי ואם כן, בבקשה תעשו לייק ותפיצו!

Potato power!

בשבוע האחרון אני עושה ניסוי – דיאטת אלימינציה מוגבלת כדי למצוא מזונות שגורמים לי גזים בבטן ומנפחים אותה אחרי האוכל, מעבר למה שאני כבר יודעת שמזון מעובד מנפח אותי, כי גם כשאני נמנעת ממזון מעובד מספיק זמן כדי להוריד את המשקל שעליתי ממזון מעובד (בערך חודש על כל שבוע חריגה) יש לי התנפחות די רצינית אחרי הארוחה שיורדת רק למחרת לאחר יקיצה וגם כשאני חורגת מתזונה לא מעובדת, כמעט כל ההתנפחות שלי הולכת לבטן… זה גם לא הגיוני שתוך שבוע של שילוב מזון מעובד בתזונה בו אני עולה 7-9 קילו שחלק כה נכבד מזה יהיה שומן, למרות שלוקח חודש להוריד את זה חזרה אז זה גם לא יכול להיות הכל משקל מים.

אז התאוריה שלי היא, שחלק מזה גם עניין של בקטריות מעיים. כשאני אוכלת מזונות מעובדים, זה עושה שמות בבקטריות המעיים שלי והמלחמה בין הבקטריות שניזונות מסיבים והבקטריות שניזונות משומנים יוצרת הרבה גזים שמנפחים לי את הבטן. לכן אני כה רגישה לשינויים תזונתיים וגם חריגות קטנות יש להן תוצאות גדולות עבורי. אז אני מנסה עכשיו סוג תזונה שנקראת low fodmap, ביחד עם ההגבלות שלי של המנעות ממזון מעובד כדי שלא אשמור משקל מים ושומן מיותרים וכמובן… כדי לייעל את זרימת הדם ולשמור על הבריאות ועל רמת העיכול. עם הזמן, זה אמור לאפס את בקטריות המעיים שלי ואז אעשה ניסויים ואשלב מזונות שאכלתי קודם כדי למצוא מה בדיוק עושה לי גזים ומה לא.

כתוצאה מכך, אני החלפתי אורז מלא ועדשים עם תפוחי אדמה. המון תפוחי אדמה. רוב הקלוריות שלי בשבוע האחרון באות מתפוחי אדמה בלי שמן, בלי מלח, ולצורך ניסוי ה-low fodmap גם בלי תבלינים שהם דווקא ככלל כן חלק מתזונה לא מעובדת בריאה… פשוט זורקת תפוחי אדמה אל תוך סיר מלא מים ואחרי שעה אוכלת אותם עם ירקות שאמורים לא לעשות גזים: חסה, מלפפונים, עגבניות ופלפל אדום, בלי הכרוב סגול, בצל וברוקולי שאני בדרך כלל אוכלת. כמו כן, אני אוכלת רק פירות שאמורים להיות נחמדים לקיבה: תותים, ענבים, תפוזים, מנדרינות, בלי התפוחים ובננות שאני בדרך כלל אוכלת.

חששתי שלא אקבל מספיק חלבון על מנת להתחזק באימוני הריצה שלי… ובכן, הורדתי 3-4 דקות מזמן ה-10 ק"מ שלי של שבוע שעבר בלי להתאמץ בכלל כאשר שבוע שעבר התאמצתי לעשות את הזמן שעשיתי. אז כן, אני התחזקתי… כן, בתפוחי אדמה יש מספיק חלבון… לא, תפוחי אדמה לא משמינים כל עוד אוכלים אותם בלי שמן ובלי מלח… להיפך, אני מתקשה לאכול את הקילו וחצי שאני אמורה לאכול כל יום כדי להשיג 2000 קלוריות יחד עם הפירות וירקות שאני אוכלת. חלק מהימים אני אוכלת קילו וחצי, חלק פחות, לפי התאבון, אני כרגיל אף פעם לא מגבילה כמויות… אז כן, אני גם מורידה את המשקל שעליתי מהג'אנק שאכלתי לפני שבועיים אבל זה צפוי כי תמיד יש לי משקל שאני נוחתת עליו כשאני נמנעת ממזון מעובד: 56-58 קילו ואני כרגע על 61.5 קילו כאשר לפני שבועיים עליתי אל 65 קילו משבוע של מזון מעובד ולפני שבוע הייתי 63 קילו. כן, חלק מזה זה גם הריצות, אבל אם לא הייתי מקבלת מספיק חלבון ואנרגיה ממה שאני אוכלת, אז לא הייתי יכולה לרוץ ועוד לרוץ יותר טוב מאשר שבוע שעבר.

אז לא, תפוחי אדמה לא משמינים, לא חסר בהם מספיק חלבון, הם ממש זולים (מה שמשאיר לי הרבה כסף לקנות תותים וענבים שיחסית יקרים) והכי קל פשוט לזרוק אותם לתוך סיר, לעשות דברים אחרים בינתיים ואז כשהם מוכנים לשבת מול סרט או סדרה, לפתוח את תפוחי האדמה ולקחת ביסים יחד עם סלט ירקות צבעוני שמוסיף לזה טעם ועניין ולקנח או להקדים (או גם וגם) עם פירות. 🙂

אז גם אם הניסוי הזה יכשל ולא אצליח למנוע את התנפחות הבטן שלי אחרי האוכל, בזאת התחסל כל חשש שלי שאפשרי לא לקבל מספיק חלבון על צמחים כל עוד אוכלים מספיק ואני רואה שאם אני עצלנית ורוצה לחסוך כסף, לזרוק תפוחי אדמה לתוך סיר מלא מים זה לגמרי אופציה טובה ובריאה.

וכעת דמיינו לעצמכם את מנגינת הפתיח של צבי הנינג'ה באנגלית, רק עם המילים האלה בסוף:

Heroes eating plant food… Potato power!

…כי היו צריכים להחליף את הפיצה בתפוחי אדמה כדי לשקף את המזון שבאמת נותן כוח ומאפשר להתחטב!

26 במרץ 2018

קל לתקוף טבעונים, קשה לתקוף טענות בעד טבעונות

היי, זו הטבעונאצית החלשה שגמרה שלשום 12 ק"מ במרוץ הנשים של תל אביב 2018. אם היה מקצה יותר ארוך הייתי לוקחת אותו, אבל לא קיים מקצה יותר ארוך במרוץ הנשים. אני כן עשיתי ב-2018 חצי מרתון במרתון תל אביב וב-2017 עשיתי מרתון מלא. ב-2018 עשיתי רק חצי מרתון כי לא חזרתי לשוונג אימונים מספק עבור מרתון מלא מאז הניתוח שלי במרץ 2017. אולי בשנת 2019… וכעת, משהתייחסתי לאד הומינם שאני חיוורת וחלשה כי אני טבעונית, לענייננו!

מרוץ נשים 2018 מקצה 12 ק"מ ב-21.3

"איזו תרומה גדולה את תרמת שאת כופה עלי טבעונות?" טיעון נפוץ שאני שומעת מופנה כלפי. כאילו שאם לא הייתי פוצה פה, אז הייתה פה פחות כפייה. חשבתי עוד על הדיון שקיימתי לא מזמן עם פלוני על טבעונות ומה למדתי מהדיון הזה ועוד דיונים להם האזנתי מאז.

קודם כל, נתתי לו כל הזמן לקפוץ מנקודה לנקודה. כל פעם שאני שללתי טיעון במקום להתעקש על כך שנגיע למסקנה לגבי הטיעון הזה ושתהיה התייחסות אל השלילה שלי, הוא קפץ לטיעון אחר, וכך הלכנו במעגלים, רודפים אחרי טיעונים במקום להתייחס לכל טיעון לגופו של טיעון, לראות אם הסכמנו ואם לא הסכמנו להבין למה לא הסכמנו ורק אז לעבור לטיעון הבא. נתתי לו כך לשלוט בדיון וכל הזמן להסיט את המטרה למקום חדש ואז לא משנה כמה פעמים שללתי את הטיעונים שלו הוא פשוט עבר לטיעון אחר.

למשל החלק הזה:

– טוב, אז לפחות הסכמנו שטבעונות מוסרית יותר מחוסר טבעונות

– אממ.. בהנחה שאת דואגת מוסרית קודם לבני אדם אז כן.

לא, זה לא עובד ככה. אנחנו צריכים לדבר על כל טיעון מוסרי בנפרד. אני לא יכולה להגיד למשל שמוסרי לאנוס כל עוד אדם לא רוצח. אמנם לא הצלחתי להגיע איתו להסכמה שטבעונות זו דרישה מוסרית שמתבקשת מזכויות אדם בסיסיות, אבל אם הסכמנו לפחות שטבעונות היא מעלה מוסרית, היא מעלה מוסרית בלי קשר למעלות מוסריות אחרות. אם אנחנו משווים שני בני אדם ששניהם עושים אותם דברים בחייהם חוץ מדבר אחד, שאחד טבעוני ואחד לא טבעוני, האם הטבעוני מקיים מעלה מוסרית שהלא טבעוני לא מקיים? אני מרגישה שזה מטומטם שאני אפילו צריכה לרשום את זה, שני חצאי המשפט נשמעים לי נוסח שונה של אותו הדבר.

האם לתרום צדקה לעני X מפסיק להוות מעלה מוסרית אם אני לא תורמת גם לעני Y? אני מצטערת, אם אני לא תורמת לעניי אפריקה או לעניי עירי, זה לא הופך להיות טבעונות לחוסר מעלה מוסרית. כל אחת מאלה הן מעלות מוסריות בפני עצמן. מעלות הן מעלות בלי קשר לכל יתר הדברים שאדם עושה או לא עושה. אם אתה חושב שחשוב יותר לתרום לעניי עירך מאשר לעניי אפריקה, זה לא שולל את זה שלתרום לעניי אפריקה זו מעלה מוסרית.

בנוסף לכך, כמו שכבר טענתי בדיון עצמו, אדם צריך לאכול כך או כך. לכן, בלי קשר לכל דבר אחר שאתה עושה עם הזמן והכסף שלך או כל משאב מוגבל אחר, זו לכל הפחות מעלה מוסרית לקנות אוכל בו הפגיעה מצומצמת עד כמה שניתן באופן סביר (למשל חיות שמתות כתוצאה מחרישת שדות) כל עוד האוכל הזה מספק לך את כל מה שאתה צריך כדי לחיות באותה מידה כמו אוכל שכן מערב בהכרח פגיעה בחיות בכוונה ובקנה מידה הרבה יותר גדול ומיותר… (למשל בתי מטבחיים דחוסים עד אפס מקום בחיות)

…דבר שלפי ארגון הבריאות העולמי, זו המציאות – שטבעונות מתאימה לכל שלבי החיים.

אני הרי לא יכולה לתקן את כל העוולות בעולם. אני לא יכולה להביא עכשיו שלום עולמי, שלום במזרח התיכון ולמנוע את כל האונס, רצח וגניבה בעולם. אבל כך או כך אני צריכה לאכול. אני יודעת היטב איך לזרוק תפוח אדמה או בטטה לתוך סיר. אני יודעת איך לחתוך פירות וירקות. אני יודעת איך להשרות קטניות יום לפני שאני מבשלת אותן. כל אלה דברים שכמעט כל אחד יכול בקלות לעשות ומי שלא יכול מתבקש שיקבל סיוע סעד, שזה כבר נושא בפני עצמו. אנחנו לא מדברים פה על שלום במזרח התיכון. אנחנו מדברים פה על בישול והכנת אוכל 101 וכל מי שלא יודע איך לעשות את זה שאין לו נכות נפשית או פיזית או חוסר גישה לדיור, חשמל ומים שמונעת בעדו לעשות את זה, שלא ידבר איתי על כמה טבעונות כביכול לא בריאה ועל כמה אני כביכול לא בריאה בגלל צבע העור שלי שקשור בכלל לגנים שלי ואל כמה אני יוצאת מהבית באור יום ולא אל מה שאני אוכלת. אדם שלא יודע איך לחתוך ירקות ופירות ולזרוק דברים אל תוך סיר, סביר שבריאות היא ממש לא בראש מעייניו ובטח שלא יבוא אלי בטענות שאני לא בריאה. (לא שאני כאנקדוטה, כמו כל אנקדוטה, קשורה לכל טיעון בעד או נגד טבעונות)

עכשיו תוסיפו לכך את הטענה המרכזית שלי, מה שטענתי מלכתחילה, שלחיות יש חווית עצמי, רצון לחיות, יכולת לסבול ולכאוב ואז את השאלה שלי בהתחשב בדמיונות אלה, למרות שבני אדם לא אותו דבר כמו יתר החיות, מה הוא ההבדל שמצדיק לטבוח אותן, להזריע אותן נגד רצונן ולחטוף את הצאצאים שלהן לא משנה איך תקראו לזה ולא משנה איזו חווה שלא באמת קיימת שמתייחסת לחיות יפה, זה מה שבהכרח מעורב בעניין ואני בטוחה ש-99 אחוז או יותר מהאנשים לא קונים מחוות כאלה (אם הן בכלל קיימות) אלא מהתעשייה הרגילה שגורסת אפרוחים זכרים בעודם חיים, מזריעה נקבות נגד רצונן, מחזיקה את החיות בצפיפות אדירה שדורשת שימוש הולך וגובר של אנטיביוטיקה שגורמת לטיפוח בקטריות על שאולי יום אחד יחסלו את האנושות… (וואללה, כולל טבעונאציות כמוני, אז גם שימור עצמי משחק פה תפקיד) …ולכשסיימנו לנצל את אותן חיות עבור מה שאפשר לקבל מהן בעודן חיות, אנו משספים את גרונן, פעמים רבות בערנות מלאה.

ושוב, גם אם כל הדברים הנוספים האלה לא היו קורים והחיים של החיות היו נפלאים ולא היו מרגישים את זה כשהם מתים… אם זו הייתה בת שלכם, שאתם מראש ילדתם וגידלתם אותה למטרה זו, ואם הייתם נותנים לה חיים נפלאים, אבל יום אחד אתם תזריעו אותה נגד רצונה, תחטפו ממנה את התינוק דקות לאחר הלידה, תתקינו עליה מכונות שיחלבו אותה, תחזרו ותזריעו אותה שוב ושוב ותחטפו את התינוק שוב ושוב ותחלבו אותה שוב ושוב עד שהיא כבר לא יכולה יותר להפיק חלב ואז בגיל צעיר עוד לפני גיל 20 או 30 (או מה שלא יהיה הגיל המקביל האנושי לגיל בו הפרות החולבות נשחטות) אתם תשספו את גרונה (אחרי שהיממתם אותה כך שלא תרגיש כלום) ואז תאכלו אותה… האם זה שביתר הזמן הייתם מתייחסים אליה נפלא, האם זה היה מצדיק את כל זה? (כמו כן, כמה נפלא יכול להיות כלואה במקום אחד כל חייך ללא אפשרות להימלט, אני תוהה)

ואם לא… אז שוב, זה לא שאין הבדלים בין בני אדם לחיות אחרות, אבל בהתחשב בזה שלכולנו יש חווית עצמי, רצון לחיות, יכולת לסבול ולכאוב, מה, מה, מה?! הגדירו את ההבדל בין האדם לחיות אחרות, שאם היה תקף לגבי האדם, היה מצדיק שיקבל יחס כזה?

וזה בדיוק איפה שנופלים כל מיני טיעוני אד הומינם שאומרים לי "איזו תרומה גדולה את תרמת לאנושות שאת אומרת לי שאני צריך להיות טבעוני?" או "קודם תתרמי לעניים באפריקה, או לעניי עירך, או תקני סחר הוגן"… כי אתם בחיים לא הייתם מקבלים את זה כהצדקה למעשיו, אם מישהו שאונס, רוצח וגונב מבני אדם, אם היה אומר לכם "איזו תרומה גדולה תרמת לאנושות שאתה קורא לי פושע?" …הייתם שמים אותו למשפט בו הייתם מבררים אם הוא חף מפשע, ואם לא היה חף מפשע הייתם שמים אותו בכלא.

אז למה הטיעון "איזו תרומה גדולה תרמת לאנושות?" לא עובד עבור רצח, אונס וגניבה מבני אדם אבל ברגע שמשתמשים בטיעון הזה כלפי חיות אחרות הוא עובד? מה ההבדל בין אלה לאלה שמאפשר לטיעון הזה פתאום לעבוד בהקשר של חיות אחרות?

עכשיו סלחו לי, יש לי (לא רק) חסה לאכול.

טבעונות נובעת מזכויות אדם

ראיתי פוסט בפייסבוק, כתבה עם הכותרת "הבעל מבקש להתגרש: אבדה לנו שמחת החיים בבית, אשתי הפכה לטבעונית וחיי הפכו לגיהנום". אני, "טבעונאצית" שכמותי, חשבתי לעצמי שאם הבעל היה שם את עצמו במקומן של החיות, הוא היה מכיר רמה הרבה יותר גרועה של גיהנום.

הגבתי אל הכותרת הזו כדלהלן:

גהנום אנשים שמתנגדים לשלם עבור שימור גהנום. #סרקזם

אם הייתם מגלים שעד עכשיו שילמתם עבור טבח, עינוי, חטיפת צאצאים ואונס… אם זה היה קורה לבני אדם ודאי לא הייתם עוברים לסדר היום לגור עם מישהו שמשלם בשיגרה לרוצח שכיר.

אז מה ההבדל בין בני אדם לחיות אחרות שמצדיק את זה? למה לעשות את זה לחתולים וכלבים לא בסדר אבל לפרות ותרנגולות כן? בסבל כולנו שווים. כל החיות עם חווית עצמי, רצון לחיות, יכולת לסבול ולכאוב אז מגיע להם שיתנו להם לחיות בשקט בדיוק כמו בני אדם.

היו שלל תגובות, רבות מהן לא אינטיליגנטיות במיוחד ועם מתקפות אד הומינם צפויות, למשל על זה שאני חיוורת… כאילו שזה קשור, זה שאני לא מרבה לצאת מהבית ולא תופסת שיזוף לבין זה שאני טבעונית. האם כל אדם חיוור שלא טבעוני עכשיו מוכיח שצריך להיות טבעוני?

אבל אני לא רוצה להתמקד בתגובות המטופשות האלה. אני מעדיפה להתמקד בדיון שנפתח ביני לבין פלוני בהתכתבות פרטית, ולמרות שלא הגענו לידי הסכמה, הדיון היה ממוקד מאה אחוז בטענות והיה בו אפס אד הומינם, ולכן אני מצרפת בעילום שם את הטקסט המלא של הדיון עם תיקוני שגיאות פה ושם. מה שאני אומרת מסומן בטקסט ירוק (ירוק של צמחים!) ומה שפלוני אומר בטקסט רגיל שחור. אולי תטענו שזה שאני משתמשת בצבע שחור זה משחיר את היריב שלי, אבל זה כבר קטנוני. הייתי יכולה להשתמש באדום עבורו וכחול עבורי או להיפך, העיקר שתדעו מי אומר מה. שחור מייצג פה חוסר סימון, "הנורמה", וירוק מייצג את הדעה שלי הטבעונית שמערערת על הנורמה.

ולאחר הקדמה זו, להלן הדיון לאחר התמונות!

תיקון בעריכה: המקור לקביעה שטבעונות מתאימה לכל שלבי החיים באה מהאקדמיה לתזונה ודיאטנות, לא מארגון הבריאות העולמי כפי שציינתי בדיון.

טבעונים אוכלים רק חסה

רק חסה!

בקשר להשוואה שלך בין בני האדם לבעלי חיים: ממליץ לך לקרוא.
http://www.pinat-hay.com/yehi-hahevdel.htm

מיד המאמר הזה מתחיל עם איש קש. טבעונים לא אומרים שאין הבדלים. מניתי את התכונות המשותפות שמצדיקות לעזוב את החיות בשקט. טבעונים לא טוענים שחיות צריכות זכות הצבעה כי אין להן את האינטיליגנציה הרלבנטית לכך. מנה את התכונה שמצדיקה להתייחס לחיות בהתעללות, כליאה, אונס, טבח, חטיפת צאצאים שאם הייתה נכונה לגבי בני אדם הייתה מצדיקה להתייחס כך גם לבני אדם.

אני נגד שימוש בביטויים שמיוחסים לבני אדם גם לחיות. למשל אונס, טבח חטיפת צאצאים וכו' הסמנטיקה היא קריטית ומכאן באה הסלידה מהשוואה בין בעלי חיים לבני אדם, השוואה ביניהם מורידה מהערך כאשר פעולות כאלה קורות לבני אדם, ערך חיי אדם גדול בכל מונה מערכם של בעלי חיים.
לכן צריכים אנו לדאוג למגר את הפשע בעולם, את העוני המחפיר, לתקן את העוולות שעושים כלפי בני האדם (כמובן ש"עניי עירך" קודמים) לפני שדואגים לבע"ח.
זה לא נוגד את זה שאני גם מאמין בערך של דאגה לבעלי חיים בעיקר בכיוון של להימנע מלהרע להם סתם (צריך להימנע מליצור חיכוך מיותר איתם-זה לא טבעי לנו ולהם).
אבל אין זה נוגד את זה שבע"ח בהיררכיה העולמית נועדו בשביל להטיב לאדם

אין בעיה, אז במקום לקרוא לזה אונס אני אגיד הזרעה נגד רצון. במקום לקרוא לזה רצח, אני אגיד הרג וטבח נגד רצון בסקאלה בלתי נתפסת. במקום לקרוא לזה חטיפת צאצאים, אני אקרא לזה לקחת את הצאצא של אמא ללא הסכמתה. האם זה הופך את זה פתאום למוסרי?

חלילה, בגלל זה כתבתי את החלק השני של ההודעה.
אני משתדל לאכול בשר של בע"ח שעבר פחות סבל

מה התכונה השונה בין בני אדם לחיות אחרות שהופכת אותם ל"נועדו לשרת בני אדם"? אני יכולה גם לומר באופן שרירותי שבני אדם שחורים נועדו לשרת בני אדם לבנים ופעם זה מה שקרה.

Might makes right?

אני מאמין שבבני האדם יש חלק אלוהי. ישנה הדרגה בבריאה, בתוך בני האדם ההדרגה לא תבוא לידי ביטוי בהתנהגות הבסיסית

זה כבר דת ולא מבוסס על מדע, אני יכולה להחליט באופן שרירותי שבבני אדם יש חלק אלוהי ובשחורים אין חלק אלוהי. מי אתה שתוכיח לי אחרת?

את צודקת, אבל אם לא מכניסים דת לסיפור אז גם בני האדם הם אך ורק סוג של בעלי חיים משודרגים. אבל האלוהות שאין לי כוח להיכנס להסבר של הדבר יצר את ההדרגה בטבע.
את מעוניינת שארחיב בנושא?

בבני אדם לבנים יש חלק אלוהי*

כמובן שאני לא מחזיקה בדעה הזו, אני רק משתמשת בזה כדוגמא כדי להראות שהלוגיקה שלך לא עובדת ברגע שאתה משתמש בה במשהו אחר שאני מניחה שאתה לא מאמין בו

איך זה שבני אדם הם סוג בעל חיים משודרג רלבנטי לדיון? אם כבר זה רק תומך בכך שכולנו בסבל שווים ולכן הקריאה הטבעונית לא לגרום סבל כשיש לך אפשרות לחיות על צמחים תקפה

אבל התפיסה שלך לאלוהות היא תפיסה שונה משלי, וברור שניתן לחלוק עליה אבל אין זה נוגד הטבע. אני לא מאמין שיכולה להיווצר סתירה בין הטבע לאלוהות. הצגתי את האמרה שבעל"ח הם זן משודרג בתוך התפיסה שלך.

אם אתה רוצה לפנות לאלוהות ודת אז כבר הפסדת בדיון כי אני יכולה להמציא כל דת שבא לי שמצדיקה כל מיני דברים שכנראה לא היית מצדיק אותם

נכון. אני לא רוצה להיכנס לדיון של דת ומדע..
אבל זה הכרחי כאשר מכניסים את האדם

כן אבל בינתיים התכונה היחידה שמנית שמצדיקה להתעלל בחיות זה שאין בהן אלוהות, ואני הפרכתי את זה ולא מנית עוד תכונה מאז

אבל אם מתייחסים לאדם כעל בע"ח, לא ניתן לצפות ממנו למוסריות מסוימת
כי על כל הנחה מוסרית שאת מציגה ניתן לערער ולטעון שאין אני מחויב לה

למה לא? לבני אדם יש אינטיליגנציה שמאפשרת להם לבנות מוסר, להבדיל חיות אחרות

את לא סותרת את האלוהות כי אני לא הסברתי אותה.
אבל המוסר הוא פרי מחשבה אנושית, ומי אמר שמחשבה אנושית של קבוצה מסוימת מחייבת את האחר

אני סותרת את האפשרות שלך להתשמש באלוהות כטיעון להתעלל בחיות כי אני יכולה להמציא כל מודל אלוהי שבא לי כי אלוהות אי אפשר להוכיח

מי אמר שלהרוג בעלי חיים זה לא מוסרי? אני חושב שזה כן מוסרי. וכן על זה הדרך

זה לא מוסרי מאותן הסיבות שזה לא מוסרי להרוג אותך. אתה רוצה לחיות. יש לך חווית עצמי. אתה יכול לכאוב ולסבול.

דווקא כן אפשר להוכיח את האלוהות. מוזמנת לקרוא את הספר: טיל לוגי לאלוהים ובחזרה של דוקטור שטיינמץ
את צודקת, מי אמר שלהרוג אדם אחר זה לא מוסרי, מוסר=הנחת מוצא של העולם על מנת שיהיה ניתן להתנהל בעולם

הוכחות? תוכיח לי שלאדם לבן אין חלקיק אלוהי שיש לאדם שחור. אם האדם השחור אומר שלך אין חלקיק אלוהי כי אתה לבן, כי הרי הוא יכול פשוט להגיד למי יש חלקיק אלוהי וזה קובע את זה… אז עכשיו האדם השחור יכול להרוג אותך כי אתה לבן ואין לך לפי אימרתו חלקיק אלוהי?

זה ארוך מדי, אבל בגלל שנכנסת לזה אני אציג מעט מהגישה.
תפיסת האלוהות הפנאנטאיסטית אומרת כי כל העולם כולו הוא אלוהות, ז"א מה שמניע את העולם ואת חוקי הטבע ודואג שחוקי הטבע ימשיכו לפעול זה אלוהות (חלק רוחני אשר לא ניתן להשיג אותו באמצעים מדעיים) אבל מכיוון שהאלוהות זה משהו שלא ניתן להגבלה, אזי האלוהות היא משהו אינסופי שלא כפוף לחוקי הטבע ולכן הוא הטבע וגם מעל הטבע.

ושאתה אומר שפתאום מוסרי להרוג אדם… אתה נכנס כבר להתפלספות מוסרית. אני לא צריכה להיכנס לניהליזם מוסרי כדי להוכיח צדקת טבעונות.

אני רק צריכה להשוות את זה למוסר הקיים והמקובל.

מקובל שלהרוג בן אדם נגד רצונו זה לא מוסרי. אם יתפסו אותך הורג מישהו אתה תיכנס לכלא. זה נתון בחברה שלנו שלהרוג בני אדם ללא הצדקה כגון הגנה עצמית זה לא מוסרי אז אם אתה הולך להשתמש בטענה ניהליסטית כזו הפסדת שוב בדיון.

וכל מה שרשמת לגבי אלוהות לא רלבנטי לדיון ולא מוכיח כלום

לכן התפיסה הטבעונית לא מחייבת אף אדם, את לא יכולה לחייב אדם לפעול לפי מוסר מסויים כאשר קיים מוסר אחר, למשל לרצוח אדם זה מוסכם על רוב העולם כדבר לא מוסרי, מה שאין כן לגבי בע"ח

לא, טבעונים מתנגדים הן לרצח בני אדם והן לרצח חיות… מה זו השטות הזו? טבעונים חיים באופן עקבי עם המוסר שלהם כלפי כל היצורים החיים.

אני לא בא להוכיח כלום, אני רק בא להסביר מעט למה התפיסה האלוהית היא כן טענה נגד השוואה. בין בעלי חיים לאדם

אם אתה לא בא להוכיח כלום אז אתה לא יכול להדגים שטבעונות לא מתבקשת
לא מתבקשת מזכויות אדם בסיסיות

אני לא אומר שטבעונים הם לא מוסריים, אבל אני נגד הגישה הטבעונית האומרת שלהציל בעלי חיים זה שווה להצלת אדם

התפיסה האלוהית לא מהווה טענה נגד השוואה בין בעלי חיים אחרים לבני אדם כי אתה לא הדגמת שום דבר ניתן לבדיקה שמאפשר להגיד אובייקטיבית איפה יש אלוהות ואיפה אין אלוהות
כי בלי זה כל אחד יכול להגדיר הגדרה אישית שלו איפה יש ואיפה אין אלוהות

נו בוודאי שלא ניתן להבין את האלוהות בצורה מדעית, לכן זו גישה פילוסופית שבאה להסביר כי יש אלוהות בצורה שונה בין הנבראים, אבל כל ההנחת מוצא שלי מבוססת על ההוכחות של דקארט לכוח על טבעי שברא את הטבעי
בקיצור אין לי כוח להכנס לזה, זה משהו שצריך ללמוד אותו תקופה ארוכה.
אם זה מעניין אותך, אני יכול להמליץ לך על מקום שמסביר את הרעיונות האלה. אבל לענייננו, את מאמינה שרצח בעלי חיים שווה לרצח אדם?

הגישה הטבעונית לא אומרת שלהציל בני אדם זה אותו דבר כמו להציל חיות אחרות.

כשאתה אומר להציל, אתה מדבר על פעולה אקטיבית חיובית. למשל אני נכנסת לבניין בוער מאש כדי להציל חתול במקום להציל את הילדה. ברור שאני אציל את הילדה ואז אם אפשר אציל את החתול, כי לילדה יש יותר ערך עבורי והיא יותר אינטיליגנטית.

אבל מה שבעלי חיים עוברים זה מחנות שעבוד והשמדה, זה לא להציל מבניין בוער… יש הבדל בין לעשות משהו חיובי, לבין לא לעשות משהו שלילי.

בחברה שלנו אין חוקים שמחייבים אנשים לעשות מעשים חיוביים למעט לשלם מיסים. כמעט כל החוקים סביב מה שאסור לעשות, כי זה הבסיס המוסרי – אל תגרום נזק.

זה מה שטבעונים מבקשים. לא לגרום נזק איפה שלא חייבים ואפשר להסתדר בלי. יש חיות שתמיד ימותו בטעות מזה שאנחנו חורשים את השדות, אבל זה לא מצדיק להרוג בכוונה פי מיליון יותר חיות בתעשיית הבשר כאשר אפשר לחיות על צמחים.

תסבירי לי בבקשה למה המוסר הטבעוני דורש ממני לא להרוג בעלי חיים לתועלת אישית, הרי אני חושב שבעלי החיים נועדו לאדם, ולכן מוסרי בעיניי להרוג אותם בשביל צרכי האישיים
ואני לא חושב שצריך להרוג אותם בהתעללות

כבר עברנו על זה קודם שאתה קובע שרירותית שבעלי חיים נועדו לאדם ולא מנית תכונה שמוכיחה את זה
ואני מניתי את כל התכונות המשותפות בינינו לבין חיות אחרות שמצדיקות לא לגרום להן נזק בכוונה: רצון לחיות, חווית עצמי, יכולת לסבול ולכאוב.

אבל כל ההנחה הטבעונית מבוססת על מוסר, הרי פעם להרוג בני אדם היה מוסרי (בספרי ההיסטוריה מתוארת הרג של בני אדם חפים מפשע רק בגלל שייכותם למדינת האויב)
אבל גם בעלי חיים הורגים אחד את השני לצרכים אישיים

אתה חוזר שוב לניהליזם. אנחנו לא חיים בחברה שמבוססת על ניהליזם.

אבל הוכחתי לך שמוסר משתנה בין מקומות, זמנים, לאזורים גיאוגרפיים

אם החברה שלנו הייתה ניהליסטית לא סביר שהיינו כאן עם מחשבים.
זה שמוסר משתנה לא הופך את המוסר השונה ליותר טוב… אני משווה את המוסר הקיים המבוסס לגבי זכויות אדם בסיס ואומרת שמתבקש ממנו זכויות בסיס מסוימות עבור חיות אחרות. לא כל זכויות האדם הבסיסיות תקפות לגבי חיות כי הן לא רלבנטיות אליהן, כגון זכות ההצבעה, לא רלבנטי לחיות אחרות.

מצד האמת אני חושב שנגיע לרמה מוסרית של להימנע מאכילת בעלי חיים, רק כאשר נדאג קודם כל לבני האדם
אבל אנחנו חברה שעדיין לא מוסרית מספיק בשביל להחיל את המוסר גם על בעלי חיים בצורה גורפת אשר אומרת לא לאכול בכלל בעלי חיים.
וזאת בהנחה שאנחנו חיים בעולם המערבי בלבד

זו טענה שרירותית של מה שאתה חושב, זה לא מוכיח כלום. אני יכולה באותה מידה לומר שרירותית שעד שלא נמנע מהשמדה המונית של חיות שלא עשו שום דבר רע לנו… איזו תקווה יש לנו למנוע פשעים אנושיים?
זה כמו שאגיד בגלל ששכן שלי אונס ורוצח עכשיו גם לי מותר
לא, אני אחראית לעצמי ואתה אחראי לעצמך

נכון, אבל מוטל עלייך קודם כל לדרוש לתקן את העוולות של בני האדם לפני שאני אצפה מאדם לדאוג לבעלי חיים

לא, אנחנו לא מטילים שום חובות חיוביים על אף אחד, חוץ ממיסים. היתר זה חובות שליליים. אסור לך להרוג. אסור לך לאנוס. אסור לך לגנוב.
אחרת היה אסור לך להקדיש מזמנך לכל תחביב, היית צריך להקדיש כל זמן שאתה לא עובד כדי לעשות צדקה כלשהיא.

הרי יש טבעונים שהגיעו לרמה מוסרית מזוייפת בעקבות דעות דומות לשלך וטענו כי בעלי חיים שווים לבני אדם ולכן נציל קודם את החתול ואז את הילדה

ואסור לך גם לבחור את הצדקה כי אפשר לטעון שיש צדקה אחרת יותר חשובה

מחילה אבל לא הבנתי את האיסור להקדיש זמן לתחביב

אני לא טבעונים אחרים, ומנסיוני בדרך כלל זה מה שאנשים חושבים שטבעונים חושבים, לא מה שטבעונים חושבים באמת

מה שמוסרי היום הוא שבני אדם הם מעל בעלי החיים. ולכן בני אדם מרשים לעצמם לאכול את בעלי החיים

אתה אומר שעד שלא נדאג קודם לבני אדם אז אין לנו מה להתייחס לבעיות של חיות, ואני הסברתי שאין בחברה שלנו חוקים שמחייבים אנשים לעשות דברים חיוביים… זה נתון לבחירה של כל אחד. החובות, למעט מיסים, כמעט כולם שליליים כגון אסור להרוג ואסור לאנוס.
טבעונות לא מדברת על חובות חיוביים, היא מדברת על חובות שליליים

לא נכון, אדם הפושט ידו כלפי עשיר, המוסר האנושי הבסיסי הוא שהעשיר צריך לתרום מהונו לאחרים

אם אתה רוצה להיות וטרינר או לא, זו כבר בחירה שלך. אם אתה רוצה לתרום לצדקה, זו כבר בחירה שלך. אין חוק שמחייב אותך לעשות את זה. אבל יש חוקים נגד אונס, רצח וגניבה… מאותן סיבות שהם קיימים עבור בני אדם, יש לקיים אותם לגבי חיות אחרות.
כאמור כבר ציינתי שיש לנו חוב חוקי של מיסים שזה מה שמפזר חלקית את ההון. אפשר להתווכח על כמה יעילים המיסים האלה, אבל זה כבר ארגומנט פרקטי ולא ארגומנט מוסרי.

להימנע מרע זה דרגה פחותה של מוסריות, מצופה מאדם גם ללחוץ יד לאדם אחר המגיש את היד כלפיו לדוגמא
צדקה היא לא ארגומנט מוסרי

מתי אמרתי שצדקה זה ארגומנט מוסרי?

סליחה, הפוך. צדקה זה חובה מוסרית
שאדם שלא נוהג כך יטענו שאין הוא מוסרי

אולי מבחינת היהדות יש מצווה כזו, אבל הלכה למעשה כל מקבץ נדבות שאתה נתקל בו אתה נותן לו כסף? מי קובע שנתת לו מספיק כסף?

אין חוק שמחייב אותך אישית לתת למקבץ הנדבות כסף או איזה סכום תיתן לו.

בשביל זה יש לנו מנגנוני סעד ומיסים, ואפשר להתווכח על כמה הם יעילים וכמה צריך לשפר אותם, אבל זה כבר דיון פרקטי ולא דיון מוסרי.

וזה בא להוכיח שמוסר גם דורש מאדם דברים שהם לא מיסים ולא רק להימנע מרע. ולכן המוסר האנושי היום דורש קודם כל דאגה לאדם לפני בעלי חיים
לא נכון, מאדם עשיר מצופה לתת צדקה בלי קשר לדת, כמו כן מאדם מצופה ללחוץ יד לאדם אחר על אף שאין זה חובה

היי, שמוליק מותר לו לאנוס את שולה, כי קודם אנחנו צריכים לדאוג להומלסים… מה שאנשים אחרים עושים רע לא מצדיק את מה שאתה עושה רע ויכול להפסיק לעשות

לא הבנתי את ההגיון שלך בטענה שלשמוליק מותר לאנוס את שולה בגלל שאני צריך לדאוג לאדם אחר
להימנע מרע זה א' במוסריות, לעשות טוב זה ב' במוסריות

אין שום חוק שמחייב אנשים עשירים לתת צדקה מעבר לחוקי המיסים הקיימים
למיטב ידיעתי

ולא לאכול בעלי חיים זה כבר ג' במוסריות היום

זה אולי נחשב מקובל חברתית, אבל אין חוק שמחייב אותם לעשות כך

מקובל חברתי = מוסרי

מקובל חברתי לא אומר שעכשיו אם לא תתן צדקה אני אכניס אותך לכלא
זה מעבר למה שנחשב הבסיס המוסרי
אנחנו מכניסים לכלא אנשים שעוברים את הבסיס המוסרי כדי לשמר את הבסיס המוסרי עד כמה שניתן
יש לנו מיסים שהם מה שנחשב הבסיס המוסרי, שמותאמים ליכולת של כל אחד… וחוץ מזה, אם אתה רוצה לתרום, זה בסופו של דבר בחירה אישית שלך
אם הם באמת מותאמים ובאמת צודקים המיסים האלה, שוב זה ויכוח פרגמטי ולא מוסרי

בהנחה שבני אדם קודמים לבעלי חיים (אני חושב שתסכימי איתי על זה) אז סור מרע המוטל על בני האדם קיבל מעמד של חוקים מחייבים וכן יש מקרים שבהם סור מרע כלפי בעלי חיים קיבל מעמד חוקתי (התעללות/הרג בלי סיבה) וזה הדבר היחידי שמצופה מהאדם לעשות, לכן כשם שאין צדקה זה דבר מחייב אזי גם אי הריגה לצורך תועלת של בעלי חיים זה דבר מחייב, ובמקרה כזה ניתן לאדם להחליט איזה חובות מוסריות חלות עליו ואיזה לא

ואין שום סתירה בין זה שתשלם צדקה, לבין זה שתשלם מיסים, לבין זה שתשלם עבור עדשים ואורז מלא במקום עוף…
אתה הולך למקום מאוד ערטילאי וסוריאליסטי עם המוסר שלך, אין שום סתירה עם לעשות כל צדקה לבני אדם שבא לך לעשות לבין לשלם עבור אוכל צמחי במקום אוכל בשרי או חלבי

נכון. את לא יורדת לעומק הסברה שלי נראה לי. אני מתכוון לכך שמוסר כלפי בעלי חיים הוא לא דבר מחייב לכן לבוא בטענה כלפי בני אדם שאוכלים חיות זה דרישה לא הוגנת

המוסר שאנחנו מתייחסים אליו כאל מחייב כלפי בני אדם – לא להרוג כי לבני אדם יש רצון לחיות, לא לאנוס ולא לחטוף צאצאים כי לחיות יש חווית עצמי, יכולת לסבול ולכאוב… מאותן הסיבות שמוסר הבסיס הזה תקף לבני אדם הוא גם תקף לחיות אחרות.

את אותה טענה אוכל לטעון כלפי הילדים המסכנים באפריקה, אני חושב שאת הכסף שלי אעדיף להשקיע בהם (או יותר נכון בעניי המדינה) לפני שאדאג לבעלי חיים. לכן אדם שמסוגל לדאוג גם לבני האדם וגם לבעלי חיים ואני חושב שיותר מוסרי לדאוג תחילה לבני האדם אזי הוא אדם מאוד מוסרי אבל זאת מעלה ולא חובה.

אתה יכול להשקיע את הכסף שלך בצדקה לילדים באפריקה ועדיין אתה צריך לשלם על אוכל אז תשלם על אוכל צמחי במקום אוכל חלבי ובשרי
אורז ועדשים ותפוחי אדמה ובטטות וכוסמת וקינואה ושלל צמחים אחרים יותר זולים גם בדרך כלל מבשר

אבל זאת דרישה מוסרית, זאת הנקודה שלי, את לא יכולה לדרוש ממני לקנות צמחים במקום בשר בגלל שאת חושבת שמוסר כלפי בעלי חיים הוא מוסר הכי צודק שיש. את יכולה להציע לי את המוסר שלך ואני אבחר אם לקיים אותו או לא, אבל את לא יכולה לדרוש.

לא משנה איזו צדקה תפרט לי, אתה חייב עדיין לאכול
אני לא אמרתי שמוסר כלפי בעלי חיים הוא המוסר הכי צודק שיש, אמרתי שמאותה סיבה שאתה לא משלם כדי שיהרגו את שמוליק, מתבקש שלא תשלם כדי שיהרגו תרנגולת או פרה

לא. ההנחת מוצא שלך שגויה. לדרוש מאדם לא לאנוס אדם אחר זה חוק המוסכם על כולם, אבל להימנע מלהכניס תרנגולים ללול שילדו ביצים זה לא חוק, זה מוסר בדיוק כמו הדרישה מהאדם לתת צדקה (אם הוא ימנע מכך אף אחד לא יבוא בטענה כלפיו – את זה את כתבת)

בעינייך אתה מסתכל על לא להרוג חיות כצדקה גדולה ובלתי ניתנת להשגה כי אתה רוצה להגן על עצמך מלשנות משהו בחיים שלך
זה בדיוק מה שאני דיברתי עליו קודם שלא טבעונים משליכים את הסרטים שלהם על טבעונים

אני מבקש מקהילת הטבעונים רק דבר אחד, א. לא לדרוש מבני אדם לא להרוג בעלי חיים
ב. לא להשוות בני אדם לבעלי חיים.

זה שאין חוק שאוסר את תעשיית המוצרים מן החי זה חוסר עקביות מוסרית עם החוקים שאוסרים רצח בני אדם. לעומת זאת, זה לא חוסר עקביות עם זה שאין חוק שמחייב אנשים לתרום צדקה מעבר למיסים.

את יכולה לקדם את האג'נדה שלך למען בעלי חיים בתור צורת חיים אחרת המוסרית יותר, אבל לא לבוא בדרישה כלפי בני האדם שיחילו אותה עליהם כי זה מוסרי ולא הוגן.

אני משווה בין בני אדם לחיות אחרות בתכונות בהן אנחנו שווים – רצון לחיות, חווית עצמי ויכולת לכאוב ולסבול. אם יש לך ויכוח עם הדמיונות האלה, אז אתה כבר מתעלם מהמציאות.
כמובן שיש הבדלים, אבל ההבדלים לא מצדיקים התעללות, חטיפת צאצאים, הרג והזרעה נגד רצון.

"חוסר עקביות מוסרית עם החוקים האוסרים על רצח בני אדם" – לא מוכן לקבל בשום פנים את המשפט הזה. הוא שגוי בהנחת בסיס שלו, לבני אדם אסור להרוג בני אדם אחרים אבל לבני אדם מותר להרוג חיות

טוב, אז לפחות הסכמנו שטבעונות מוסרית יותר מחוסר טבעונות 🙂

אממ.. בהנחה שאת דואגת מוסרית קודם לבני אדם אז כן.

שוב, תקליט שבור… פרט ונמק לי תכונה אחת שיש לחיות אחרות שאין לבני אדם, שאם הייתה לבני אדם הייתה מצדיקה לעשות להם מה שאנחנו עושים לחיות בתעשיית החי גם אם הייתה הכי נדיבה לחיות בעולם, עבור מוצרים מן החי עדיין חייבים להרוג, להזריע נגד רצון ולחטוף צאצאים.
לא, אני לא צריכה לדאוג קודם לבני אדם. אני אוכלת כל יום כך או כך. אני משלמת על אוכל כל יום כך או כך. אני בוחרת לשלם על אוכל שלא מערב בהכרח בכוונה הרג, חטיפת צאצאים והזרעה נגד רצון.
אם אני רוצה לדאוג לבני אדם זה לא קשור

לבני אדם יש אינטליגנציה רגשית הנותנת להם את היכולת לאמפתיה כלפי בני אדם מאשר בעלי החיים וזה המוסר הנכון והתקני, לכן דאגה לבני אדם צריכה להיות קודמת לדאגה לבעלי חיים

או סוף סוף יש לנו תכונות! אז אדם שאין לו אינטליגנציה רגשית ואמפתיה, אנחנו צריכים להרוג אותו ולאכול את הבשר שלו?
יש הרי אנשים מפגרים בעולם, האם אנחנו הורגים אותם ואוכלים אותם?

זאת דוג' ליוצא מין הכלל שצריך לדאוג לו מעבר לכלל, ולכן לאנשים כאלה המוסר עובד שונה

היוצא מן הכלל הזה מוכיח אבל שאינטליגנציה רגשית היא לא קריטריון שמצדיק להרוג מישהו

וזאת התפתחות מדהימה של האנושות שקיבלה אותם, עד לפני 70 שנה הנאצים הרגו אותם בטענה שהם משחיתים את הזרע הנאצי.

אוקי, אז הנאצים היו מוסריים יותר?

לטענתם כן, בגלל זה אני אומר שישנה התפתחות במוסריות כלפיהם

אבל הם צודקים לדעתך?

גם אנשים מין השורה לא קיבלו אותם. ולא שאני חלילה מצדיק את זה, אבל לדאוג לאנשים כאלה היה בגדר מוסריות ברמות הגבוהות ביותר אז.

אבל אתה, אתה לא מצדיק את המוסר שלהם, נכון?
ואף אחד בחברה הנוכחית שלנו בישראל לא מצדיק אותם, לא אדם שדמו בראשו, נכון?

ראי ערך: קהילה להטבית.

זה מעניין, מה לגבי הקהילה הלהטבית? 🙂

אבל את לא באה בטענות כלפי הדור הישן, כי הבנת את זה שהם עוד לא היו בדרגה המתאימה להחיל את המוסר גם עליהם. ועל זה הדרך גם בעלי חיים, לפני שמכילים את המוסר שלנו עליהם צריך להחיל את המוסר כלפי בני האדם.
שהפתיחות כלפיהם היא מדהימה, גם בדת, אם פעם היו רוצחים אותם, היום כבר לא פועלים ככה, גם הדתיים לומדים להכיל אותם מבלי לעבור על ההלכה (ואני חלילה לא בעד רפורמה בדת)

תמיד אפשר להתפתח יותר מוסרית, אבל כמו שאמרתי קודם… אתה צריך לאכול במילא, ארגון הבריאות העולמי קובע שתזונה טבעונית מתאימה לכל שלבי החיים, אתה צריך לשלם על אוכל במילא… יש סיבות למה התפתחנו מוסרית. הבנו שאין הבדל בין יהודים ללא יהודים שמצדיק להרוג אותם. הבנו שאין הבדל בין שחורים ולבנים שמצדיק לשעבד אותם. מאותן סיבות שהתפתחנו מוסרית בתחומים האלה מתבקש לעשות עכשיו מה שאנחנו יכולים לעשות כדי להתפתח מוסרית לגבי חיות.

אני לא יכולה לעצור עכשיו את כל האונס, רצח וחטיפת צאצאים בעולם.

אני יכולה לשלוט קודם כל רק בעצמי. אני לא תורמת לזה, לא כלפי בני אדם ולא כלפי חיות עד כמה שאני יכולה באופן סביר שעקבי עם מה שאני עושה כלפי בני אדם. למשל יש בני אדם שמתים בתאונות דרכים, אבל אני לא מפסיקה להשתמש בתחבורה ציבורית בגלל זה. באותו אופן אני אוכלת צמחים למרות שיש חיות שמתות בטעות בזמן חרישת השדות.

נכון, זאת כבר גישה בריאה יותר לדעתי כלפי בעלי החיים, צריך לדעת לשים אותם במקומם, אבל עם כל הרצון הטוב של דאגה לבעלי חיים, זה מבוטא בצורה לא נכונה של דרישות לא הוגנות כלפי בני אדם, והרבה פעמים גם המאמצים של בני האדם כלפיהם הוא מוגזם וצריך להיות מתועל לבני אדם קודם.
וזה שיש להם רצון לחיות זה לא אומר שהוא מחייב אותי, הרצון של העניים לחיות קודם לרצון שלהם לחיות (זה לא בדיוק רצון, זה יותר בא ממקום אינסטינקטיבי), ולכן אני לא אחסוך מעצמי דברים בגלל הרצון שלהם לחיות, ז"א התועלת האישית שלי קודמת לרצון שלהם לחיות.

זה לא משחק סכום אפס, אתה צריך לאכול לא משנה איזה דברים טובים אתה עושה עם היום שלך ועם הכסף שלך חוץ מזה.

נכון אבל להימנע מבשר/ביצים פירושו חוסר חלבונים מהחי, ואת היתרונות של אוכל מהחי ניתן למצוא באינטרנט.
כמו כן יש עוד הרבה סיבות לאכול מהחי אבל לא אפרט אותם עכשיו.

אין שום יתרון לחלבון ממוצרים מן החי. הוא בא יחד עם כולסטרול, שומן רווי והצטברות רעלים מוגברת מלאכול גבוה יותר בשרשרת המזון. אפשר להשיג די והותר חלבון מצמחים בלי בעיה ואם זה באמת מדאיג אותך תאכל קטניה כלשהיא יחד עם ירקות כל יום וכיסית את צריכת החלבון שלך בלי לפגוע בלב שלך.

ושוב, ארגון הבריאות העולמי קובע שטבעונות מתאימה לכל שלבי החיים. לכל הפחות, טבעונות בריאה באותה מידה כמו חוסר טבעונות, ויש הרבה סיבות לטעון שבהתאם לסוג התזונה הטבעונית, היא יותר בריאה.

כמובן שמישהו שאוכל קולה וצ'יפס בלבד הוא טכנית טבעוני ולא אוכל בריא, אבל אפשר לומר אותו דבר על מישהו שאוכל שווארמה וקולה בלבד.

מסקנותי מהשיחה:
המוסר כלפי בעלי חיים הוא לא מוסר מחייב, אבל הוא מעלה שאני חושב (שאם ישנה הדרגה במוסריות) צריכה תחילה להתקיים בבני אדם, ז"א ישנה יותר חובה מוסרית לדאוג לבני אדם מאשר בע"ח ולכן לא ניתן לבוא בטענות כלפי בני אדם האוכלים חיות.
טוב, טטיאנה נהנתי לדבר איתך, את בחורה חכמה, והחכמתי מהשיחה.

והטענה שלי שוב כנגד המסקנה שלך היא שזה לא משחק סכום אפס ואתה צריך לאכול לא משנה איזה דברים אחרים אתה עושה עם הזמן והכסף שלך. יום נעים.

נכון אבל את לא יכולה לדרוש מאדם לאכול בריא יותר. מה גם שזה לא מוכח שאדם שאוכל רק מהצומח אוכל בריא יותר, במיוחד בקשיים שיש לאדם שמתאמן להגיע לכמות החלבונים הרצויה.
וכן כמו שכתבתי כבר, זה לא באמת מוסר מחייב.

אתה רוצה לגמור את הדיון הזה או לא? אין לי בעיה להמשיך. כל עוד תטען טענה אני אטען בחזרה.

איש קש. אני לא מבקשת מאדם לאכול בריא יותר. זה שיקול אישי שלו. דיברתי על הבריאות כדי לשלול טענתך שבריאות מחייבת לא להיות טבעוני.

אם כן. מה המניע שלך לדרוש מאדם אחר לא לאכול בעלי חיים?
ואני לא חושב שטבעונות יותר בריאה

בפעם המיליון, אפשר לחיות סבבה על צמחים, מה שאתה חושב לא רלבנטי כי ארגון הבריאות העולמי קובע על בסיס הגוף המחקרי הכולל שטבעונות מתאימה לכל שלבי החיים.

כלומר לכל הפחות טבעונות לא פחות בריאה מחוסר טבעונות.

כלומר בריאות לא מפריעה כאן לשיקול המוסרי, ואז השיקול המוסרי ששטחתי הוא שמאותן סיבות שאנו נותנים זכויות אדם בסיסיות, רצון לחיות, חווית עצמי, יכולת לסבול ולכאוב, יש לתת אותן לחיות אחרות.

וחובה על הלא טבעוני לפרט לי את התכונה שאם הייתה קיימת בבני אדם, הייתה מצדיקה להתייחס לאותו אדם כמו אל החיה.

וזה לא משחק סכום אפס בין דברים אחרים שיותר חשוב לעשות, כי אתה חייב לאכול לא משנה איזה דברים אחרים אתה עושה עם היום שלך.

הכל דברים שכבר אמרתי שמכסים את כל טענותיך. אין לי בעיה להמשיך עוד אבל חשבתי שאתה רוצה ללכת… זה יכול לקחת עוד שעתיים שלוש בקצב הזה, שזה כמה זמן שיש לי לפני ארוע ריצה בערב עם עוד טבעונים.

כתבתי כבר, ובלי קשר למשחק סכום אפס זה עדיין לא מחייב אותי: וזה שיש להם רצון לחיות זה לא אומר שהוא מחייב אותי, הרצון של העניים לחיות קודם לרצון שלהם לחיות (זה לא בדיוק רצון, זה יותר בא ממקום אינסטינקטיבי), ולכן אני לא אחסוך מעצמי דברים בגלל הרצון שלהם לחיות, ז"א התועלת האישית שלי קודמת לרצון שלהם לחיות.
זה שאני יכול לעשות את זה זה לא אומר שזה מחייב אותי
מוסר מחייב הוא רק סור מרע כלפי בני אדם.

אתה לא מצדיק אונס ורצח בני אדם כי יש עניים ברחוב. מה ההבדל בין בני אדם לחיות אחרות שמאפשר להצדקה אבל יש עניים ברחוב לעבוד?

אני אומרת לך, תמיד תהיה לי טענה נגדך. זמן שלך 🙂

אני חושב שאנחנו קצת חוזרים על עצמנו, המוסר האנושי נכון להיות הוא רק לסור מרע כלפי בני אדם ולא בעלי חיים כך שהרצון הפרטי שלהם לא מחייב אותי, ואני נמנע מלהרוג אדם אחר מהכיוון שלי ולא מהצד שלו, הרי לך ההוכחה שאדם המבקש ממני להרוג אותו לא אקשיב לבקשתו.

ברור שנחזור על עצמנו כי כל פעם שאני שוללת טענה שלך אתה מזיז את הכוונת ומכוון למטרה חדשה ומתעלם מזה ששללתי טענתך

את לא שללת את הטענה האחרונה שהצגתי
אני עדיין לא הבנתי מה המקור שלך לחייב אותי לא לאכול בעלי חיים, ובכלל הוא בדרך כלל הפוך, שאם את מצפה שאני אעשה משהו חיובי אזי את צריכה להסביר לי למה לעשות אותו

אין בעיה אני אשלול גם אותה ואז אתה תזיז את הכוונת שוב.

הסיבה שיש לנו את המוסר שיש לנו כלפי בני אדם הוא כמו שאמרת בעצמך התפתחות, הבנה שאין הבדל בין יהודי ללא יהודי, בין שחור ללבן. הבנו שיש סיבות בסיסיות למה אנחנו מחוקקים חוקים וקובעים בסיס מוסרי.

אז מה ההבדל בין אדם לחיה אחרת שמצדיק להתייחס לחיה האחרת כך?

שהמוסר עדיין לא בדרגה הזו
לכן לקפוץ למדרגה שאין העולם אוחז בה זה מעוות
וכמו שאמרת שאני לא מחייב מאדם לתת צדקה/ללחוץ יד לאחר, על זו הדרך לא אצפה ממנו להימנע מלאכול חיות, כי זה עדיין לא נחשב לא מוסרי.

נהדר! אם הייתי חוזרת לגרמניה הנאצית ואתה היית יהודי ואני הייתי גרמניה נאצית, היית אומר לי שזה לא בסדר לשעבד ולהרוג יהודים והייתי אומרת לך שהמוסר של גרמניה הנאצית עדיין לא בדרגה הזו האם זה היה מצדיק להרוג ולשעבד יהודים?

אבל הם עיוות מוסרי. את לא יכולה לתת דוגמא מאנשים שלא תאמו למוסר בתור המוסר.

אני הסברתי למה הטענה שלך לא מוכיחה שום מוסר
אני הסברתי לך למה הייתי יכולה להשתמש בטענה שלך כדי להצדיק כל עוול בעולם

זה כמו שאני אגיד שיש הרבה מאוד אנשים שצורכים זנות, אז תצדיקי את זה?

חזרת אל ניהליזם מוסרי
אנחנו לא חיים בחברה ניהליסטית
חברה ניהליסטית לא יכולה לקיים ציבילזציה יציבה

בגלל זה כתבתי עוד לא הגענו לרמה מוסרית כזאת
את רוצה להחיל את העולם המוסרי שלך על כל העולם. וזה לא נכון לפעול בצורה של כפייה כאשר רוב העולם לא מוסרי כלפי חברו

ואני חוזרת שוב שלהגיד שלא הגענו לרמה המוסרית הזו זה לא טיעון שמצדיק לא להגיע אליה

זה כן. מי אמר שזאת הדרך שצריך להגיע לטבעונות?

יש פה כפייה על חיות, אם אני לא אגיד משהו לא תהיה פחות כפייה

אוקיי אבל את לא יכולה לכפות על האחר להימנע מלאכול חיות רק בגלל הרצון שלהם.
את יכולה לבקש שיצמצמו את ההתעללות בהם אבל לא לדרוש לא לאכול אותם

אני באמת לא יכולה לכפות. אני טוענת טענות והטענות שלי עקביות עם המוסר שלי כלפי בני אדם מאותן סיבות שהן תקפות לבני אדם.

למשל אני לא נלחמת לזכות של חיות להצביע כי זה לא רלבנטי לחיות.

אני כן נלחמת לזכות של חיות לחיות כי הן רוצות לחיות ויש להן חווית עצמי.

וה"מלחמה" שלי פה היא עם הגיון. אני לא מחוקקת שום חוק. אין לי שום כוח מעבר לכוח של האמת והגיון. בחירה שלך מה לעשות עם הטענות שלי.

יותר מוסרי ממני לדרוש מבני האדם להימנע מלצרוך זנות מאשר לא לאכול חיות, וכן את לא יכולה לדרוש את כל המוסר שבעולם ביום בהיר אחד למרות שהוא לא נוגד אחד את השני.

אתה יכול גם לא לצרוך זנות וגם לא לשלם עבור טבח חיות. זה לא סותר. אתה חייב לאכול כך או כך.

מעולה! ז"א שאת לא מחייבת את בני האדם לא לאכול בשר אלא את מצפה מהם שיגלו רמה מוסרית גבוהה יותר כלפי בעלי חיים?

אני לא יכולה לכפות על אף אחד כי אין לי שום כוח פוליטי או כספי. אני רק יכולה להתווכח עם אנשים באינטרנט ובעולם האמיתי כשהם טוענים שזה מוסרי לאכול בשר ולהסביר להם למה אם הם מאמינים בזכויות אדם בסיסיות אז מאותן סיבות שהם מאמינים בזכויות אדם בסיסיות מתבקש שהם גם יהיו טבעונים אחרת הם לא עקביים, ועקביות זה הבסיס עבור כל חברה שהיא לא נהיליסטית.
אני בעצמי פעם לא הייתי טבעונית אבל השתכנעתי בגלל הטיעונים האלה לעבור לטבעונות ואני לא היחידה. אם אתה רוצה להגיד לי שעדיף שאנסה לשכנע אנשים לא לאנוס, אני רק יכולה להגיד לך שתלך לעשות את זה בעצמך לפני שאתה אומר לי מה לעשות עם הזמן והכסף הספייר שלי. אבל כולנו חייבים לאכול, אז מתבקש מזכויות אדם בסיס לשלם על אוכל שלא פוגע בזכויות בסיס של חיות.

על החלק הראשון אני מסכים אבל השוואה בין זכויות אדם בסיסיות של האדם לזכויות לבעלי חיים זה לא נכון. אני לא רואה אותם כשווים בעיני, ז"א זכויות בסיסיות לבנ"א זה דרישה יותר נורמלית ומתבקשת מאשר זכויות לבעלי חיים.

זה פשוט אתה מפרט את המקום המוסרי שבו אתה נמצא, אתה לא מפרט נימוק שמצדיק את העמדה הזו.
ואתה פשוט תחזור עכשיו על נימוק שטענת קודם ואני אחזור על טענה שטענתי נגד זה קודם. זה לא יגמר.
ואגב אם זה מתאים לך, הייתי רוצה לשתף את הדיון הזה בבלוג שלי. אבל רק אם זה מתאים לך. אני מכבדת פרטיות של אנשים ששולחים לי הודעות פרטיות. אני יכולה גם להסתיר את השם שלך.

אני חושב שישנה הדרגה במוסריות בעולם, זאת הוכחה היסטורית, אם פעם אנשים רצחו אנשים אחרים חפים מפשע וזה היה מוסרי, או שהיה מוסרי להקריב את הבן שלך לעבודה זרה, או שהיה מוסרי בעבר להקריב קרבנות סתם, כמו שמעמד האישה השתנה רק לפני 300 שנה, כמו שזכויות בסיסיות של בני אדם התחילו רק לפני 100 שנה, שחרור עבדים וכו' ניתן לראות כאן הדרגה בהיסטוריה, לכן ההתקדמות המוסרית חלה תחילה באדם, ז"א קומה מוסרית מתחילה אצל האדם. לכן תחילה אני חושב שצריך להיות ברמה המוסרית הגבוהה ביותר זה כלפי עניי עירך, שאתה חייב לדאוג להם ברמה המוסרית הגבוהה ביותר ואז הנצרכים לעזרה מהמדינה וכו' ז"א שמוסר עובד לאט לאט על אף שניתן להחיל את כולו בפעם אחת, אין העולם יכול להחיל את כל הדברים המוסריים בפעם אחת, ולכן אדם מקבל יותר את החובה שלו למוסריות כלפי בני אדם ואז כלפי אחרים (פעולה טבעית של בני האדם).
מעדיף שלא תציגי את שמי
ושלא תערכי את זה בצורה מגמתית

אבל זה בסדר לשתף את הדיון אם בעילום שם?
אני חשבתי להראות את כל הדיון בשלמותו

כן. גם בלי תמונה בבקשה.

אני לא יכולה לגרום לכולם להפסיק לאנוס, לגנוב ולרצוח. אני יכולה לשלוט רק על עצמי ואני רואה שאני בקלות מצליחה לחיות בלי בשר ובלי חלב על צמחים… זה תחום שאני מבינה בו ואני מרגישה שאני יכולה לתרום לעולם אם אצליח לקדם אותו לרמה המוסרית הזו וזה לא סותר פעילות חיובית של אנשים אחרים בתחומים אחרים. אני לא אגיד לרופאה שמנתחת פצוע להפסיק עם הניתוח שלה כדי לדבר על טבעונות. שכל אחד יעשה את הטוב שבא לו, אנחנו צריכים לאכול לא משנה מה, אז למה לא לאכול צמחים? אתה לא רוצה, אני לא יכולה לכפות עלייך. אני רק יכולה להציע את ההגיון והאמת ואתה תעשה איתן מה שבא לך.
רציתי לשתף רק טקסט מלא של הדיון

מסכים איתך, תקדמי את הרעיון, אני חושב שזה חשוב שישנם אנשים העומדים על המשמר ומציגים את הגיוון בדעות, כך ניתן להגיע לאמת. דרך מחלוקת מבררים את האמת.
אין לי בעיה שתפרסמי את הדיון בפורום בלי להציג את שמי/פרטי האישיים.
אשמח לדעת באיזה פורום את מפרסמת

בבלוג האישי שלי

קישור?

ואז אוכל לשתף קישור לפוסט איפה שארגיש שרלבנטי
רציתי קודם לקבל הסכמה שלך לפני שאני מפרסמת
אבל האתר ככלל הוא http://ruthpeleg.com
אני צריכה גם לעבוד על להמיר את הטקסט מפייסבוק אל וורדפרס ולראות שהדיון עלה ללא סינון

קוראים לך רות? זה שלך אישי הבלוג?

כן, טטיאנה קלארק זה לא השם האמיתי שלי
זה סתם שם של דמות שאני משחקת בוורלד אוף וורקראפט
היה יום שבו שיניתי סתם בשביל הכיף ואז גיליתי שאפשר לשנות רק פעם בשלושה חודשים ונתקעתי איתו כרגע

מאוד מעניין אותי כל הנושא של טרנסים אבל אני לא חושב שאת תרצי לדבר על זה.

זה כבר נושא בפני עצמו

נכון, ארוך ומעניין

כשאסיים לערוך את הפוסט אשלח לך קישור

אוקיי, תודה.
את גם כותבת על הקהילה הטרנסית או רק על צמחונות? סליחה על השאלה אבל זה מעניין לדעת

כרגע יש בבלוג שלי רק פוסטים על טבעונות כי שם אני באמת מרגישה שיש לי טיעון נגדי לכל דבר אפשרי שמישהו יכול להגיד. אני מהרהרת בנושא כבר שנים רבות ומאזינה לערוצי יוטיוב בהם עוסקים בכל הטענות האפשריות. לגבי נושאי טרנס מדובר במשהו הרבה יותר סובייקטיבי וקשה יותר להוכיח עם ראיות והגיון ולכן פחות מתעסקת בזה.

אני אישית מגדירה את עצמי אישה טרנסית, מי שרוצה לחלוק על זה שאני אישה זה ביזנס שלו… יש לי דברים יותר טובים לעשות עם היום שלי מאשר להתווכח איתו.

אבל יכול להיות שאפרסם דברים שקשורים לטרנס מתישהו בכל זאת, היו זמנים שהיו פוסטים כאלה ומאז מחקתי

אוקיי, זה נושא רגיש הרבה יותר בדרך כלל בלי קשר לוויכוחים.
אם את כותבת אשמח לקרוא.
יום טוב!

גם לך!

תרבות הג'אנק פוד

להלן חפירה של אישה טרנסית טבעונית בריאותיסטית טרחנית.

מישהו אי פעם יגיד לי כל הכבוד על זה שאני הצלחתי x ימים לאכול המון פירות, ירקות, דגנים שלמים וקטניות שלמות ללא הגבלה?

אוכלת אורז מלא, עדשים ותפוח אדמה עם ירקות בלי שמן ובלי מלח כדי להשיג את החלבון ואנרגיה שלי בלי להזיק לבריאות שלי עם כולסטרול, שומן רווי והצטברות רעלים מוגברת מלאכול יותר גבוה בשרשרת המזון

מישהו יגיד לי כל הכבוד על זה שהצלחתי להימנע ממלח, סוכר, שמן ומזון מעובד באותם ימים? אתם יודעים שיש לפעמים ימים שזה דורש המון כוח רצון להתעלם מהריחות והמראות של הג'אנק פוד שכולם אוכלים שמזכירים לי את החוויה של לאכול את אלה, גם אם לרוב אני פשוט רגילה לאכול רק מזון צמחי לא מעובד ונהנית מזה כי לרוב אני בבית ולא נחשפת למזון מעובד? אתם יודעים שזה, יחד עם השלילות זהות שאני צריכה "ללמוד לא לקחת אישי" שואבות ממני אנרגיה והופכות את זה לדבר מתיש לצאת מהבית ולימדו אותי שעדיף להתבודד? שאני מצד אחד רוצה לשבת עם אנשים בסיטואציות חברתיות ומתגעגעת לזה אבל מצד שני אם אשב עם חברים במסעדה זה יוציא אותי מהשלווה שיש לי כשאני בבית ולא חשופה לגירויים האלה? שגם אם אני מצליחה לא לקחת אישי פניות אלי בזכר ולא להתפתות לאכול ג'אנק, שיש גבול למשאבי כוח הרצון היומיים שלי ולפני שהתמודדתי עם משהו מהותי אמיתי ולהשיג הישג כלשהוא שלא קשור לקיום בסיסי יום יומי אני צריכה לפנות משאבי כוח רצון עבור הדברים האלה?

מישהו יגיד לי כל הכבוד על אימוני הריצה שאני עושה?

סיימתי חצי מרתון במרתון תל אביב 2018 למרות שהתאמנתי בערך 4 פעמים בחודש מאז הניתוח במרץ 2017, שלפניו עשיתי מרתון שלם במרתון תל אביב 2017.

מישהו יגיד לי כל הכבוד על הבטן שאני מצליחה לחטב כשאני עושה את כל אלה שבלי זה הרבה יותר מנופחת ביחס ליתר הגוף שלי? מישהו יגיד לי כל הכבוד על הטבלאות בהן אני עוקבת איך התזונה והספורט מחטבות את צורת הגוף שלי ונותנות לי יחס היקף מותניים/אגן יותר נשי וזה עוזר לי עם הדיספוריה המגדרית ואני גאה בעצמי שדרך מאמצים שלי הצלחתי לעצב חלק בגוף שלי שאני אוהבת כשיש חלקים אחרים שאני לא שולטת בהם כגון הקרחת והעיניים השקועות ולהתמקד במה שאני יכולה לשנות עוזר לי לא לחשוב על מה שאני לא יכולה לשנות?

25 בספטמבר 2017 – הגזרה שלי לאחר יקיצה כשאני מתמידה בהמנעות ממזון מעובד

לא, מה פתאום. בחיים לא.

יגידו לי שאני אנורקסית כשה-bmi שלי ירד קצת מתחת ל-18.5 לאחר יקיצה למרות שאני אוכלת כנראה יותר נפח ומשקל אוכל ממי שאומר לי את זה.

יגידו לי שאני אורתורכסית וקיצונית מדי וכל מיני שטויות כגון צריך לאכול קצת כולסטרול למרות שהגוף שלי מייצר מספיק לבד ולהוסיף עוד רק גורם סיכון להתקף לב.

יגידו לי שמרוב רזון אני אמות מדום לב בזמן שהרבה יותר סביר שמי שאומר לי את זה ימות מהתקף לב.

אוכלת שפע של פירות ומספקת את החשק הטבעי שלי למתוק בלי להזיק לבריאות שלי

ואני חשבתי שאנחנו בתרבות שמהללת רזון ומחמיאה לאנשים רזים… אז זהו, שלא. כשאני עובדת קשה על עצמי כדי שאתרגל לאכול בריא כמויות גדולות של אוכל ללא הגבלה ולהתחטב מקצת ריצות, הדבר האחרון שאני אקבל על כך זה פידבק חיובי. במקרה הטוב, כולם ישתקו בחוסר נעימות. במקרה הגרוע, יעירו לי ש*אני* זו שחולה.

אז לכו לעזאזל ותמשיכו לאכול מוצרים מעובדים ומוצרים מן החי ותהיו "נורמלים" ותחלו בכל המחלות שנורמלי לחלות בהן. למה לי לשתף את המאמצים שלי לאכול יותר בריא, כאשר במקרה הטוב אין לאנשים שום דבר להגיד ובמקרה הרע יש להם רק דברים רעים להגיד?

אני לא יודעת מה איתכם, אבל אני ממש לא מרגישה שאני חיה בתרבות שמהללת לא רזון ולא בריאות (כן, אני מכירה בכך שמדובר בדברים נפרדים). אני מרגישה שאני בתרבות שמעודדת צרכנות, נורמטיביות, צריכה של זבל שמוביל לסתימת עורקים, התקפי לב, סכרת, דמנציה וסרטן. לעזאזל, אני מוקפת באנשים שחושבים שזה נורא מהפכני לעשות ארועים עם קאפקייקס של המהפכה מנצנצים בצבעי כל קשת הלהט"ב כשלמעשה הם רק עוד בורג בתעשיית הסבל של החיות וניתוחי המעקף בבתי החולים (ואם זה טבעוני, לפחות רק השני מביניהם). תרבות שמסמנת אנשים שמצליחים בנס לא לאכול זבל מעובד ומזון מן החי (למרות שהם מוקפים מכל עבר בתרבות הזו שזה בערך כמו שאלכוהוליסט יהיה מוקף תמיד אנשים ששותים אלכוהול וכל עסק שני הוא בר) עם אות קין של קיצונית אורתורכסית.

16 במרץ 2018

אני מרגישה שאני חיה בתרבות שלא מבינה שמזון מעובד זה כמו אלכוהול עבור חלק מהאנשים, שהרבה אנשים לא יכולים להיות מתונים וצריכים פשוט להיות מאה אחוז בלי עד כמה שניתן. מבינים שאלכוהוליסט קשה לו אם הוא בסביבה של אלכוהול אבל אין הבנה כזו לגבי אוכל מעובד. אז אני זו שצריכה לבודד את עצמי כדי למנוע מעצמי את הגירויים האלה ואני אפילו לא אקבל פיפס של הערכה על הדברים שאני עושה כדי לשמור על הבריאות, להיפך… יגידו שאני זו שחולה.

15 במרץ 2018 בלי איפור

ולא, אף אחד לא חייב לי כלום ואני לא עושה את זה כדי לקבל מחמאות… אבל שלא יגידו לי שאנחנו חיים בתרבות שמהללת אנשים רזים. לפחות לא את אלה שעובדים עבור זה דרך תזונה בריאה וספורט. אולי רק את אלה שגנטית ככה או מקיאות בסוף היום וחיות בהרעבה עצמית ונולדו עם פרצוף נשי יותר משלי ולא התקרחו בגיל 18 לפני 20 שנה. (כשעדיין אכלו שניצל וצ'יפס ושתו קולה כל יום, אבל אין בהכרח קשר)

16 במרץ 2018

ואחר כך עוד מתפלאים איך אנשים נהיים יותר חולים ו\או יותר שמנים ואיך מערכת הבריאות שלנו קורסת תחת העול כאשר גם כשמישהי מנסה לתקן את התזונה שלה ולהפיץ ידע על משהו נפלא שעבד עבורה במקום לתמוך מנסים להרוס ומוציאים עוד ספר או וידאו על דיאטת בזק כשהפתרון הוא פשוט וידוע עשרות שנים – בריאות מוצאים בתפזורת אצל הירקן ובסופר, בערימת הפירות, הירקות, הדגנים השלמים והקטניות השלמות, הזרעים, השקדים, האגוזים והפטריות ובבית במטבח. לא במסעדות, לא במוצרים עם שקרים כגון "טבעי" או "אפס שומן ואפס קלוריות במנה" שעשויים ממאה אחוז שומן, לא בבשר, לא בחלב, לא בשמן, לא בסוכר, לא במלח, לא בדגים, לא בדבש ולא בביצים.