שימוש בטיעון אקולוגי למען הבריאות שלי

קל לי לשמור על טבעונות. קשה לי לשמור על תזונה בריאה נטולת מזון מעובד. רוב הזמן אני עושה את זה, אבל עדיין יש לי חריגות לפעמים. אני מכירה את הסיבות היטב למה רצוי להימנע ממזון מעובד למען הבריאות. למשל שמן מזוקק מכל הסוגים בו משתמשים בכמעט כל מזון מעובד והוא מזון מעובד בפני עצמו, גורם לקושי עבור כלי הדם להתרחב, פוגע ברגישות אינסולין, מעלה לחץ דם וכולסטרול ומעלה סיכוי לשבץ והתקפי לב. (מקור 1, מקור 2, מקור 3, מקור 4, מקור 5, מקור 6, מקור 7)

ראיתי לאחרונה טענה נגד טבעונים שהם בעצמם פוגעים בחיות בכך שהם אוכלים חסה כשהם היו יכולים להתמקד בתפוחי אדמה שהם יותר יעילים אנרגטית. אז זהו, שאנחנו צריכים יותר מקלוריות. בחסה ובעלים ירוקים אחרים יש נוגדי חמצון, סיבים, ויטמינים ומינרלים שהם חיוניים לבריאות שלנו, הם לא רשות, בניגוד למזונות מעובדים כגון למשל, שמן. שמן מאוד לא יעיל אנרגטית כי אנחנו זורקים את כל הצמח לפח חוץ מהשמן ובניגוד לעלים ירוקים אין לו תועלת בריאותית מיוחדת חיונית. להיפך, הוא פוגע בבריאות. היינו יכולים לשבוע הרבה יותר מהצמח בשלמותו שמכיל סיבים ומים ודורש לעיסה מאשר השמן הנוזלי שמזוקק ממנו וכתוצאה מכך אנחנו משתמשים ביותר צמחים כדי לשבוע מאשר אם היינו אוכלים את הצמח בשלמותו.

עכשיו, אני לא מנסה לטעון שטבעונים שאוכלים אוכל מטוגן בשמן פוגעים באותה מידה שאכילת בשר וחלב פוגעת בחיות ובסביבה ולא באה להטיף לאף אחד להפסיק לצרוך אוכל מעובד מטעמים אקולוגיים. אני פשוט חושבת שזה שימושי עבורי אישית, ואולי גם עבור אחרים שמנסים לאכול לא רק טבעוני אלא גם בריא כמוני ומתקשים בכך כמוני, לדעת שיש גם את הטיעון האקולוגי הזה בשילוב עם הבריאותי. עם טיעון הבריאות בפני עצמו אני תמיד יכולה לשחק עם עצמי כשמגיע הקרייבינג ולהגיד לעצמי שפה ושם לאכול מעובד זה לא נורא, הגוף יתמודד. כמה הגוף שלי רגיש לכמויות קטנות אני לא יכולה לדעת, זה קצת רולטה רוסית. מה אם יסתבר שאני אדם רגיש במיוחד וגם הכמות הקטנה הזו של אוכל מעובד הייתה מספיקה כדי לגרום לי יום אחד להתקף לב או שבץ? מה אם אני רגישה במיוחד וההחלשה שעשיתי לגוף הייתה מספיקה כדי לגרום לתאים סרטניים בו לנצח את מערכת החיסון שלי? כנראה שלא יקרה לי כלום אם פעם בחודש אני אוכלת מעובד. רמת הסיכון שלי עדיין תהיה מאוד נמוכה לעומת אחרים.

הבעיה היא שהפעם בחודש הזו בדרך כלל מובילה לעוד פעמים, כי היא מזכירה לי שאוכל מעובד קיים, מזעזעת את בלוטות הטעם שלי שהתרגלו לאוכל בריא ואם כבר פתחתי את הדלת לזה וכבר הבטן שלי קצת כאבה והתנפחה והיה לי קצת בעיות עיכול, אז למה לא להנות מזה עוד כמה ימים לפני שאחזור למנהגים הבריאותיסטיים קיצוניים שלי? ולאחרונה בעקבות הרצאה ששמעתי בנידון אני הבנתי שהמוח באמת משתמש באותות כאלה כטריגר עבור תגובה פבלובית ומעורר קרייבינג… הבטן הנפוחה שלי מזכירה למוח שלי ג'אנק פוד ומעלה את הקרייבינג עבורו. אות שבדרך כלל אמור לאותת שובע משמש כדי לעורר רעב, ולא סתם רעב כללי שאני יכולה בקלות לספק עם מזון לא מעובד כגון פירות, ירקות או התבשילים שלי שמבושלים בלי מלח ובלי שמן… אלא "רעב" ספציפי לפיצה או המבורגר, אמנם בגירסא טבעונית אך עדיין מעובדים.

אין לי את המלחמות הפנימיות האלה כשזה מגיע לאוכל שאינו טבעוני. זה פשוט גבול, קו אדום שאני לא חוצה. רוב הזמן אני מרגישה נהדר לגבי הבחירה שלי להימנע ממזון מעובד, אבל כשמגיע הקרייבינג פתאום מכל מיני סיבות, פתאום המוח שלי עושה שמיניות באוויר למצוא סיבות להצדיק אכילת מזון מעובד. אולי על ידי להתמקד בשיקול האקולוגי יחד עם הבריאותי, אני יכולה ליצור לעצמי קו אדום שלא תלוי בהגיון שלי לגבי בריאות, שמשתנה מרגע לרגע בהתאם לגירויים בסביבה.

אורז מלא, עדשים ופטריות מוגשים עם כרוב סגול, עגבניות שרי ובצל נא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *