כשנהייתי טבעונית לפני 6 שנים, בהתחלה זה לא היה מטעמי בריאות, אלא מטעמי מוסר… ואגב, הטבעולדת השישי שלי הוא ב-10 באפריל. 🙂 בהתחלה אכלתי הרבה מזונות מטוגנים, תחליפי בשר וקולה. הרבה קולה. כשהיה נגמר לי הכסף עבור המזונות המעובדים שעלו בהחלט די הרבה כסף, היו ימים שאכלתי לחם ושתיתי קולה. כאמור, בריאות בזמנו לא הייתה בראש מעייני. רציתי להיות טבעונית ולהמשיך להנות מאותם מזונות לא בריאים שאכלתי קודם – המבורגרים, עוגות, גלידה, צ'יפס, שווארמה, רק בגירסא טבעונית. וזה היה כיף וממש טעים והכרתי המון אנשים נהדרים ככה.
אני עוד מתרפקת וקצת מתגעגעת לימים שהייתי הולכת לבודהה בורגר ופוגשת שם אנשים ששנה או שנתיים קודם ראיתי בפייסבוק בקליפים על טבעונות. אלה האנשים חלוצי הטבעונות בישראל יחד עם "ההרצאה הכי טובה ששמעתם אי פעם" של גארי יורופסקי ששכנעו אותי לעבור לטבעונות. לקח זמן בין מתי שהשתכנעתי מוסרית לבין מתי שיישמתי את הטבעונות בעיקר כי לא ראיתי את עצמי חיה בלי השניצל של אמא. אבל עם הזמן, הידיעה שמה שאני עושה לא מוסרי כרסמה בי וחיפשתי חלופות טבעוניות טעימות. כשהרגשתי מספיק בטוחה בכך שיש לי אפשרויות טעימות, החלטתי ביום הולדת של ה-10.10.2011 שאני צמחונית ושעוד חצי שנה בדיוק, ב-10.4.2012 אהיה טבעונית ואכן כך קרה… והמשכתי לדאוג לאורך הזמן הזה לחפש ולנסות אופציות טבעוניות כדי לוודא שזו לא תהיה בעיה עבורי. בתקופת המעבר הצמחונית, שמתי לב איך המזון האהוב עלי במקום שניצל נהיה טוסט עם קוטג' וחביתה, מה שגרם לי להבין שבלוטות הטעם מסתגלות ומתאימות עצמן לפי המזון הכי מגרה שזמין בסביבה. ברגע שלא היה לי שניצל, הטוסט עם הקוטג' נהיה המזון הכי מגרה עבורי. הבנתי שזה יכול לקרות באותה מידה גם עם מזון טבעוני, שאסתגל לרמת הגירוי החדשה ואפתח רגישות אליה. כך שמתי שהגעתי לתאריכי היעד, טבעונות כבר נראתה ממש קלה עבורי ותהיתי למה לא עשיתי את זה קודם.
לא עבר זמן רב אחרי זה שגיליתי שאני אישה, או לפחות שאני לא גבר, לא במהות הפנימית שלי. היו אשר אמרו לי שזה הסויה והפיטואסטרוגנים עולים לי לראש, אבל עבורי זה היה יותר עניין שנדהמתי מעצמי שיכולתי לשנות משהו שעד אותו זמן נראה לי חלק כל כך בלתי נפרד ומהותי בי שזה גרם לי פתיחות אל דברים אחרים שחשבתי שהם בלתי הפיכים בי שהייתי רוצה שיהיו שונים… היו הרבה רמזים לכך שאני אישה לפני שנהייתי טבעונית, אבל ההוכחה לעצמי שאני יכולה להשתנות כתוצאה מכך שעברתי לטבעונות, היא מה שאפשרה לי להבין את הרמז שבא אחרי זה, יחד עם נסיבות אחרות – הלהקה בה שרתי יחד עם עוד זמרת התפרקה ונותרתי לבד לעבוד על שיר תאטרלי שכתבתי עבור גבר ואישה, וכשניסיתי לשחק את תפקיד האישה, הרגשתי הרבה יותר בבית מאשר בתפקיד הגבר וזה גרם לשרשרת המחשבות והתנסות עצמית שהובילו אותי להבין שאני בעצם אישה ולעבור את כל תהליך שינוי המין שלי.
תהליך שינוי המין שלי בתורו, הוביל אותי פתאום למצב שבו היה אכפת לי מהגוף שלי. זה אומר שגם אהבתי יותר חלקים שאהבתי בו, אבל גם שמתי לב יותר לחלקים בו שלא אהבתי. אולי זה גם חלק ממה שלהיות אישה מייצג עבורי כאחת שגדלה בתרבות בה נשים דואגות למראה החיצוני שלהן יותר מגברים… אלא שעבורי, היה משהו משחרר בכך שמותר לי לדאוג למראה החיצוני שלי יחד עם הצדדים השליליים שבכך. אף פעם לא הרגשתי שבא לי שרירים, רציתי להישאר רזה וצנומה, אבל גברים כאלה נחשבים חלשים. פתאום כאישה, זה שאני רזה היה יתרון בעיני. לאחר תהליך נפשי שעברתי במשך שנה בו התנסיתי בחיים דו-מגדריים, הבנתי שאני חייבת לעצמי לחיות כמה שיותר כאישה ושפתרון באמצע הוא לא מספיק עבורי וככל שהמשכתי בתהליך כך רציתי להמשיך בו יותר… אך ההורמונים שהתחלתי ליטול הגבירו נטייה שלי של נפיחות בבטן. אז בזמנו, חשבתי שאלה הגבירו נטייה שלי להשמנה. אבל אף פעם לא הייתי שמנה, תמיד הייתי רזה. הם פשוט החליפו את המעט שרירים שהיו לי בבטן "הריונית". בנוסף לכך, נחשפתי לדמנציה אצל אדם קרוב אלי, ראיתי איך זה פירק את כל מי שהוא היה וכל מי שהוא יהיה והשאיר אותו זומבי וזה נראה לי בין הדברים הכי נוראים שיכולים לקרות לאדם ואם זה היה קורה לי הייתי רוצה להתאבד. אז הרצון להגיע לגיזרה מסוימת והפחד לגמור ככה הניעו אותי לחפש תזונה יותר בריאה שעדיין תהיה טבעונית.
למזלי, הסתבר שלפי גוף החקר, מוצרים מן החי מכילים כולסטרול ושומן רווי מיותרים והצטברות רעלים כתוצאה מאכילה גבוה יותר בשרשרת המזון כך שלהשיג את התזונה ממקורות צמחיים עדיף בהרבה ולא התגלתה סתירה בין בריאות לבין טבעונות. התחלתי להשרות קטניות ולבשל בעצמי תבשילים בלי שמן, בלי מלח ובלי סוכר. אכלתי יותר פירות וירקות. ניסיתי להימנע לחלוטין ממזון מעובד. היו כמה שבועות שניסיתי גם תזונה נאה בלבד והרגשתי שהיא מוגבלת מדי ויקרה מדי ולא ראיתי שום מחקרים שתזונה נאה עדיפה מתזונה שכוללת מזון מבושל, כל עוד אין שימוש ברכיבים מעובדים כגון שמן, סוכר ומלח.
התחלתי גם לרוץ באופן קבוע כספורט. למעשה, עד אז, למעט ריצות בגלל שאיחרתי לבית ספר, כמעט ולא עשיתי ספורט בכלל בחיי. זה גם די הספורט היחיד שאני אוהבת. גיליתי שעם תזונה בריאה וקצת ריצות המשקל שלי ירד, הבטן נהייתה שטוחה מתי שהתעוררתי, יותר ממה שהייתה אי פעם, בעיות עיכול ושלשול שחשבתי שהן פשוט חלק מהחיים הרגילים נעלמו כי סוף סוף הגוף שלי קיבל מספיק סיבים… אף פעם לא אהבתי את הטעם של ירקות אבל בגלל שהפסקתי לאכול מזון מעובד בלוטות הטעם שוב נהיו יותר רגישות, בדיוק כמו שקרה כשעברתי מאכילת בשר לצמחונות ולטבעונות… ופתאום מצאתי את עצמי נהנית סוף סוף מירקות ואוכלת המון מהם כל יום. עליתי על אתרים כגון cronometer כדי לקבל מושג כמה מכל דבר הייתי צריכה לאכול כדי לקבל מספיק תזונה מכל מה שצריך – חלבון, ויטמינים, מינרלים, חומצות שומן חיוניות וכו'. חרשתי ועד היום אני חורשת ביוטיוב על קליפים לגבי מחקרים בנושא תזונה, בעיקר מאת ערוצים כגון nutritionfacts.org שמרכז את כל המחקרים העדכניים בתזונה.
מדדתי מידות גוף, שמרתי על רישומים ועקבתי אחרי תזונה וספורט שעשיתי כדי לחקור ולהבין מה עובד ומה לא עובד עבורי ובאיזה אופן, למדתי להתייחס למגמות כלליות שמצטיירות ומצטברות לאורך שבועות וחודשים ממדידות יומיות ולא לשינויים יומיים. גיבשתי תזונה בה בערך שלושת רבעי מהתזונה שלי נאה, פירות וירקות, קילו וחצי מהם, ועוד שלושת רבעי קילו מבושל. לפעמים אני אוכלת שלוש קילו ביום אם אני ממש רעבה. בגלל שהדחיסות הקלורית של מזונות אלה לא גבוהה, הרגשתי שאני אוכלת "כמו שמנה" כמה שבא לי אבל הרזיתי והתחטבתי.
בגלל שבלוטות הטעם שלי נהיו רגישות יותר על ידי להימנע ממזון מעובד נהניתי מהאוכל, ובגלל שהתרגלתי לבשל בעצמי עלויות האוכל שלי ירדו דראסטית ויכולתי להרשות לעצמי בגדים, סרטים, פאות ושדרוגי מחשב עם הכסף שחסכתי מלא לאכול כל כך הרבה במסעדות או משלוחים.
אבל עדיין גדלתי על מזונות מעובדים ולמרות שזרקתי אותם מהבית כדי לבנות מגמת אכילה בריאה, אחרת תמיד הייתי מחסלת קודם את המזונות הלא בריאים לפני שהייתי נוגעת בבריאים, לא יכולתי למנוע כל חשיפה שלי אליהם, וכל פעם שראיתי אחרים אוכלים אותם, למשל בארועים חברתיים, זה חיזק את הזכרונות שלי לגבי אותם מזונות וחידש את המלחמה במוח שלי שחיפש ראציונליזציות למה זה בכל זאת בסדר לאכול אותם… וכל פעם שהחלק הזה ניצח, זה הוביל לרצף ג'אנק של שבוע שהרס התקדמות של חודשים מבחינת בניית גיזרה שאני אוהבת, לפחות כשאני מתעוררת.
זה שהייתה לי אסוציאציה חזקה עם בילוי בחברה עם אנשים יחד עם מזון מעובד לא עזרה.
זה שכל ארוע טבעוני שהלכתי אליו אנשים אכלו בו מזון מעובד גם לא עזר.
זה שהקהילה הטבעונית היחידה שנמנעת ממזון מעובד היא זו של תזונה נאה פירותנית גם לא עזר, היות ואני כן רגילה למזון מבושל וצריכה אותו והקהילה הזו מלאה בטענות פסבדו מדעיות שלא נתמכות על ידי שום מחקרים. שלא תטעו, אני בעד לאכול הרבה נא. רוב התזונה שלי נאה מבחינת נפח ומשקל, אבל עדיין ממה שחקרתי הרבה יותר קל וזול להשיג תזונה מלאה על ידי לשלב רבע מבושל יחד עם השלושת רבעי שנא.
סלט הירקות היומי שלי – מעל קילו של תזונה נהדרת וצבעים מטריפים. מלפפונים, עגבניות, פלפלים אדומים, קצת כרוב סגול, קצת שקדים ואגוז ברזיל עבור סלניום. בצד 5 כפות זרעי פשתן טריים לאחר טחינה לאספקת אומגה 3 עבור 5 ימים.
אז מצאתי את עצמי מגבירה את מידת ההתבודדות שלי, הן בגלל זה שאני טרנסית וחשיפה לעולם הובילה להרבה שלילות זהות שאנשים פנו אלי הרבה בזכר גם אחרי שהערתי להם והן בגלל עניין התזונה שניסיתי להשתלט עליה. תמיד הייתי טיפוס חננה מתבודדת שאוהבת להישאר בבית ולשחק הרבה במחשב. לא שתיתי אלכוהול, לא עישנתי ולא אהבתי את הרעש של מועדונים ופאבים. אני כבר שנים שורפת שעות רבות כל יום ב-World of Warcraft. הייתה תקופה שבכל זאת הלכתי למקומות האלה כדי להכיר מישהי, אבל זה לא היה כיף עבורי וברגע שהרגשתי שאני יכולה להסתדר בלי זה כי היו לי מספיק אנשים בחיי שהכרתי בכלל במקומות אחרים, הפסקתי עם זה. אבל עדיין, גם אני צריכה מידה של חברה בחיים ולא אהבתי להרגיש מוגבלת אבל עם כל הכבוד לאנשים שאמרו לי "שימי ***" לעשות את זה דורש אנרגיה נפשית שיש גבול כמה יש ממנה ואז לא נשארת לי אנרגיה נפשית לעשות משהו מועיל בכלל עם היום שלי.
התקדמתי עם תהליך שינוי המין שלי וכאשר נגמר החלק של נישוי הפנים, התחלתי להיחשף יותר. הצטרפתי לאנסמבל הגאה… ואז, הגיע הניתוח התחתון, חצי שנה לפני התאריך המקורי והסתגרתי שוב לצורך ההתאוששות הפיזית ואחר כך הייתה הסתגרות נוספת בשל הסתגלות נפשית לכך שהמעבר שלי נגמר ואין יותר מה לעשות לגבי זה. זה הכי טוב שיש, ומה שיש לא היה מושלם… עדיין פונים אלי בזכר חלק מהזמן עד היום, אבל המצב הרבה, הרבה יותר טוב ממה שהיה פעם.
הצטרפתי שוב לאנסמבל הגאה. אני רצה עם עוד חבר'ה טבעונים פעם בשבוע. התחלתי להקליט את עצמי שרה ומנגנת שירים. אני לא מצפה ולא בהכרח רוצה אפילו להיות מפורסמת. אני רק רוצה להתבטא בתור אני, בתור עצמי האמיתית גם אם מעטים האנשים שיראו את זה ולמרות שלא הגעתי לתוצאה המושלמת שהייתי מקווה להגיע אליה שאף אחד לא ידמיין לרגע מלהסתכל עלי שפעם הייתי בגוף זכרי, זה הכי טוב שאני יכולתי להגיע אליו ולעזאזל אם אתן לצורת הגוף שלי לעצור בעדי מלבטא את עצמי. נגמר המעבר, ולמרות שיש לי עדיין תהליכים לעבור, חלקם קשורים לזה שאני טרנסית וחלקם לא, או רק בעקיפין… עכשיו זה הזמן עבורי לחיות את החיים עצמם.
למרות שמצאתי תזונה שיחסית טובה מאוד עבורי, היא לא מושלמת, ואני לא מדברת על החריגות שלי בהן אני מתהוללת שבוע על ג'אנק פוד. גם כשאני אוכלת בריא ומתמידה בזה מאה אחוז למשך חודש או חודשיים או יותר, למרות שאז הבטן שלי נהיית שטוחה בדרך כלל כשאני מתעוררת, היא תמיד מתנפחת המון אחרי האוכל. זה רק עניין קוסמטי ואני יודעת שיש כל כך הרבה סיבות הגיוניות להתמיד בתזונה בריאה בלי קשר לעניין הזה – הכסף שזה חוסך והסיכונים הבריאותיים שזה מוריד והעיכול שזה מסדר לי – אבל הסיבות ההגיוניות לפעמים לא מספיקות אם אני במצב רוח רע ובא לי לוותר על הכל. אני צריכה גם סיבה רגשית, להרגיש שיש לי משהו להפסיד מזה באופן מיידי… וכשאני מתנפחת אחרי האוכל גם כשאני אוכלת מאה אחוז מושלם, זה גורם לי להרגיש שאין לי מה להפסיד מלאכול ג'אנק מעובד.
ואז אני "מתהוללת", הבטן כואבת, מבזבזת מלא כסף, העיכול מתקלקל והבטן שלי נהיית הרבה יותר נפוחה מאשר בדרך כלל, ונפוחה גם אחרי שאני מתעוררת עד שאני חוזרת לאכול בריא למשך חודש או חודשיים רצופים. זה תמיד נגמר אחרי שבוע, כי זה מתי שהכאבים נהיים חזקים מדי כדי שזה יהיה שווה להתמסר להרס העצמי, העצלנות והעונג הרגעי.
אני לא בן אדם של אמצע מבחינה זו. או שאני אוכלת אפס ג'אנק, או שאני אוכלת המון ג'אנק… אז האמצע שלי הוא בכך שיש לי רצפים מאה אחוז בריאים ללא מזון מעובד ואז מדי חודש או כמה חודשים יש לי את החריגות האלה. כל פעם שניסיתי להחליט שאני אוכל למשל רק יום אחד מעובד בחודש כי זה לא מספיק כדי להרוס עבודה של חודשים, זה חיזק את הגירויים לאכול מזון מעובד ברמה שהיה קשה מאוד להילחם בחלק של המוח שחיפש תרוצים לאכול עוד. המבורגר טבעוני ופיצה טבעונית עבורי הם כמו אלכוהול לאלכוהוליסט.
אם נשים בצד את ההשפעות הקוסמטיות המידיות, שאני עולה 5-9 קילו אחרי שבוע שאני חורגת ומקבלת בטן "הריונית", ואת ההשלכות הבריאותיות כי החריגות שלי מספיק נדירות שהכולסטרול ולחץ דם שלי נהדרים, במיוחד עבור גילי, 38… החריגות האלה לכל הפחות עולות הרבה כסף והייתי מעדיפה לחסוך אותן. אני לא מקבלת טענות ש"אי אפשר להיות מאה אחוז" כי לנסות לאכול ג'אנק "במידה" גם לא עובד עבורי. אז אני ממשיכה להתנסות ומחפשת להשתפר.
באחת ההרצאות להן האזנתי לגבי תזונה, הסבירו ששומן לא יכול לעלות כל כך מהר. אם עובדים קשה על זה, שומן יכול לעלות בקצב של אונקיה אחת ביום, שזה 28 גרם ויכול לרדת בסדרי גודל דומים, יותר לאט ככל שמתחילים ממשקל נמוך יותר… ואני בהחלט רזה, אז הייתי מצפה להיות בחלק האיטי של הרצף הזה. משקל מים יורד תוך כמה ימים. אז זה לא הסביר איך יכולתי לעלות 5-9 קילוגרם תוך שבוע כל פעם שעברתי מתזונה טבעונית שהיא 100 אחוז לא מעובדת אל תזונה טבעונית מעובדת, כל שכן מעובדת שעדיין כללה מידה לא מבוטלת של ירקות ופירות נאים… מה ששלל את האפשרות שרוב המשקל הזה שומן. 2-3 קילוגרמים מתוך אלה ירדו לי תוך 3 ימים, אך היתר לקח חודש אם לא חודשיים… אז רוב המשקל הזה גם לא יכול להיות משקל מים.
ואז הבנתי, זה כנראה משקל גזים כתוצאה ממלחמה בין בקטריות מעיים טובות שניזונות מסיבים לבין בקטריות מעיים רעות שניזונות משומנים. חיפשתי בפעם המאה באינטרנט איך אפשר לטפל בבעיות של נפיחות בבטן, ושמתי לב לראשונה לאפשרות של תזונה נמוכה במה שנקרא fodmap שזה ראשי תיבות באנגלית עבור מזונות עם סוגי סוכרים מסוימים ומזונות תוססים שיכולים להיות בעיתיים עבור אנשים עם IBS. לא אובחנתי עם IBS ואף פעם לא בדקתי את זה כי התסמין היחיד שלי הוא נפיחות כל עוד אני נמנעת ממזון מעובד, אבל חשבתי לעצמי שלא יזיק לי לנסות את הרעיון ולגלות אם זה משנה משהו אצלי. לאחרונה ניסיתי את הרעיון הזה ואני עוד בשלבי התנסות איתו. מצאתי בלוגרית ביוטיוב שמתעמקת בנושא הזה ומקיימת גירסא טבעונית של תזונה זו. זה פתח לי פתח חדש של דברים לנסות ולחקור לגבי הגוף שלי כדי לעשות עוד שפצור, עוד אופטימיזציה בתזונה שלי. כחלק מהעניין, ניסיתי לשלב טופו ברמות קטנות מבוקרות יחד עם כל יתר המזונות הלא מעובדים שאני אוכלת. כבר עשיתי יוצא דופן דומה מכלל ההמנעות שלי ממזון מעובד עבור זרעי פשתן אותם אני טוחנת, אחרת הגוף לא יכול לפרק את הקליפה ולספוג את חומצות שומן האומגה 3 החיוניות ופעם גם אכלתי רסק עגבניות כי הוא מכיל ריכוז גבוה של ויטמין E, אבל מאז ניסיתי בכל זאת להימנע מכל מזון מעובד ולהתאמץ להשיג את כל הנוטריינטים מצמחים שלמים בשם העקביות, שמזון לא מעובד תמיד יכיל עושר תזונה נלווה יותר גבוה יחד עם נוטריינט היעד שרציתי ממנו.
כעת, כחלק מניסוי צמצום מזונות ה-fodmap כדי לראות אם זה יעזור לי עם הנפיחות, ניסיתי כאמור לשלב טופו והתוצאות בינתיים נראות מבטיחות. כמות קטנה של טופו בפני עצמו כחלק מתבשיל בו יתר הרכיבים לא מעובדים ללא שמן וללא מלח לא מגרה אותי לפתוח בחריגת ג'אנק פוד גדולה כמו שפיצה טבעונית או המבורגר טבעוני עושים לי. אני מבינה לראשונה שבאמת אף פעם לא הייתי שמנה, כי כל הנפיחות הייתה כמעט לגמרי בבטן בלבד. אם הייתי משמינה, זה היה קורה בכל הגוף וזה לא היה קורה כל כך מהר כמו המהירות בה הבטן שלי מתנפחת כשאני חורגת. לפני ששילבתי טופו, ניסיתי עשרה ימים לאכול מזונות ממש נמוכים ב-fodmap בלבד והייתה התקדמות מהירה בירידת הנפיחות ואז יומיים שלושה חזרתי לתזונה הבריאה הקודמת שכללה הרבה עדשים, אורז מלא, פטריות, בצל, כרוב סגול ותפוחים שהם כולם טריגרים אפשריים עבור IBS…
ואכן, למרות שלא היה סיכוי שאכלתי עודף קלוריות לפי הנתונים שלי, הבטן, גם במצבה התחילי כשאני מתעוררת, כל יום התנפחה עוד קצת וכל יום המשקל עלה עוד קצת. כנראה שמזונות מעובדים שאכלתי בחריגות שלי הכילו הרבה יותר מאותם טריגרים שגרמו לעליות משקל והתנפחות הרבה יותר גדולות ומהירות. המזונות האלה, בעודם בעקרון בריאים, על פי הנראה גורמים לי לנפיחות. מצד שני, מדובר בכמות ימים כה מצומצמת שאולי אחרי כמה שבועות שהבקטריות שלי היו מסתגלות, הנפיחות הייתה יורדת. הרי פעמים רבות הצלחתי להוריד משקל ונפיחות עם המזונות האלה אם התמדתי בהם במשך חודש או חודשיים. אבל המגמה הכללית שהצטיירה לאורך אותו חודש תמיד הייתה למטה ופה הייתה ירידה ואז פתאום עלייה! וגם אז, הייתה נפיחות גדולה לאחר הארוחה הראשונה… שזה לא נורא בהתחשב בכל הרווחים האחרים, אבל שוב… אני מחפשת פה לעשות אופטימיזציה כדי שיהיה לי יותר מה להפסיד אם אני חורגת מתזונה בריאה וכך יהיה לי יותר קל להתמיד בה ללא חריגות או עם פחות חריגות.
אבל בתזונה שעבדה הכי טוב היה מדובר רק בירקות מסוימים – מלפפונים, עגבניות, חסה, פלפל אדום, פירות מסוימים – ענבים, תותים ותפוזים ומקור האנרגיה העיקרי היה תפוחי אדמה – כמה שהיה לי מקום בבטן וסבלנות לאכול. אך לפי המעקב שלי, בניגוד לדעה הרווחת שתפוחי אדמה משמינים, נכחתי כמה תפוח אדמה אם מבושל במים בלי שמן ובלי מלח הוא מרזה. בקושי הצלחתי להכניס לבטן שלי רק 1100, גג 1300 קלוריות ביום והיו חסרים לי הרבה נורטיינטים ברמות מספקות – כגון סלניום, פולאט שנוטה להיות נמוך אצלי וחלבון… למרות שבריצה שעשיתי דווקא הביצועים שלי עלו אז קלינית לא ראיתי שום סימן שהחלבון שקיבלתי לא היה מספק…. ועדיין, לא מצא חן בעיני שהתזונה שלי לא עומדת בכל הקריטריונים מבחינת תזונה מלאה וגם אם הייתה מצליחה להוריד את הנפיחות שלי בבטן, אני לא רציתי להגיע למצב שבו כדי להרגיש טוב נפשית לגבי איך שאני נראית אני אוכלת תזונה שאינה מלאה.
אז ניסיתי ללכת על גירסא פחות קיצונית של התזונה הזו שמשלבת בכמויות מדודות מזונות שעלולים לגרום נפיחות ומאז הירידה בנפיחות שלי נעצרה אך גם לא עלתה. בגלל שאין לי שום תסמינים אחרים של IBS, אני לא בטוחה שבאמת יש לי בעיה ואולי זו פשוט המידה הנורמלית בה הבטן שלי אמורה להתנפח אחרי האוכל. בכל אופן, הניסויים האלה הובילו אותי כאמור לנסות לשלב טופו בתזונה שלי, דבר שאני מרגישה שתרם לי בדרכים לא צפויות אחרות. מאז הניתוח התחתון שלי, יש לי גלי חום ואני הרגשתי שהם פחתו בתדירות ובחומרה שלהם מאז ששילבתי טופו… הפלא ופלא, גיליתי שיש ראיות לכך שלמוצרי סויה אכן יש השפעה כזו.
אני כבר נוטה לחשוב שלא אצליח לפתור את בעיית הנפיחות, אבל אני הולכת לנסות להגביר קצת את צריכת הטופו שלי, כרגע מ-30 עד 50 גרם ביום אל 80 גרם ביום כי הוא גם מספק הרבה סידן שהאנדוקרינולוגית אמרה שלפי הבדיקות אני צריכה לאכול יותר ממנו ואני מתקשה לאכול עלים ירוקים בכמות שנדרשת עבור כך. עכשיו שאני מבינה שאני אף פעם לא הייתי שמנה, רק מנופחת, אני כבר לא מנסה להימנע משומנים כמו קודם ומשלבת שקדים יחד עם זרעי הפשתן ואגוז ברזיל ביום עבור סלניום עכשיו שאני נמנעת מפטריות כחלק מהניסוי שלי להוריד נפיחות, שכן פטריות נחשבות מזון גבוה ב-fodmap. אני אשלב שוב גם קצת רסק עגבניות כדי לעזור להגיע לכמות הויטמין E המומלצת ביום, יחד עם השקדים, הפלפלים האדומים, העגבניות, הענבים וכל יתר המזון שאני אוכלת. גם אחרי שינויים אלה, 90 אחוז או יותר מהקלוריות שלי באות ממזון לא מעובד. זו עדיין תזונה צמחית לחלוטין ומאוד דלה במזון מעובד. הכלל העקרוני הכללי שעדיף להימנע ממזון מעובד עדיין תקף מבחינתי, אבל יש יוצאי דופן בהם יתכן שהרווח הוא גדול מההפסד. אמשיך לנטר את הכולסטרול ולחץ דם שלי אם כבר אני במילא עושה בדיקות חצי שנתיות אצל האנדוקרינולוגית וכך אדע אם מזונות מעובדים אלה פוגעים בכלי הדם שלי.
התבשיל היומי שלי – כעת עם טופו, תפוחי אדמה, קצת אורז מלא, קצת כוסמת וקצת עדשים. אוכלת יחד עם הסלט היומי שלי
אם אצליח לפתור את בעיית הנפיחות, הצריכה המוגברת של שומנים אולי תצליח לשמור על האגן שלי רחב יותר וכך אשיג גם צורת גוף נשית יותר שאני שואפת אליה, בעוד קודם האסטרטגיה שלי הייתה להרזות עד כמה שאני יכולה בלי להיות רעבה כדי להגיע למצב תחילי בבוקר שהבטן שלי כמה שיותר שטוחה, בתקווה שאולי גם בנפיחות שלי אחרי האוכל עדיין צורת הגוף תראה נשית, כלומר שהאגן יהיה יותר רחב מהמותניים. אולי חלק מהסיבה שהייתי נטרפת כל חודש חודשיים ממחשבות על מזון מעובד, זה שנתתי לעצמי להרזות יותר מדי והגוף שלי נלחם איתי שאשיג מספיק קלוריות ואם אני רוצה להתמיד בתזונה בריאה אני חייבת לדאוג להשיג מספיק קלוריות כדי למנוע את זה.
כך או כך, זו עדיין תזונה מאוד נמוכה בשומן ביחס לתזונה סטנדרטית מערבית, פשוט מגרד יותר את ה-15 אחוז קלוריות משומן ולא מתחת ל-10 אחוז קלוריות משומן כמו קודם. אני יכולה גם לנסות לאכול שוב מזונות ממש נמוכים ב-fodmap יום או כמה ימים לפני מתי שאני צריכה בטן ממש שטוחה, אם זה יהיה חשוב לי עבור צילומים כלשהם בלי שזה יגרום חוסרים מלנסות להתמיד בכך לאורך שבועות וחודשים ברצף. אני גם מזניחה את הריצות שלי בשבועיים האחרונים, אז אולי לחזור ולהוסיף קצת ריצות בלי לשנות תזונה יהיה מספיק כדי להתחטב שוב. יש הרבה דברים לנסות ולחקור עכשיו שיש לי את כל הכיוונים החדשים האלה לנסות. אולי אגלה שמדובר רק במזון אחד ספציפי שגורם לי נפיחות ואז אוכל לאכול את כל יתר הדברים שאכלתי קודם. קשה לדעת. הגוף מורכב ולוקח זמן לחולל שינויים מה שמקשה על לאתר גורמיות.
באיזשהו מקום זה מרגיע אותי לדעת שהבעיה שלי כנראה אף פעם לא הייתה שומן למרות שבדיעבד זה נראה לי שטות שאי פעם חשבתי את זה. איכשהו זה מקל עלי כי אני כבר לא חושבת שכל ביס שהוא חורג ממה שהגדרתי כתזונה בריאה עבורי הוא מתכון לאסון שיקח לי חודשים להתאושש ממנו כי אני "משמינה בקלות" כאשר במקרה שלי ההיפך הוא נכון אך אני בהחלט "נוטה לנפיחות". זה לא משנה את זה שההשפעה עדיין אותה השפעה ואני עדיין צריכה לשמור על מאה אחוז אדיקות כדי להימנע ממנה, אבל לדעת שזו כנראה בעיה בכלל של חיידקי מעיים איכשהו עוזר לי להרגיש יותר בנוח עם לשמור על ההתמדה הזו, באופן תמוה. זה גם מקל את ההסבר לאחרים. במקום להציג את עצמי כבריאותיסטית קיצונית, אני יכולה פשוט להגיד שיש לי רגישות מעיים ואני מנסה למצוא אילו מזונות בעיתיים עבורי וזה דורש אדיקות בתזונה לצורך הניסוי והגילוי מה עובד עבורי ומה לא עובד עבורי. אולי החלק הכי מרגיע ומרגש פה, הוא שזה הופך את מה שבעבר היה מגבלה… אל הרפתקאה!
אני אמשיך להתנסות ולבדוק עוד אפשרויות ולהצליב את תוצאות גוף החקר יחד עם הנסיון האישי שלי כדי להגיע ליציבות הולכת וגוברת בתזונה כמה שיותר בריאה עבורי. הגוף האנושי מאוד מורכב והרבה מהשינויים שאני מחפשת לוקח זמן לראות אותם מה שיכול לגרום בלבול בגורמיות ויש הרבה גורמים נוספים שיכולים לסבך את העניין כגון איזו פעילות גופנית אני עושה… אבל זה כיף להרגיש ששוב יש לי דברים חדשים לנסות עם התזונה ודברים חדשים שאולי אלמד על גופי כתוצאה מכך, זה הופך את הטבעונות שלי והשאיפה שלי לאכילה בריאה להרפתקאה מעניינת.
6 שנים טבעונית וזו רק ההתחלה! יש לי עוד הרבה מה לחקור, לגלות ולהתפתח בו! בין אם בתזונה, בשירה, במשחק, בנגינה או בריצה. (אלא אם כן אדרס בזמן שאני רצה, אבל אז זה לפחות כבר לא קשור לטבעונות)
