דיספוריה מגדרית

דיספוריה מגדרית היא לא הדרך היחידה להיות טרנס* או לדעת אם מישהו טרנס*, אבל זו דרך די ברורה עבור מי שחש בה ואנסה להסביר אותה כאן.

תחשבו שיום אחד, אתם חשים בעקיצה של מחט. אתם מסתכלים לכל כיוון אך לא מוצאים מאיפה הגיעה העקיצה. אחרי כמה שניות או דקות, החלטתם להמשיך הלאה עם היום שלכם. כמה שעות אחר כך, מגיעה עוד עקיצה. אתם מסתכלים שוב, הפעם יותר בקפידה אך לא מוצאים מנין הגיעה העקיצה.

אנשים אחרים לא יכולים לראות מה גורם לעקיצה שלכם, אבל אתם מרגישים אותה בכל זאת מדי פעם. הרופאים לא מוצאים גורם פיזי לאותה עקיצה, אבל אתם מעידים שאתם חשים אותה בכל זאת.

ואז נגיד שאתם מגלים שיש טריגר לכאורה לא קשור לאותן עקיצות… כמו למשל לראות צבע מסוים, לשמוע צליל מסוים, להריח ריח מסוים… משהו שלא הייתם מדמיינים מעולם שהיה גורם לכם לחוש עקיצה, אבל אתם רואים שזה חוזר על עצמו שוב ושוב ושוב. אם הרופא מאמין לכם מלכתחילה, הוא לא מוצא דרך להיפטר מתחושת העקיצה על ידי לנתח את המוח שלכם או בטיפולים קוגניטיביים למיניהם. הדבר הכי טוב שהוא יכול להציע זה לשלוט בחיים עד כמה שניתן כך שתמנעו מאותו טריגר.

בינתיים כל פעם שאתם רוצים להיפגש עם אנשים ולבקש מהם לא להביא את הטריגר בסביבה שלכם ומנסים להסביר את מצבכם, אנשים לא מאמינים לכם וחושבים שאתם משוגעים או עובדים עליהם… ואז אתם נאלצים להגביל את עצמכם רק למקומות ואנשים שמוכנים להאמין לכם, אולי להימנע מתעסוקה או משפחה כי הם לא מאמינים לכם ולהנדס מחדש את החיים שלכם רק עם אנשים שמוכנים להאמין לכם, אם זה מתאפשר לכם בכלל כי אולי אתם חסרי בית וחסרי אמצעים כי אין עבודה שמוכנה לקבל אתכם שאין בה את הטריגר ממנו אתם סובלים. בינתיים כבר עברו שנים ואתם מכירים היטב את הקשר בין הטריגר לעקיצה ודי כמה אפשר לסבול את זה ואתם כבר בהתקף חרדות מזה שאולי תצטרכו לבלות שעות או ימים בעקיצות מתמידות מזה שניסיתם לחרוק שיניים ולסבול את העקיצות כבר קודם במשך שעות, ימים, שבועות, חודשים… אולי אפילו שנים! כי אמרו לכם להפסיק להיות כאלה רגישים ולהיפגע כל כך בקלות!

עכשיו תחליפו עקיצות עם תחושה של מועקה ותחשבו על מישהי שנולדה בגוף שהוגדר זכר בעת לידה אבל מגדרית היא אישה. תחשבו שהתחושה של המועקה הזו באה כל פעם שיש לאותה אישה חוויה מגדרית של גבר, למשל שפונים אליה בלשון גבר, למשל שנוזפים בה שלא קמה לעזור למישהי לעלות או לרדת מאוטובוס בתור "הגבר" הקרוב, למשל שקראו לה "גבר", "אחי" או אמרו לה שאסור לה להיכנס לשרותים הקרובים כי מישהי שמעולם לא פגשה ולא הכירה ניצלה ילדים מינית.

ותחשבו שעל כל רגע חסד בו היא נכנסת לשרותי הנשים ואף אחד לא עושה מזה עניין, שפונים אליה בלשון אישה, שהיא מיוזמתה עוזרת למישהי לעלות לאוטובוס ולמרות שאומרים לה זה בסדר יקירתי בואי נקרא לגבר היא ממשיכה לעזור כי עזרה זה כיף אם לא שוללים את קיומך תוך כדי העניין, או אפילו שיקללו ויצעקו עלייך יכול להרגיש כמו שדרוג עבורך כל עוד עושים זאת בלשון אישה כי את רגילה לכך שפונים אלייך בלשון גבר כל חייך בניגוד למגדר שלך ורגילה למועקה שזה גורם לך וכל רגע הקלה מרגיש כמו לגעת בגן עדן ביחס למה שעברת קודם.

תחשבו על כך שלאורך שעות, ימים, שבועות, חודשים ושנים כל פעם שיש לכם חוויה מגדרית גברית זה מעיק וכל פעם שיש לכם חוויה מגדרית נשית זו הקלה.

לא יגיע שלב מסוים שבו החוויות האלה יובילו אתכם להסיק שאולי אתם אישה טרנסית?

שוב, כאמור, דיספוריה מגדרית זו לא הדרך היחידה לחוות מגדר… אבל זו אחת מהן שאני מקווה שהצלחתי להבהיר אותה גם לאנשים שאינם טרנס.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *