השתלות חזה – ידעו את עצמכן

לפני כמה ימים נחשפתי לחומרים שגרמו לי לחשוב פעמיים לגבי השתלת החזה שלי והשלכות בריאותיות של השתלים לטווח ארוך.

http://www.center4research.org/breast-implant-illnesses-whats-evidence/

רשום כאן למשל שבמסגרת של שלוש שנים יש סיכוי של אחד עד שש אחוז שחלק מהשתל יזלוג ויגיע לחלק אחר בגוף. השתלים האלה יכולים לגרום לסרטן, מחלות אוטו אימוניות (שמערכת החיסון תוקפת את הגוף) ובעיות קוגניציה. לאורך עשרות שנים, הסיכוי לזליגה מצטבר כך שרוב הנשים שנשארות עם שתלי חזה יהיה להן חלק שזלג.

בעיות קוגניציה זה משהו שאני במיוחד בחששים לגביו, בעקבות נסיון שלי עם אבי שלקה בדמנציה שהפכה אותו מפרופסור בטכניון לצמח במשך שנים רבות לפני שהוא מת.

זו סיבה עיקרית למה אני מקפידה על תזונה כמה שיותר נטולת מזון מעובד וכל הזמן מנסה למצוא שיטות להקפיד על כך יותר בנוסף להיותי טבעונית מטעמי מוסר.

זו סיבה עיקרית למה אני משתדלת גם לעשות ספורט שאני אוהבת, במקרה שלי ריצה.

זו סיבה עיקרית גם למה אני כל הזמן מנסה לעבוד על שעות וזמני השינה שלי למרות שאני נוטה להיות חיית לילה.

וכאישה טרנסית, כמה שחשוב לי לעבור עד כמה שאני יכולה כאישה, הנסיון שלי עם אבי הדמנטי מוביל לכך שאם יש דבר אחד שאני מפחדת ממנו יותר ממיסג'נדרינג תכוף, שעדיין קורה לי במידה ניכרת גם אחרי כל הניתוחים שיכולתי לעשות כדי לשנות את זה, זה הפחד לבלות את השנים האחרונות שלי כשאני לא ממש שם. אני לא יודעת מתי ואיך אני אמות, אבל אני מקווה שלפחות עד הרגע האחרון אני אהיה אני, אני אדע ואחווה וארגיש ולא אהיה צמח ולא אהיה סיעודית.

אני מעדיפה להידרס על ידי מכונית בעת ריצה מאשר לבלות שנים רבות בבית אבות דמנטית אבל אני בספק שיהיה לי האומץ להתאבד אם אקבל דיאגנוזה של דמנציה… אז הפתרון הוא ממש להקפיד על הבריאות שלי כדי להוריד את הסבירות שאצטרך להחליט בין להתאבד כדי לא לחיות דמנטית לבין להמשיך לחיות עם דמנציה.

כמובן שאין שום ודאות שבהכרח תתפתח בעיה כלשהיא בכלל, ואם אנקוט בכל אמצעי הזהירות יתכן שאחלה בכל זאת או אחטוף משהו אחר לחלוטין… אבל אחרי שראיתי וחוויתי את השנים האלה עם אבי, זה משהו שאני רוצה להימנע ממנו בכל מחיר.

אולי אם הייתי דוגמנית או שחקנית עם קריירה מצליחה שנשענת על איך שאני נראית (אני כן שחקנית חובבנית אבל לא מקצועית) או אפילו אם רק הייתי עוברת יותר כאישה אז היה לי אולי שווה לשמור על השתלים אבל במילא הרבה פעמים אני לא ממש עוברת כי מבנה הפנים שלי עדיין עם סממנים גבריים ניכרים למרות כל הניתוחים שניסו להעלים אותם, בעיקר העיניים השקועות אצלי מעבר לטווח שהוא נקבי.

אני גם קרחת ועם קרקפת שמנונית רגישה אז כל יום שאני חוזרת הבייתה אני חייבת להוריד את מערכת השיער שלי כדי שלא יגרד לי ואצליח לישון וכל פעם שאני רואה את עצמי במראה עם חזה מכובד אבל קרחת, זה מרגיש לי קומי. לפני הניתוח הייתי שטוחה ואחרי ניתוח ההסרה כנראה אהיה שטוחה שוב… אבל ככל שאני אתבגר כך הנראות שלי תלך ותהיה פחות ופחות רלבנטית ובמילא אני התרגלתי להתבודד המון בדירה ולשחק משחקי מחשב.

אז המוח שלי יותר חשוב לי מצורת הגוף שלי. האנשים שבחיי קיבלו אותי עם איך שאני נראית גם לפני הגדלת החזה ויקבלו אותי גם אחרי הסרת החזה. אני רוצה להיות מסוגלת לחוות את העולם, לצרוך מדיה ומשחקי מחשב, לדבר ולבלות עם חברים ומשפחה, ללמוד דברים חדשים.

זה לא ויתור קל עבורי, כי אני באמת מרגישה שהחזה עוזר לי קצת לעבור יותר כאישה ובגדים נראים יותר נשיים עלי בגלל החזה ולרדת בדרגת המעבר שלי כאישה זה לא מחיר קל עבורי… אבל שום דבר לא יותר חשוב לי מאשר להישאר עם קוגניציה שלמה עד היום שאני מתה.

לגבי נשים אחרות, טרנס או סיס, שעברו הגדלת חזה או שוקלות הגדלת חזה, בבקשה תקראו בעיון את כל מה שרשום כאן, כולל רפרנסים אל מחקרים רלבנטיים.

http://www.center4research.org/breast-implant-illnesses-whats-evidence/

כשאני עשיתי את הניתוח לפני שנתיים ביחד עם הניתוח התחתון, לא מצאתי את החומרים האלה והרופאים לא אמרו לי שבעיות כאלה יכולות לקרות כתוצאה מהניתוח. הבטיחו לי שהשתל שלי עשוי כך שגם אם הוא נחתך אז לא תהיה זליגה – אבל עושה רושם שהתירוץ "השתלים החדשים לא יעשו בעיות" זה תירוץ חוזר ונשנה בכל העולם לגבי השתלות חזה ובעצם כולנו שפנות נסיון לגלות ולראות אם השתלים החדשים באמת לא פוגעים וכל פעם שעולים מחדש חששות לגבי השתלים הקיימים עוד פעם אומרים "אבל השתלים החדשים טובים יותר" בלי שיש מחקרים לטווח ארוך להוכיח את זה.

אני עוד לא מאה אחוז סגורה על זה, אבל אני כרגע בכיוון להסיר לחלוטין את השתלים וכמה שיותר מוקדם, אני כאמור רק שנתיים אחרי הניתוח, וככל שאקדים להסיר אותם כך יפחת הסיכוי שמשהו יספיק לזלוג מהשתל ולטייל לחלק אחר בגוף בו נזק מצטבר לאורך זמן יכול לקרות ולא תהיה בהכרח דרך למצוא או להוציא את שארית השתל גם אם ימצאו אותה בהתאם לאיפה הגיעה שארית השתל וכאמור, לפי הקישור שנתתי רוב הנשים שנשארות לטווח ארוך עם שתלי חזה יש חלק ממנו שזולג ומטייל למקום אחר בגוף. יכול להיות שיגיע למקום שלא פוגע, יכול להיות שכן. מה שקראתי מספיק בעייתי כדי לעורר את הדאגה שלי ואולי עצם הסרת הדאגה היא חשובה גם אם בסוף לא היה נגרם לי נזק מהשתלים.

בין אם אני אחליט להוציא את השתלים שלי או לא, היה חשוב לי לשתף את המידע הזה כדי שאחרות ידעו ויעשו החלטה מודעת.

אני לא רוצה להגיד לנשים לא לעשות השתלת חזה או כן לעשות השתלות חזה. במקרה של נשים טרנסיות במיוחד, הגשמת הנראות שלנו כנשים יכולה להיות עניין של חיים או מוות. מחלות כרוניות לטווח ארוך לווא דווקא רלבנטיות אם מישהי מתאבדת בגלל שלא מימשה את הזהות שלה וסבל נפשי יום יומי יש לו גם השפעה ניכרת על הבריאות הפיזית. אני כן רוצה שתקראו היטב את המידע הזמין לגבי זה, כי הרופאים המנתחים שלכם לווא דווקא יראו לכם את המידע הזה, כדי שתוכלו לבצע החלטה מודעת.

1 thought on “השתלות חזה – ידעו את עצמכן

  1. פינגבאק: לא נראית נשית בשיט | להרוג ללא כוונה | רות פלג

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *