ארכיון פוסטים מאת: Ruth Peleg

טבעולדת 6 | ניסויים בתזונה, טופו, low fodmap

כשנהייתי טבעונית לפני 6 שנים, בהתחלה זה לא היה מטעמי בריאות, אלא מטעמי מוסר… ואגב, הטבעולדת השישי שלי הוא ב-10 באפריל. 🙂 בהתחלה אכלתי הרבה מזונות מטוגנים, תחליפי בשר וקולה. הרבה קולה. כשהיה נגמר לי הכסף עבור המזונות המעובדים שעלו בהחלט די הרבה כסף, היו ימים שאכלתי לחם ושתיתי קולה. כאמור, בריאות בזמנו לא הייתה בראש מעייני. רציתי להיות טבעונית ולהמשיך להנות מאותם מזונות לא בריאים שאכלתי קודם – המבורגרים, עוגות, גלידה, צ'יפס, שווארמה, רק בגירסא טבעונית. וזה היה כיף וממש טעים והכרתי המון אנשים נהדרים ככה.

אני עוד מתרפקת וקצת מתגעגעת לימים שהייתי הולכת לבודהה בורגר ופוגשת שם אנשים ששנה או שנתיים קודם ראיתי בפייסבוק בקליפים על טבעונות. אלה האנשים חלוצי הטבעונות בישראל יחד עם "ההרצאה הכי טובה ששמעתם אי פעם" של גארי יורופסקי ששכנעו אותי לעבור לטבעונות. לקח זמן בין מתי שהשתכנעתי מוסרית לבין מתי שיישמתי את הטבעונות בעיקר כי לא ראיתי את עצמי חיה בלי השניצל של אמא. אבל עם הזמן, הידיעה שמה שאני עושה לא מוסרי כרסמה בי וחיפשתי חלופות טבעוניות טעימות. כשהרגשתי מספיק בטוחה בכך שיש לי אפשרויות טעימות, החלטתי ביום הולדת של ה-10.10.2011 שאני צמחונית ושעוד חצי שנה בדיוק, ב-10.4.2012 אהיה טבעונית ואכן כך קרה… והמשכתי לדאוג לאורך הזמן הזה לחפש ולנסות אופציות טבעוניות כדי לוודא שזו לא תהיה בעיה עבורי. בתקופת המעבר הצמחונית, שמתי לב איך המזון האהוב עלי במקום שניצל נהיה טוסט עם קוטג' וחביתה, מה שגרם לי להבין שבלוטות הטעם מסתגלות ומתאימות עצמן לפי המזון הכי מגרה שזמין בסביבה. ברגע שלא היה לי שניצל, הטוסט עם הקוטג' נהיה המזון הכי מגרה עבורי. הבנתי שזה יכול לקרות באותה מידה גם עם מזון טבעוני, שאסתגל לרמת הגירוי החדשה ואפתח רגישות אליה. כך שמתי שהגעתי לתאריכי היעד, טבעונות כבר נראתה ממש קלה עבורי ותהיתי למה לא עשיתי את זה קודם.

לא עבר זמן רב אחרי זה שגיליתי שאני אישה, או לפחות שאני לא גבר, לא במהות הפנימית שלי. היו אשר אמרו לי שזה הסויה והפיטואסטרוגנים עולים לי לראש, אבל עבורי זה היה יותר עניין שנדהמתי מעצמי שיכולתי לשנות משהו שעד אותו זמן נראה לי חלק כל כך בלתי נפרד ומהותי בי שזה גרם לי פתיחות אל דברים אחרים שחשבתי שהם בלתי הפיכים בי שהייתי רוצה שיהיו שונים… היו הרבה רמזים לכך שאני אישה לפני שנהייתי טבעונית, אבל ההוכחה לעצמי שאני יכולה להשתנות כתוצאה מכך שעברתי לטבעונות, היא מה שאפשרה לי להבין את הרמז שבא אחרי זה, יחד עם נסיבות אחרות – הלהקה בה שרתי יחד עם עוד זמרת התפרקה ונותרתי לבד לעבוד על שיר תאטרלי שכתבתי עבור גבר ואישה, וכשניסיתי לשחק את תפקיד האישה, הרגשתי הרבה יותר בבית מאשר בתפקיד הגבר וזה גרם לשרשרת המחשבות והתנסות עצמית שהובילו אותי להבין שאני בעצם אישה ולעבור את כל תהליך שינוי המין שלי.

תהליך שינוי המין שלי בתורו, הוביל אותי פתאום למצב שבו היה אכפת לי מהגוף שלי. זה אומר שגם אהבתי יותר חלקים שאהבתי בו, אבל גם שמתי לב יותר לחלקים בו שלא אהבתי. אולי זה גם חלק ממה שלהיות אישה מייצג עבורי כאחת שגדלה בתרבות בה נשים דואגות למראה החיצוני שלהן יותר מגברים… אלא שעבורי, היה משהו משחרר בכך שמותר לי לדאוג למראה החיצוני שלי יחד עם הצדדים השליליים שבכך. אף פעם לא הרגשתי שבא לי שרירים, רציתי להישאר רזה וצנומה, אבל גברים כאלה נחשבים חלשים. פתאום כאישה, זה שאני רזה היה יתרון בעיני. לאחר תהליך נפשי שעברתי במשך שנה בו התנסיתי בחיים דו-מגדריים, הבנתי שאני חייבת לעצמי לחיות כמה שיותר כאישה ושפתרון באמצע הוא לא מספיק עבורי וככל שהמשכתי בתהליך כך רציתי להמשיך בו יותר… אך ההורמונים שהתחלתי ליטול הגבירו נטייה שלי של נפיחות בבטן. אז בזמנו, חשבתי שאלה הגבירו נטייה שלי להשמנה. אבל אף פעם לא הייתי שמנה, תמיד הייתי רזה. הם פשוט החליפו את המעט שרירים שהיו לי בבטן "הריונית". בנוסף לכך, נחשפתי לדמנציה אצל אדם קרוב אלי, ראיתי איך זה פירק את כל מי שהוא היה וכל מי שהוא יהיה והשאיר אותו זומבי וזה נראה לי בין הדברים הכי נוראים שיכולים לקרות לאדם ואם זה היה קורה לי הייתי רוצה להתאבד. אז הרצון להגיע לגיזרה מסוימת והפחד לגמור ככה הניעו אותי לחפש תזונה יותר בריאה שעדיין תהיה טבעונית.

למזלי, הסתבר שלפי גוף החקר, מוצרים מן החי מכילים כולסטרול ושומן רווי מיותרים והצטברות רעלים כתוצאה מאכילה גבוה יותר בשרשרת המזון כך שלהשיג את התזונה ממקורות צמחיים עדיף בהרבה ולא התגלתה סתירה בין בריאות לבין טבעונות. התחלתי להשרות קטניות ולבשל בעצמי תבשילים בלי שמן, בלי מלח ובלי סוכר. אכלתי יותר פירות וירקות. ניסיתי להימנע לחלוטין ממזון מעובד. היו כמה שבועות שניסיתי גם תזונה נאה בלבד והרגשתי שהיא מוגבלת מדי ויקרה מדי ולא ראיתי שום מחקרים שתזונה נאה עדיפה מתזונה שכוללת מזון מבושל, כל עוד אין שימוש ברכיבים מעובדים כגון שמן, סוכר ומלח.

התחלתי גם לרוץ באופן קבוע כספורט. למעשה, עד אז, למעט ריצות בגלל שאיחרתי לבית ספר, כמעט ולא עשיתי ספורט בכלל בחיי. זה גם די הספורט היחיד שאני אוהבת. גיליתי שעם תזונה בריאה וקצת ריצות המשקל שלי ירד, הבטן נהייתה שטוחה מתי שהתעוררתי, יותר ממה שהייתה אי פעם, בעיות עיכול ושלשול שחשבתי שהן פשוט חלק מהחיים הרגילים נעלמו כי סוף סוף הגוף שלי קיבל מספיק סיבים… אף פעם לא אהבתי את הטעם של ירקות אבל בגלל שהפסקתי לאכול מזון מעובד בלוטות הטעם שוב נהיו יותר רגישות, בדיוק כמו שקרה כשעברתי מאכילת בשר לצמחונות ולטבעונות… ופתאום מצאתי את עצמי נהנית סוף סוף מירקות ואוכלת המון מהם כל יום. עליתי על אתרים כגון cronometer כדי לקבל מושג כמה מכל דבר הייתי צריכה לאכול כדי לקבל מספיק תזונה מכל מה שצריך – חלבון, ויטמינים, מינרלים, חומצות שומן חיוניות וכו'. חרשתי ועד היום אני חורשת ביוטיוב על קליפים לגבי מחקרים בנושא תזונה, בעיקר מאת ערוצים כגון nutritionfacts.org שמרכז את כל המחקרים העדכניים בתזונה.

מדדתי מידות גוף, שמרתי על רישומים ועקבתי אחרי תזונה וספורט שעשיתי כדי לחקור ולהבין מה עובד ומה לא עובד עבורי ובאיזה אופן, למדתי להתייחס למגמות כלליות שמצטיירות ומצטברות לאורך שבועות וחודשים ממדידות יומיות ולא לשינויים יומיים. גיבשתי תזונה בה בערך שלושת רבעי מהתזונה שלי נאה, פירות וירקות, קילו וחצי מהם, ועוד שלושת רבעי קילו מבושל. לפעמים אני אוכלת שלוש קילו ביום אם אני ממש רעבה. בגלל שהדחיסות הקלורית של מזונות אלה לא גבוהה, הרגשתי שאני אוכלת "כמו שמנה" כמה שבא לי אבל הרזיתי והתחטבתי.

בגלל שבלוטות הטעם שלי נהיו רגישות יותר על ידי להימנע ממזון מעובד נהניתי מהאוכל, ובגלל שהתרגלתי לבשל בעצמי עלויות האוכל שלי ירדו דראסטית ויכולתי להרשות לעצמי בגדים, סרטים, פאות ושדרוגי מחשב עם הכסף שחסכתי מלא לאכול כל כך הרבה במסעדות או משלוחים.

אבל עדיין גדלתי על מזונות מעובדים ולמרות שזרקתי אותם מהבית כדי לבנות מגמת אכילה בריאה, אחרת תמיד הייתי מחסלת קודם את המזונות הלא בריאים לפני שהייתי נוגעת בבריאים, לא יכולתי למנוע כל חשיפה שלי אליהם, וכל פעם שראיתי אחרים אוכלים אותם, למשל בארועים חברתיים, זה חיזק את הזכרונות שלי לגבי אותם מזונות וחידש את המלחמה במוח שלי שחיפש ראציונליזציות למה זה בכל זאת בסדר לאכול אותם… וכל פעם שהחלק הזה ניצח, זה הוביל לרצף ג'אנק של שבוע שהרס התקדמות של חודשים מבחינת בניית גיזרה שאני אוהבת, לפחות כשאני מתעוררת.

זה שהייתה לי אסוציאציה חזקה עם בילוי בחברה עם אנשים יחד עם מזון מעובד לא עזרה.

זה שכל ארוע טבעוני שהלכתי אליו אנשים אכלו בו מזון מעובד גם לא עזר.

זה שהקהילה הטבעונית היחידה שנמנעת ממזון מעובד היא זו של תזונה נאה פירותנית גם לא עזר, היות ואני כן רגילה למזון מבושל וצריכה אותו והקהילה הזו מלאה בטענות פסבדו מדעיות שלא נתמכות על ידי שום מחקרים. שלא תטעו, אני בעד לאכול הרבה נא. רוב התזונה שלי נאה מבחינת נפח ומשקל, אבל עדיין ממה שחקרתי הרבה יותר קל וזול להשיג תזונה מלאה על ידי לשלב רבע מבושל יחד עם השלושת רבעי שנא.

סלט הירקות היומי שלי – מעל קילו של תזונה נהדרת וצבעים מטריפים. מלפפונים, עגבניות, פלפלים אדומים, קצת כרוב סגול, קצת שקדים ואגוז ברזיל עבור סלניום. בצד 5 כפות זרעי פשתן טריים לאחר טחינה לאספקת אומגה 3 עבור 5 ימים.

אז מצאתי את עצמי מגבירה את מידת ההתבודדות שלי, הן בגלל זה שאני טרנסית וחשיפה לעולם הובילה להרבה שלילות זהות שאנשים פנו אלי הרבה בזכר גם אחרי שהערתי להם והן בגלל עניין התזונה שניסיתי להשתלט עליה. תמיד הייתי טיפוס חננה מתבודדת שאוהבת להישאר בבית ולשחק הרבה במחשב. לא שתיתי אלכוהול, לא עישנתי ולא אהבתי את הרעש של מועדונים ופאבים. אני כבר שנים שורפת שעות רבות כל יום ב-World of Warcraft. הייתה תקופה שבכל זאת הלכתי למקומות האלה כדי להכיר מישהי, אבל זה לא היה כיף עבורי וברגע שהרגשתי שאני יכולה להסתדר בלי זה כי היו לי מספיק אנשים בחיי שהכרתי בכלל במקומות אחרים, הפסקתי עם זה. אבל עדיין, גם אני צריכה מידה של חברה בחיים ולא אהבתי להרגיש מוגבלת אבל עם כל הכבוד לאנשים שאמרו לי "שימי ***" לעשות את זה דורש אנרגיה נפשית שיש גבול כמה יש ממנה ואז לא נשארת לי אנרגיה נפשית לעשות משהו מועיל בכלל עם היום שלי.

התקדמתי עם תהליך שינוי המין שלי וכאשר נגמר החלק של נישוי הפנים, התחלתי להיחשף יותר. הצטרפתי לאנסמבל הגאה… ואז, הגיע הניתוח התחתון, חצי שנה לפני התאריך המקורי והסתגרתי שוב לצורך ההתאוששות הפיזית ואחר כך הייתה הסתגרות נוספת בשל הסתגלות נפשית לכך שהמעבר שלי נגמר ואין יותר מה לעשות לגבי זה. זה הכי טוב שיש, ומה שיש לא היה מושלם… עדיין פונים אלי בזכר חלק מהזמן עד היום, אבל המצב הרבה, הרבה יותר טוב ממה שהיה פעם.

הצטרפתי שוב לאנסמבל הגאה. אני רצה עם עוד חבר'ה טבעונים פעם בשבוע. התחלתי להקליט את עצמי שרה ומנגנת שירים. אני לא מצפה ולא בהכרח רוצה אפילו להיות מפורסמת. אני רק רוצה להתבטא בתור אני, בתור עצמי האמיתית גם אם מעטים האנשים שיראו את זה ולמרות שלא הגעתי לתוצאה המושלמת שהייתי מקווה להגיע אליה שאף אחד לא ידמיין לרגע מלהסתכל עלי שפעם הייתי בגוף זכרי, זה הכי טוב שאני יכולתי להגיע אליו ולעזאזל אם אתן לצורת הגוף שלי לעצור בעדי מלבטא את עצמי. נגמר המעבר, ולמרות שיש לי עדיין תהליכים לעבור, חלקם קשורים לזה שאני טרנסית וחלקם לא, או רק בעקיפין… עכשיו זה הזמן עבורי לחיות את החיים עצמם.

למרות שמצאתי תזונה שיחסית טובה מאוד עבורי, היא לא מושלמת, ואני לא מדברת על החריגות שלי בהן אני מתהוללת שבוע על ג'אנק פוד. גם כשאני אוכלת בריא ומתמידה בזה מאה אחוז למשך חודש או חודשיים או יותר, למרות שאז הבטן שלי נהיית שטוחה בדרך כלל כשאני מתעוררת, היא תמיד מתנפחת המון אחרי האוכל. זה רק עניין קוסמטי ואני יודעת שיש כל כך הרבה סיבות הגיוניות להתמיד בתזונה בריאה בלי קשר לעניין הזה – הכסף שזה חוסך והסיכונים הבריאותיים שזה מוריד והעיכול שזה מסדר לי – אבל הסיבות ההגיוניות לפעמים לא מספיקות אם אני במצב רוח רע ובא לי לוותר על הכל. אני צריכה גם סיבה רגשית, להרגיש שיש לי משהו להפסיד מזה באופן מיידי… וכשאני מתנפחת אחרי האוכל גם כשאני אוכלת מאה אחוז מושלם, זה גורם לי להרגיש שאין לי מה להפסיד מלאכול ג'אנק מעובד.

ואז אני "מתהוללת", הבטן כואבת, מבזבזת מלא כסף, העיכול מתקלקל והבטן שלי נהיית הרבה יותר נפוחה מאשר בדרך כלל, ונפוחה גם אחרי שאני מתעוררת עד שאני חוזרת לאכול בריא למשך חודש או חודשיים רצופים. זה תמיד נגמר אחרי שבוע, כי זה מתי שהכאבים נהיים חזקים מדי כדי שזה יהיה שווה להתמסר להרס העצמי, העצלנות והעונג הרגעי.

אני לא בן אדם של אמצע מבחינה זו. או שאני אוכלת אפס ג'אנק, או שאני אוכלת המון ג'אנק… אז האמצע שלי הוא בכך שיש לי רצפים מאה אחוז בריאים ללא מזון מעובד ואז מדי חודש או כמה חודשים יש לי את החריגות האלה. כל פעם שניסיתי להחליט שאני אוכל למשל רק יום אחד מעובד בחודש כי זה לא מספיק כדי להרוס עבודה של חודשים, זה חיזק את הגירויים לאכול מזון מעובד ברמה שהיה קשה מאוד להילחם בחלק של המוח שחיפש תרוצים לאכול עוד. המבורגר טבעוני ופיצה טבעונית עבורי הם כמו אלכוהול לאלכוהוליסט.

אם נשים בצד את ההשפעות הקוסמטיות המידיות, שאני עולה 5-9 קילו אחרי שבוע שאני חורגת ומקבלת בטן "הריונית", ואת ההשלכות הבריאותיות כי החריגות שלי מספיק נדירות שהכולסטרול ולחץ דם שלי נהדרים, במיוחד עבור גילי, 38… החריגות האלה לכל הפחות עולות הרבה כסף והייתי מעדיפה לחסוך אותן. אני לא מקבלת טענות ש"אי אפשר להיות מאה אחוז" כי לנסות לאכול ג'אנק "במידה" גם לא עובד עבורי. אז אני ממשיכה להתנסות ומחפשת להשתפר.

באחת ההרצאות להן האזנתי לגבי תזונה, הסבירו ששומן לא יכול לעלות כל כך מהר. אם עובדים קשה על זה, שומן יכול לעלות בקצב של אונקיה אחת ביום, שזה 28 גרם ויכול לרדת בסדרי גודל דומים, יותר לאט ככל שמתחילים ממשקל נמוך יותר… ואני בהחלט רזה, אז הייתי מצפה להיות בחלק האיטי של הרצף הזה. משקל מים יורד תוך כמה ימים. אז זה לא הסביר איך יכולתי לעלות 5-9 קילוגרם תוך שבוע כל פעם שעברתי מתזונה טבעונית שהיא 100 אחוז לא מעובדת אל תזונה טבעונית מעובדת, כל שכן מעובדת שעדיין כללה מידה לא מבוטלת של ירקות ופירות נאים… מה ששלל את האפשרות שרוב המשקל הזה שומן. 2-3 קילוגרמים מתוך אלה ירדו לי תוך 3 ימים, אך היתר לקח חודש אם לא חודשיים… אז רוב המשקל הזה גם לא יכול להיות משקל מים.

ואז הבנתי, זה כנראה משקל גזים כתוצאה ממלחמה בין בקטריות מעיים טובות שניזונות מסיבים לבין בקטריות מעיים רעות שניזונות משומנים. חיפשתי בפעם המאה באינטרנט איך אפשר לטפל בבעיות של נפיחות בבטן, ושמתי לב לראשונה לאפשרות של תזונה נמוכה במה שנקרא fodmap שזה ראשי תיבות באנגלית עבור מזונות עם סוגי סוכרים מסוימים ומזונות תוססים שיכולים להיות בעיתיים עבור אנשים עם IBS. לא אובחנתי עם IBS ואף פעם לא בדקתי את זה כי התסמין היחיד שלי הוא נפיחות כל עוד אני נמנעת ממזון מעובד, אבל חשבתי לעצמי שלא יזיק לי לנסות את הרעיון ולגלות אם זה משנה משהו אצלי. לאחרונה ניסיתי את הרעיון הזה ואני עוד בשלבי התנסות איתו. מצאתי בלוגרית ביוטיוב שמתעמקת בנושא הזה ומקיימת גירסא טבעונית של תזונה זו. זה פתח לי פתח חדש של דברים לנסות ולחקור לגבי הגוף שלי כדי לעשות עוד שפצור, עוד אופטימיזציה בתזונה שלי. כחלק מהעניין, ניסיתי לשלב טופו ברמות קטנות מבוקרות יחד עם כל יתר המזונות הלא מעובדים שאני אוכלת. כבר עשיתי יוצא דופן דומה מכלל ההמנעות שלי ממזון מעובד עבור זרעי פשתן אותם אני טוחנת, אחרת הגוף לא יכול לפרק את הקליפה ולספוג את חומצות שומן האומגה 3 החיוניות ופעם גם אכלתי רסק עגבניות כי הוא מכיל ריכוז גבוה של ויטמין E, אבל מאז ניסיתי בכל זאת להימנע מכל מזון מעובד ולהתאמץ להשיג את כל הנוטריינטים מצמחים שלמים בשם העקביות, שמזון לא מעובד תמיד יכיל עושר תזונה נלווה יותר גבוה יחד עם נוטריינט היעד שרציתי ממנו.

כעת, כחלק מניסוי צמצום מזונות ה-fodmap כדי לראות אם זה יעזור לי עם הנפיחות, ניסיתי כאמור לשלב טופו והתוצאות בינתיים נראות מבטיחות. כמות קטנה של טופו בפני עצמו כחלק מתבשיל בו יתר הרכיבים לא מעובדים ללא שמן וללא מלח לא מגרה אותי לפתוח בחריגת ג'אנק פוד גדולה כמו שפיצה טבעונית או המבורגר טבעוני עושים לי. אני מבינה לראשונה שבאמת אף פעם לא הייתי שמנה, כי כל הנפיחות הייתה כמעט לגמרי בבטן בלבד. אם הייתי משמינה, זה היה קורה בכל הגוף וזה לא היה קורה כל כך מהר כמו המהירות בה הבטן שלי מתנפחת כשאני חורגת. לפני ששילבתי טופו, ניסיתי עשרה ימים לאכול מזונות ממש נמוכים ב-fodmap בלבד והייתה התקדמות מהירה בירידת הנפיחות ואז יומיים שלושה חזרתי לתזונה הבריאה הקודמת שכללה הרבה עדשים, אורז מלא, פטריות, בצל, כרוב סגול ותפוחים שהם כולם טריגרים אפשריים עבור IBS…

ואכן, למרות שלא היה סיכוי שאכלתי עודף קלוריות לפי הנתונים שלי, הבטן, גם במצבה התחילי כשאני מתעוררת, כל יום התנפחה עוד קצת וכל יום המשקל עלה עוד קצת. כנראה שמזונות מעובדים שאכלתי בחריגות שלי הכילו הרבה יותר מאותם טריגרים שגרמו לעליות משקל והתנפחות הרבה יותר גדולות ומהירות. המזונות האלה, בעודם בעקרון בריאים, על פי הנראה גורמים לי לנפיחות. מצד שני, מדובר בכמות ימים כה מצומצמת שאולי אחרי כמה שבועות שהבקטריות שלי היו מסתגלות, הנפיחות הייתה יורדת. הרי פעמים רבות הצלחתי להוריד משקל ונפיחות עם המזונות האלה אם התמדתי בהם במשך חודש או חודשיים. אבל המגמה הכללית שהצטיירה לאורך אותו חודש תמיד הייתה למטה ופה הייתה ירידה ואז פתאום עלייה! וגם אז, הייתה נפיחות גדולה לאחר הארוחה הראשונה… שזה לא נורא בהתחשב בכל הרווחים האחרים, אבל שוב… אני מחפשת פה לעשות אופטימיזציה כדי שיהיה לי יותר מה להפסיד אם אני חורגת מתזונה בריאה וכך יהיה לי יותר קל להתמיד בה ללא חריגות או עם פחות חריגות.

אבל בתזונה שעבדה הכי טוב היה מדובר רק בירקות מסוימים – מלפפונים, עגבניות, חסה, פלפל אדום, פירות מסוימים – ענבים, תותים ותפוזים ומקור האנרגיה העיקרי היה תפוחי אדמה – כמה שהיה לי מקום בבטן וסבלנות לאכול. אך לפי המעקב שלי, בניגוד לדעה הרווחת שתפוחי אדמה משמינים, נכחתי כמה תפוח אדמה אם מבושל במים בלי שמן ובלי מלח הוא מרזה. בקושי הצלחתי להכניס לבטן שלי רק 1100, גג 1300 קלוריות ביום והיו חסרים לי הרבה נורטיינטים ברמות מספקות – כגון סלניום, פולאט שנוטה להיות נמוך אצלי וחלבון… למרות שבריצה שעשיתי דווקא הביצועים שלי עלו אז קלינית לא ראיתי שום סימן שהחלבון שקיבלתי לא היה מספק…. ועדיין, לא מצא חן בעיני שהתזונה שלי לא עומדת בכל הקריטריונים מבחינת תזונה מלאה וגם אם הייתה מצליחה להוריד את הנפיחות שלי בבטן, אני לא רציתי להגיע למצב שבו כדי להרגיש טוב נפשית לגבי איך שאני נראית אני אוכלת תזונה שאינה מלאה.

אז ניסיתי ללכת על גירסא פחות קיצונית של התזונה הזו שמשלבת בכמויות מדודות מזונות שעלולים לגרום נפיחות ומאז הירידה בנפיחות שלי נעצרה אך גם לא עלתה. בגלל שאין לי שום תסמינים אחרים של IBS, אני לא בטוחה שבאמת יש לי בעיה ואולי זו פשוט המידה הנורמלית בה הבטן שלי אמורה להתנפח אחרי האוכל. בכל אופן, הניסויים האלה הובילו אותי כאמור לנסות לשלב טופו בתזונה שלי, דבר שאני מרגישה שתרם לי בדרכים לא צפויות אחרות. מאז הניתוח התחתון שלי, יש לי גלי חום ואני הרגשתי שהם פחתו בתדירות ובחומרה שלהם מאז ששילבתי טופו… הפלא ופלא, גיליתי שיש ראיות לכך שלמוצרי סויה אכן יש השפעה כזו.

אני כבר נוטה לחשוב שלא אצליח לפתור את בעיית הנפיחות, אבל אני הולכת לנסות להגביר קצת את צריכת הטופו שלי, כרגע מ-30 עד 50 גרם ביום אל 80 גרם ביום כי הוא גם מספק הרבה סידן שהאנדוקרינולוגית אמרה שלפי הבדיקות אני צריכה לאכול יותר ממנו ואני מתקשה לאכול עלים ירוקים בכמות שנדרשת עבור כך. עכשיו שאני מבינה שאני אף פעם לא הייתי שמנה, רק מנופחת, אני כבר לא מנסה להימנע משומנים כמו קודם ומשלבת שקדים יחד עם זרעי הפשתן ואגוז ברזיל ביום עבור סלניום עכשיו שאני נמנעת מפטריות כחלק מהניסוי שלי להוריד נפיחות, שכן פטריות נחשבות מזון גבוה ב-fodmap. אני אשלב שוב גם קצת רסק עגבניות כדי לעזור להגיע לכמות הויטמין E המומלצת ביום, יחד עם השקדים, הפלפלים האדומים, העגבניות, הענבים וכל יתר המזון שאני אוכלת. גם אחרי שינויים אלה, 90 אחוז או יותר מהקלוריות שלי באות ממזון לא מעובד. זו עדיין תזונה צמחית לחלוטין ומאוד דלה במזון מעובד. הכלל העקרוני הכללי שעדיף להימנע ממזון מעובד עדיין תקף מבחינתי, אבל יש יוצאי דופן בהם יתכן שהרווח הוא גדול מההפסד. אמשיך לנטר את הכולסטרול ולחץ דם שלי אם כבר אני במילא עושה בדיקות חצי שנתיות אצל האנדוקרינולוגית וכך אדע אם מזונות מעובדים אלה פוגעים בכלי הדם שלי.

התבשיל היומי שלי – כעת עם טופו, תפוחי אדמה, קצת אורז מלא, קצת כוסמת וקצת עדשים. אוכלת יחד עם הסלט היומי שלי

אם אצליח לפתור את בעיית הנפיחות, הצריכה המוגברת של שומנים אולי תצליח לשמור על האגן שלי רחב יותר וכך אשיג גם צורת גוף נשית יותר שאני שואפת אליה, בעוד קודם האסטרטגיה שלי הייתה להרזות עד כמה שאני יכולה בלי להיות רעבה כדי להגיע למצב תחילי בבוקר שהבטן שלי כמה שיותר שטוחה, בתקווה שאולי גם בנפיחות שלי אחרי האוכל עדיין צורת הגוף תראה נשית, כלומר שהאגן יהיה יותר רחב מהמותניים. אולי חלק מהסיבה שהייתי נטרפת כל חודש חודשיים ממחשבות על מזון מעובד, זה שנתתי לעצמי להרזות יותר מדי והגוף שלי נלחם איתי שאשיג מספיק קלוריות ואם אני רוצה להתמיד בתזונה בריאה אני חייבת לדאוג להשיג מספיק קלוריות כדי למנוע את זה.

כך או כך, זו עדיין תזונה מאוד נמוכה בשומן ביחס לתזונה סטנדרטית מערבית, פשוט מגרד יותר את ה-15 אחוז קלוריות משומן ולא מתחת ל-10 אחוז קלוריות משומן כמו קודם. אני יכולה גם לנסות לאכול שוב מזונות ממש נמוכים ב-fodmap יום או כמה ימים לפני מתי שאני צריכה בטן ממש שטוחה, אם זה יהיה חשוב לי עבור צילומים כלשהם בלי שזה יגרום חוסרים מלנסות להתמיד בכך לאורך שבועות וחודשים ברצף. אני גם מזניחה את הריצות שלי בשבועיים האחרונים, אז אולי לחזור ולהוסיף קצת ריצות בלי לשנות תזונה יהיה מספיק כדי להתחטב שוב. יש הרבה דברים לנסות ולחקור עכשיו שיש לי את כל הכיוונים החדשים האלה לנסות. אולי אגלה שמדובר רק במזון אחד ספציפי שגורם לי נפיחות ואז אוכל לאכול את כל יתר הדברים שאכלתי קודם. קשה לדעת. הגוף מורכב ולוקח זמן לחולל שינויים מה שמקשה על לאתר גורמיות.

באיזשהו מקום זה מרגיע אותי לדעת שהבעיה שלי כנראה אף פעם לא הייתה שומן למרות שבדיעבד זה נראה לי שטות שאי פעם חשבתי את זה. איכשהו זה מקל עלי כי אני כבר לא חושבת שכל ביס שהוא חורג ממה שהגדרתי כתזונה בריאה עבורי הוא מתכון לאסון שיקח לי חודשים להתאושש ממנו כי אני "משמינה בקלות" כאשר במקרה שלי ההיפך הוא נכון אך אני בהחלט "נוטה לנפיחות". זה לא משנה את זה שההשפעה עדיין אותה השפעה ואני עדיין צריכה לשמור על מאה אחוז אדיקות כדי להימנע ממנה, אבל לדעת שזו כנראה בעיה בכלל של חיידקי מעיים איכשהו עוזר לי להרגיש יותר בנוח עם לשמור על ההתמדה הזו, באופן תמוה. זה גם מקל את ההסבר לאחרים. במקום להציג את עצמי כבריאותיסטית קיצונית, אני יכולה פשוט להגיד שיש לי רגישות מעיים ואני מנסה למצוא אילו מזונות בעיתיים עבורי וזה דורש אדיקות בתזונה לצורך הניסוי והגילוי מה עובד עבורי ומה לא עובד עבורי. אולי החלק הכי מרגיע ומרגש פה, הוא שזה הופך את מה שבעבר היה מגבלה… אל הרפתקאה!

אני אמשיך להתנסות ולבדוק עוד אפשרויות ולהצליב את תוצאות גוף החקר יחד עם הנסיון האישי שלי כדי להגיע ליציבות הולכת וגוברת בתזונה כמה שיותר בריאה עבורי. הגוף האנושי מאוד מורכב והרבה מהשינויים שאני מחפשת לוקח זמן לראות אותם מה שיכול לגרום בלבול בגורמיות ויש הרבה גורמים נוספים שיכולים לסבך את העניין כגון איזו פעילות גופנית אני עושה… אבל זה כיף להרגיש ששוב יש לי דברים חדשים לנסות עם התזונה ודברים חדשים שאולי אלמד על גופי כתוצאה מכך, זה הופך את הטבעונות שלי והשאיפה שלי לאכילה בריאה להרפתקאה מעניינת.

6 שנים טבעונית וזו רק ההתחלה! יש לי עוד הרבה מה לחקור, לגלות ולהתפתח בו! בין אם בתזונה, בשירה, במשחק, בנגינה או בריצה. (אלא אם כן אדרס בזמן שאני רצה, אבל אז זה לפחות כבר לא קשור לטבעונות)

 

Not Just Lettuce Eating Vegans

סוף סוף קמתי מהתחת העצלן שלי והקלטתי שיר! 🙂 מדובר בקאבר לפתיח המקורי של צבי הנינג'ה אבל עם מילים חלופיות מקדמות טבעונות שאני כתבתי. יש בו כתוביות באנגלית ובעברית. כדי להפעיל אותן צריך ללחוץ על כפתור ה-CC/subtitles. אני מקווה שתהנו ממה שעשיתי ואם כן, בבקשה תעשו לייק ותפיצו!

Potato power!

בשבוע האחרון אני עושה ניסוי – דיאטת אלימינציה מוגבלת כדי למצוא מזונות שגורמים לי גזים בבטן ומנפחים אותה אחרי האוכל, מעבר למה שאני כבר יודעת שמזון מעובד מנפח אותי, כי גם כשאני נמנעת ממזון מעובד מספיק זמן כדי להוריד את המשקל שעליתי ממזון מעובד (בערך חודש על כל שבוע חריגה) יש לי התנפחות די רצינית אחרי הארוחה שיורדת רק למחרת לאחר יקיצה וגם כשאני חורגת מתזונה לא מעובדת, כמעט כל ההתנפחות שלי הולכת לבטן… זה גם לא הגיוני שתוך שבוע של שילוב מזון מעובד בתזונה בו אני עולה 7-9 קילו שחלק כה נכבד מזה יהיה שומן, למרות שלוקח חודש להוריד את זה חזרה אז זה גם לא יכול להיות הכל משקל מים.

אז התאוריה שלי היא, שחלק מזה גם עניין של בקטריות מעיים. כשאני אוכלת מזונות מעובדים, זה עושה שמות בבקטריות המעיים שלי והמלחמה בין הבקטריות שניזונות מסיבים והבקטריות שניזונות משומנים יוצרת הרבה גזים שמנפחים לי את הבטן. לכן אני כה רגישה לשינויים תזונתיים וגם חריגות קטנות יש להן תוצאות גדולות עבורי. אז אני מנסה עכשיו סוג תזונה שנקראת low fodmap, ביחד עם ההגבלות שלי של המנעות ממזון מעובד כדי שלא אשמור משקל מים ושומן מיותרים וכמובן… כדי לייעל את זרימת הדם ולשמור על הבריאות ועל רמת העיכול. עם הזמן, זה אמור לאפס את בקטריות המעיים שלי ואז אעשה ניסויים ואשלב מזונות שאכלתי קודם כדי למצוא מה בדיוק עושה לי גזים ומה לא.

כתוצאה מכך, אני החלפתי אורז מלא ועדשים עם תפוחי אדמה. המון תפוחי אדמה. רוב הקלוריות שלי בשבוע האחרון באות מתפוחי אדמה בלי שמן, בלי מלח, ולצורך ניסוי ה-low fodmap גם בלי תבלינים שהם דווקא ככלל כן חלק מתזונה לא מעובדת בריאה… פשוט זורקת תפוחי אדמה אל תוך סיר מלא מים ואחרי שעה אוכלת אותם עם ירקות שאמורים לא לעשות גזים: חסה, מלפפונים, עגבניות ופלפל אדום, בלי הכרוב סגול, בצל וברוקולי שאני בדרך כלל אוכלת. כמו כן, אני אוכלת רק פירות שאמורים להיות נחמדים לקיבה: תותים, ענבים, תפוזים, מנדרינות, בלי התפוחים ובננות שאני בדרך כלל אוכלת.

חששתי שלא אקבל מספיק חלבון על מנת להתחזק באימוני הריצה שלי… ובכן, הורדתי 3-4 דקות מזמן ה-10 ק"מ שלי של שבוע שעבר בלי להתאמץ בכלל כאשר שבוע שעבר התאמצתי לעשות את הזמן שעשיתי. אז כן, אני התחזקתי… כן, בתפוחי אדמה יש מספיק חלבון… לא, תפוחי אדמה לא משמינים כל עוד אוכלים אותם בלי שמן ובלי מלח… להיפך, אני מתקשה לאכול את הקילו וחצי שאני אמורה לאכול כל יום כדי להשיג 2000 קלוריות יחד עם הפירות וירקות שאני אוכלת. חלק מהימים אני אוכלת קילו וחצי, חלק פחות, לפי התאבון, אני כרגיל אף פעם לא מגבילה כמויות… אז כן, אני גם מורידה את המשקל שעליתי מהג'אנק שאכלתי לפני שבועיים אבל זה צפוי כי תמיד יש לי משקל שאני נוחתת עליו כשאני נמנעת ממזון מעובד: 56-58 קילו ואני כרגע על 61.5 קילו כאשר לפני שבועיים עליתי אל 65 קילו משבוע של מזון מעובד ולפני שבוע הייתי 63 קילו. כן, חלק מזה זה גם הריצות, אבל אם לא הייתי מקבלת מספיק חלבון ואנרגיה ממה שאני אוכלת, אז לא הייתי יכולה לרוץ ועוד לרוץ יותר טוב מאשר שבוע שעבר.

אז לא, תפוחי אדמה לא משמינים, לא חסר בהם מספיק חלבון, הם ממש זולים (מה שמשאיר לי הרבה כסף לקנות תותים וענבים שיחסית יקרים) והכי קל פשוט לזרוק אותם לתוך סיר, לעשות דברים אחרים בינתיים ואז כשהם מוכנים לשבת מול סרט או סדרה, לפתוח את תפוחי האדמה ולקחת ביסים יחד עם סלט ירקות צבעוני שמוסיף לזה טעם ועניין ולקנח או להקדים (או גם וגם) עם פירות. 🙂

אז גם אם הניסוי הזה יכשל ולא אצליח למנוע את התנפחות הבטן שלי אחרי האוכל, בזאת התחסל כל חשש שלי שאפשרי לא לקבל מספיק חלבון על צמחים כל עוד אוכלים מספיק ואני רואה שאם אני עצלנית ורוצה לחסוך כסף, לזרוק תפוחי אדמה לתוך סיר מלא מים זה לגמרי אופציה טובה ובריאה.

וכעת דמיינו לעצמכם את מנגינת הפתיח של צבי הנינג'ה באנגלית, רק עם המילים האלה בסוף:

Heroes eating plant food… Potato power!

…כי היו צריכים להחליף את הפיצה בתפוחי אדמה כדי לשקף את המזון שבאמת נותן כוח ומאפשר להתחטב!

26 במרץ 2018

קל לתקוף טבעונים, קשה לתקוף טענות בעד טבעונות

היי, זו הטבעונאצית החלשה שגמרה שלשום 12 ק"מ במרוץ הנשים של תל אביב 2018. אם היה מקצה יותר ארוך הייתי לוקחת אותו, אבל לא קיים מקצה יותר ארוך במרוץ הנשים. אני כן עשיתי ב-2018 חצי מרתון במרתון תל אביב וב-2017 עשיתי מרתון מלא. ב-2018 עשיתי רק חצי מרתון כי לא חזרתי לשוונג אימונים מספק עבור מרתון מלא מאז הניתוח שלי במרץ 2017. אולי בשנת 2019… וכעת, משהתייחסתי לאד הומינם שאני חיוורת וחלשה כי אני טבעונית, לענייננו!

מרוץ נשים 2018 מקצה 12 ק"מ ב-21.3

"איזו תרומה גדולה את תרמת שאת כופה עלי טבעונות?" טיעון נפוץ שאני שומעת מופנה כלפי. כאילו שאם לא הייתי פוצה פה, אז הייתה פה פחות כפייה. חשבתי עוד על הדיון שקיימתי לא מזמן עם פלוני על טבעונות ומה למדתי מהדיון הזה ועוד דיונים להם האזנתי מאז.

קודם כל, נתתי לו כל הזמן לקפוץ מנקודה לנקודה. כל פעם שאני שללתי טיעון במקום להתעקש על כך שנגיע למסקנה לגבי הטיעון הזה ושתהיה התייחסות אל השלילה שלי, הוא קפץ לטיעון אחר, וכך הלכנו במעגלים, רודפים אחרי טיעונים במקום להתייחס לכל טיעון לגופו של טיעון, לראות אם הסכמנו ואם לא הסכמנו להבין למה לא הסכמנו ורק אז לעבור לטיעון הבא. נתתי לו כך לשלוט בדיון וכל הזמן להסיט את המטרה למקום חדש ואז לא משנה כמה פעמים שללתי את הטיעונים שלו הוא פשוט עבר לטיעון אחר.

למשל החלק הזה:

– טוב, אז לפחות הסכמנו שטבעונות מוסרית יותר מחוסר טבעונות

– אממ.. בהנחה שאת דואגת מוסרית קודם לבני אדם אז כן.

לא, זה לא עובד ככה. אנחנו צריכים לדבר על כל טיעון מוסרי בנפרד. אני לא יכולה להגיד למשל שמוסרי לאנוס כל עוד אדם לא רוצח. אמנם לא הצלחתי להגיע איתו להסכמה שטבעונות זו דרישה מוסרית שמתבקשת מזכויות אדם בסיסיות, אבל אם הסכמנו לפחות שטבעונות היא מעלה מוסרית, היא מעלה מוסרית בלי קשר למעלות מוסריות אחרות. אם אנחנו משווים שני בני אדם ששניהם עושים אותם דברים בחייהם חוץ מדבר אחד, שאחד טבעוני ואחד לא טבעוני, האם הטבעוני מקיים מעלה מוסרית שהלא טבעוני לא מקיים? אני מרגישה שזה מטומטם שאני אפילו צריכה לרשום את זה, שני חצאי המשפט נשמעים לי נוסח שונה של אותו הדבר.

האם לתרום צדקה לעני X מפסיק להוות מעלה מוסרית אם אני לא תורמת גם לעני Y? אני מצטערת, אם אני לא תורמת לעניי אפריקה או לעניי עירי, זה לא הופך להיות טבעונות לחוסר מעלה מוסרית. כל אחת מאלה הן מעלות מוסריות בפני עצמן. מעלות הן מעלות בלי קשר לכל יתר הדברים שאדם עושה או לא עושה. אם אתה חושב שחשוב יותר לתרום לעניי עירך מאשר לעניי אפריקה, זה לא שולל את זה שלתרום לעניי אפריקה זו מעלה מוסרית.

בנוסף לכך, כמו שכבר טענתי בדיון עצמו, אדם צריך לאכול כך או כך. לכן, בלי קשר לכל דבר אחר שאתה עושה עם הזמן והכסף שלך או כל משאב מוגבל אחר, זו לכל הפחות מעלה מוסרית לקנות אוכל בו הפגיעה מצומצמת עד כמה שניתן באופן סביר (למשל חיות שמתות כתוצאה מחרישת שדות) כל עוד האוכל הזה מספק לך את כל מה שאתה צריך כדי לחיות באותה מידה כמו אוכל שכן מערב בהכרח פגיעה בחיות בכוונה ובקנה מידה הרבה יותר גדול ומיותר… (למשל בתי מטבחיים דחוסים עד אפס מקום בחיות)

…דבר שלפי ארגון הבריאות העולמי, זו המציאות – שטבעונות מתאימה לכל שלבי החיים.

אני הרי לא יכולה לתקן את כל העוולות בעולם. אני לא יכולה להביא עכשיו שלום עולמי, שלום במזרח התיכון ולמנוע את כל האונס, רצח וגניבה בעולם. אבל כך או כך אני צריכה לאכול. אני יודעת היטב איך לזרוק תפוח אדמה או בטטה לתוך סיר. אני יודעת איך לחתוך פירות וירקות. אני יודעת איך להשרות קטניות יום לפני שאני מבשלת אותן. כל אלה דברים שכמעט כל אחד יכול בקלות לעשות ומי שלא יכול מתבקש שיקבל סיוע סעד, שזה כבר נושא בפני עצמו. אנחנו לא מדברים פה על שלום במזרח התיכון. אנחנו מדברים פה על בישול והכנת אוכל 101 וכל מי שלא יודע איך לעשות את זה שאין לו נכות נפשית או פיזית או חוסר גישה לדיור, חשמל ומים שמונעת בעדו לעשות את זה, שלא ידבר איתי על כמה טבעונות כביכול לא בריאה ועל כמה אני כביכול לא בריאה בגלל צבע העור שלי שקשור בכלל לגנים שלי ואל כמה אני יוצאת מהבית באור יום ולא אל מה שאני אוכלת. אדם שלא יודע איך לחתוך ירקות ופירות ולזרוק דברים אל תוך סיר, סביר שבריאות היא ממש לא בראש מעייניו ובטח שלא יבוא אלי בטענות שאני לא בריאה. (לא שאני כאנקדוטה, כמו כל אנקדוטה, קשורה לכל טיעון בעד או נגד טבעונות)

עכשיו תוסיפו לכך את הטענה המרכזית שלי, מה שטענתי מלכתחילה, שלחיות יש חווית עצמי, רצון לחיות, יכולת לסבול ולכאוב ואז את השאלה שלי בהתחשב בדמיונות אלה, למרות שבני אדם לא אותו דבר כמו יתר החיות, מה הוא ההבדל שמצדיק לטבוח אותן, להזריע אותן נגד רצונן ולחטוף את הצאצאים שלהן לא משנה איך תקראו לזה ולא משנה איזו חווה שלא באמת קיימת שמתייחסת לחיות יפה, זה מה שבהכרח מעורב בעניין ואני בטוחה ש-99 אחוז או יותר מהאנשים לא קונים מחוות כאלה (אם הן בכלל קיימות) אלא מהתעשייה הרגילה שגורסת אפרוחים זכרים בעודם חיים, מזריעה נקבות נגד רצונן, מחזיקה את החיות בצפיפות אדירה שדורשת שימוש הולך וגובר של אנטיביוטיקה שגורמת לטיפוח בקטריות על שאולי יום אחד יחסלו את האנושות… (וואללה, כולל טבעונאציות כמוני, אז גם שימור עצמי משחק פה תפקיד) …ולכשסיימנו לנצל את אותן חיות עבור מה שאפשר לקבל מהן בעודן חיות, אנו משספים את גרונן, פעמים רבות בערנות מלאה.

ושוב, גם אם כל הדברים הנוספים האלה לא היו קורים והחיים של החיות היו נפלאים ולא היו מרגישים את זה כשהם מתים… אם זו הייתה בת שלכם, שאתם מראש ילדתם וגידלתם אותה למטרה זו, ואם הייתם נותנים לה חיים נפלאים, אבל יום אחד אתם תזריעו אותה נגד רצונה, תחטפו ממנה את התינוק דקות לאחר הלידה, תתקינו עליה מכונות שיחלבו אותה, תחזרו ותזריעו אותה שוב ושוב ותחטפו את התינוק שוב ושוב ותחלבו אותה שוב ושוב עד שהיא כבר לא יכולה יותר להפיק חלב ואז בגיל צעיר עוד לפני גיל 20 או 30 (או מה שלא יהיה הגיל המקביל האנושי לגיל בו הפרות החולבות נשחטות) אתם תשספו את גרונה (אחרי שהיממתם אותה כך שלא תרגיש כלום) ואז תאכלו אותה… האם זה שביתר הזמן הייתם מתייחסים אליה נפלא, האם זה היה מצדיק את כל זה? (כמו כן, כמה נפלא יכול להיות כלואה במקום אחד כל חייך ללא אפשרות להימלט, אני תוהה)

ואם לא… אז שוב, זה לא שאין הבדלים בין בני אדם לחיות אחרות, אבל בהתחשב בזה שלכולנו יש חווית עצמי, רצון לחיות, יכולת לסבול ולכאוב, מה, מה, מה?! הגדירו את ההבדל בין האדם לחיות אחרות, שאם היה תקף לגבי האדם, היה מצדיק שיקבל יחס כזה?

וזה בדיוק איפה שנופלים כל מיני טיעוני אד הומינם שאומרים לי "איזו תרומה גדולה את תרמת לאנושות שאת אומרת לי שאני צריך להיות טבעוני?" או "קודם תתרמי לעניים באפריקה, או לעניי עירך, או תקני סחר הוגן"… כי אתם בחיים לא הייתם מקבלים את זה כהצדקה למעשיו, אם מישהו שאונס, רוצח וגונב מבני אדם, אם היה אומר לכם "איזו תרומה גדולה תרמת לאנושות שאתה קורא לי פושע?" …הייתם שמים אותו למשפט בו הייתם מבררים אם הוא חף מפשע, ואם לא היה חף מפשע הייתם שמים אותו בכלא.

אז למה הטיעון "איזו תרומה גדולה תרמת לאנושות?" לא עובד עבור רצח, אונס וגניבה מבני אדם אבל ברגע שמשתמשים בטיעון הזה כלפי חיות אחרות הוא עובד? מה ההבדל בין אלה לאלה שמאפשר לטיעון הזה פתאום לעבוד בהקשר של חיות אחרות?

עכשיו סלחו לי, יש לי (לא רק) חסה לאכול.

טבעונות נובעת מזכויות אדם

ראיתי פוסט בפייסבוק, כתבה עם הכותרת "הבעל מבקש להתגרש: אבדה לנו שמחת החיים בבית, אשתי הפכה לטבעונית וחיי הפכו לגיהנום". אני, "טבעונאצית" שכמותי, חשבתי לעצמי שאם הבעל היה שם את עצמו במקומן של החיות, הוא היה מכיר רמה הרבה יותר גרועה של גיהנום.

הגבתי אל הכותרת הזו כדלהלן:

גהנום אנשים שמתנגדים לשלם עבור שימור גהנום. #סרקזם

אם הייתם מגלים שעד עכשיו שילמתם עבור טבח, עינוי, חטיפת צאצאים ואונס… אם זה היה קורה לבני אדם ודאי לא הייתם עוברים לסדר היום לגור עם מישהו שמשלם בשיגרה לרוצח שכיר.

אז מה ההבדל בין בני אדם לחיות אחרות שמצדיק את זה? למה לעשות את זה לחתולים וכלבים לא בסדר אבל לפרות ותרנגולות כן? בסבל כולנו שווים. כל החיות עם חווית עצמי, רצון לחיות, יכולת לסבול ולכאוב אז מגיע להם שיתנו להם לחיות בשקט בדיוק כמו בני אדם.

היו שלל תגובות, רבות מהן לא אינטיליגנטיות במיוחד ועם מתקפות אד הומינם צפויות, למשל על זה שאני חיוורת… כאילו שזה קשור, זה שאני לא מרבה לצאת מהבית ולא תופסת שיזוף לבין זה שאני טבעונית. האם כל אדם חיוור שלא טבעוני עכשיו מוכיח שצריך להיות טבעוני?

אבל אני לא רוצה להתמקד בתגובות המטופשות האלה. אני מעדיפה להתמקד בדיון שנפתח ביני לבין פלוני בהתכתבות פרטית, ולמרות שלא הגענו לידי הסכמה, הדיון היה ממוקד מאה אחוז בטענות והיה בו אפס אד הומינם, ולכן אני מצרפת בעילום שם את הטקסט המלא של הדיון עם תיקוני שגיאות פה ושם. מה שאני אומרת מסומן בטקסט ירוק (ירוק של צמחים!) ומה שפלוני אומר בטקסט רגיל שחור. אולי תטענו שזה שאני משתמשת בצבע שחור זה משחיר את היריב שלי, אבל זה כבר קטנוני. הייתי יכולה להשתמש באדום עבורו וכחול עבורי או להיפך, העיקר שתדעו מי אומר מה. שחור מייצג פה חוסר סימון, "הנורמה", וירוק מייצג את הדעה שלי הטבעונית שמערערת על הנורמה.

ולאחר הקדמה זו, להלן הדיון לאחר התמונות!

תיקון בעריכה: המקור לקביעה שטבעונות מתאימה לכל שלבי החיים באה מהאקדמיה לתזונה ודיאטנות, לא מארגון הבריאות העולמי כפי שציינתי בדיון.

טבעונים אוכלים רק חסה

רק חסה!

בקשר להשוואה שלך בין בני האדם לבעלי חיים: ממליץ לך לקרוא.
http://www.pinat-hay.com/yehi-hahevdel.htm

מיד המאמר הזה מתחיל עם איש קש. טבעונים לא אומרים שאין הבדלים. מניתי את התכונות המשותפות שמצדיקות לעזוב את החיות בשקט. טבעונים לא טוענים שחיות צריכות זכות הצבעה כי אין להן את האינטיליגנציה הרלבנטית לכך. מנה את התכונה שמצדיקה להתייחס לחיות בהתעללות, כליאה, אונס, טבח, חטיפת צאצאים שאם הייתה נכונה לגבי בני אדם הייתה מצדיקה להתייחס כך גם לבני אדם.

אני נגד שימוש בביטויים שמיוחסים לבני אדם גם לחיות. למשל אונס, טבח חטיפת צאצאים וכו' הסמנטיקה היא קריטית ומכאן באה הסלידה מהשוואה בין בעלי חיים לבני אדם, השוואה ביניהם מורידה מהערך כאשר פעולות כאלה קורות לבני אדם, ערך חיי אדם גדול בכל מונה מערכם של בעלי חיים.
לכן צריכים אנו לדאוג למגר את הפשע בעולם, את העוני המחפיר, לתקן את העוולות שעושים כלפי בני האדם (כמובן ש"עניי עירך" קודמים) לפני שדואגים לבע"ח.
זה לא נוגד את זה שאני גם מאמין בערך של דאגה לבעלי חיים בעיקר בכיוון של להימנע מלהרע להם סתם (צריך להימנע מליצור חיכוך מיותר איתם-זה לא טבעי לנו ולהם).
אבל אין זה נוגד את זה שבע"ח בהיררכיה העולמית נועדו בשביל להטיב לאדם

אין בעיה, אז במקום לקרוא לזה אונס אני אגיד הזרעה נגד רצון. במקום לקרוא לזה רצח, אני אגיד הרג וטבח נגד רצון בסקאלה בלתי נתפסת. במקום לקרוא לזה חטיפת צאצאים, אני אקרא לזה לקחת את הצאצא של אמא ללא הסכמתה. האם זה הופך את זה פתאום למוסרי?

חלילה, בגלל זה כתבתי את החלק השני של ההודעה.
אני משתדל לאכול בשר של בע"ח שעבר פחות סבל

מה התכונה השונה בין בני אדם לחיות אחרות שהופכת אותם ל"נועדו לשרת בני אדם"? אני יכולה גם לומר באופן שרירותי שבני אדם שחורים נועדו לשרת בני אדם לבנים ופעם זה מה שקרה.

Might makes right?

אני מאמין שבבני האדם יש חלק אלוהי. ישנה הדרגה בבריאה, בתוך בני האדם ההדרגה לא תבוא לידי ביטוי בהתנהגות הבסיסית

זה כבר דת ולא מבוסס על מדע, אני יכולה להחליט באופן שרירותי שבבני אדם יש חלק אלוהי ובשחורים אין חלק אלוהי. מי אתה שתוכיח לי אחרת?

את צודקת, אבל אם לא מכניסים דת לסיפור אז גם בני האדם הם אך ורק סוג של בעלי חיים משודרגים. אבל האלוהות שאין לי כוח להיכנס להסבר של הדבר יצר את ההדרגה בטבע.
את מעוניינת שארחיב בנושא?

בבני אדם לבנים יש חלק אלוהי*

כמובן שאני לא מחזיקה בדעה הזו, אני רק משתמשת בזה כדוגמא כדי להראות שהלוגיקה שלך לא עובדת ברגע שאתה משתמש בה במשהו אחר שאני מניחה שאתה לא מאמין בו

איך זה שבני אדם הם סוג בעל חיים משודרג רלבנטי לדיון? אם כבר זה רק תומך בכך שכולנו בסבל שווים ולכן הקריאה הטבעונית לא לגרום סבל כשיש לך אפשרות לחיות על צמחים תקפה

אבל התפיסה שלך לאלוהות היא תפיסה שונה משלי, וברור שניתן לחלוק עליה אבל אין זה נוגד הטבע. אני לא מאמין שיכולה להיווצר סתירה בין הטבע לאלוהות. הצגתי את האמרה שבעל"ח הם זן משודרג בתוך התפיסה שלך.

אם אתה רוצה לפנות לאלוהות ודת אז כבר הפסדת בדיון כי אני יכולה להמציא כל דת שבא לי שמצדיקה כל מיני דברים שכנראה לא היית מצדיק אותם

נכון. אני לא רוצה להיכנס לדיון של דת ומדע..
אבל זה הכרחי כאשר מכניסים את האדם

כן אבל בינתיים התכונה היחידה שמנית שמצדיקה להתעלל בחיות זה שאין בהן אלוהות, ואני הפרכתי את זה ולא מנית עוד תכונה מאז

אבל אם מתייחסים לאדם כעל בע"ח, לא ניתן לצפות ממנו למוסריות מסוימת
כי על כל הנחה מוסרית שאת מציגה ניתן לערער ולטעון שאין אני מחויב לה

למה לא? לבני אדם יש אינטיליגנציה שמאפשרת להם לבנות מוסר, להבדיל חיות אחרות

את לא סותרת את האלוהות כי אני לא הסברתי אותה.
אבל המוסר הוא פרי מחשבה אנושית, ומי אמר שמחשבה אנושית של קבוצה מסוימת מחייבת את האחר

אני סותרת את האפשרות שלך להתשמש באלוהות כטיעון להתעלל בחיות כי אני יכולה להמציא כל מודל אלוהי שבא לי כי אלוהות אי אפשר להוכיח

מי אמר שלהרוג בעלי חיים זה לא מוסרי? אני חושב שזה כן מוסרי. וכן על זה הדרך

זה לא מוסרי מאותן הסיבות שזה לא מוסרי להרוג אותך. אתה רוצה לחיות. יש לך חווית עצמי. אתה יכול לכאוב ולסבול.

דווקא כן אפשר להוכיח את האלוהות. מוזמנת לקרוא את הספר: טיל לוגי לאלוהים ובחזרה של דוקטור שטיינמץ
את צודקת, מי אמר שלהרוג אדם אחר זה לא מוסרי, מוסר=הנחת מוצא של העולם על מנת שיהיה ניתן להתנהל בעולם

הוכחות? תוכיח לי שלאדם לבן אין חלקיק אלוהי שיש לאדם שחור. אם האדם השחור אומר שלך אין חלקיק אלוהי כי אתה לבן, כי הרי הוא יכול פשוט להגיד למי יש חלקיק אלוהי וזה קובע את זה… אז עכשיו האדם השחור יכול להרוג אותך כי אתה לבן ואין לך לפי אימרתו חלקיק אלוהי?

זה ארוך מדי, אבל בגלל שנכנסת לזה אני אציג מעט מהגישה.
תפיסת האלוהות הפנאנטאיסטית אומרת כי כל העולם כולו הוא אלוהות, ז"א מה שמניע את העולם ואת חוקי הטבע ודואג שחוקי הטבע ימשיכו לפעול זה אלוהות (חלק רוחני אשר לא ניתן להשיג אותו באמצעים מדעיים) אבל מכיוון שהאלוהות זה משהו שלא ניתן להגבלה, אזי האלוהות היא משהו אינסופי שלא כפוף לחוקי הטבע ולכן הוא הטבע וגם מעל הטבע.

ושאתה אומר שפתאום מוסרי להרוג אדם… אתה נכנס כבר להתפלספות מוסרית. אני לא צריכה להיכנס לניהליזם מוסרי כדי להוכיח צדקת טבעונות.

אני רק צריכה להשוות את זה למוסר הקיים והמקובל.

מקובל שלהרוג בן אדם נגד רצונו זה לא מוסרי. אם יתפסו אותך הורג מישהו אתה תיכנס לכלא. זה נתון בחברה שלנו שלהרוג בני אדם ללא הצדקה כגון הגנה עצמית זה לא מוסרי אז אם אתה הולך להשתמש בטענה ניהליסטית כזו הפסדת שוב בדיון.

וכל מה שרשמת לגבי אלוהות לא רלבנטי לדיון ולא מוכיח כלום

לכן התפיסה הטבעונית לא מחייבת אף אדם, את לא יכולה לחייב אדם לפעול לפי מוסר מסויים כאשר קיים מוסר אחר, למשל לרצוח אדם זה מוסכם על רוב העולם כדבר לא מוסרי, מה שאין כן לגבי בע"ח

לא, טבעונים מתנגדים הן לרצח בני אדם והן לרצח חיות… מה זו השטות הזו? טבעונים חיים באופן עקבי עם המוסר שלהם כלפי כל היצורים החיים.

אני לא בא להוכיח כלום, אני רק בא להסביר מעט למה התפיסה האלוהית היא כן טענה נגד השוואה. בין בעלי חיים לאדם

אם אתה לא בא להוכיח כלום אז אתה לא יכול להדגים שטבעונות לא מתבקשת
לא מתבקשת מזכויות אדם בסיסיות

אני לא אומר שטבעונים הם לא מוסריים, אבל אני נגד הגישה הטבעונית האומרת שלהציל בעלי חיים זה שווה להצלת אדם

התפיסה האלוהית לא מהווה טענה נגד השוואה בין בעלי חיים אחרים לבני אדם כי אתה לא הדגמת שום דבר ניתן לבדיקה שמאפשר להגיד אובייקטיבית איפה יש אלוהות ואיפה אין אלוהות
כי בלי זה כל אחד יכול להגדיר הגדרה אישית שלו איפה יש ואיפה אין אלוהות

נו בוודאי שלא ניתן להבין את האלוהות בצורה מדעית, לכן זו גישה פילוסופית שבאה להסביר כי יש אלוהות בצורה שונה בין הנבראים, אבל כל ההנחת מוצא שלי מבוססת על ההוכחות של דקארט לכוח על טבעי שברא את הטבעי
בקיצור אין לי כוח להכנס לזה, זה משהו שצריך ללמוד אותו תקופה ארוכה.
אם זה מעניין אותך, אני יכול להמליץ לך על מקום שמסביר את הרעיונות האלה. אבל לענייננו, את מאמינה שרצח בעלי חיים שווה לרצח אדם?

הגישה הטבעונית לא אומרת שלהציל בני אדם זה אותו דבר כמו להציל חיות אחרות.

כשאתה אומר להציל, אתה מדבר על פעולה אקטיבית חיובית. למשל אני נכנסת לבניין בוער מאש כדי להציל חתול במקום להציל את הילדה. ברור שאני אציל את הילדה ואז אם אפשר אציל את החתול, כי לילדה יש יותר ערך עבורי והיא יותר אינטיליגנטית.

אבל מה שבעלי חיים עוברים זה מחנות שעבוד והשמדה, זה לא להציל מבניין בוער… יש הבדל בין לעשות משהו חיובי, לבין לא לעשות משהו שלילי.

בחברה שלנו אין חוקים שמחייבים אנשים לעשות מעשים חיוביים למעט לשלם מיסים. כמעט כל החוקים סביב מה שאסור לעשות, כי זה הבסיס המוסרי – אל תגרום נזק.

זה מה שטבעונים מבקשים. לא לגרום נזק איפה שלא חייבים ואפשר להסתדר בלי. יש חיות שתמיד ימותו בטעות מזה שאנחנו חורשים את השדות, אבל זה לא מצדיק להרוג בכוונה פי מיליון יותר חיות בתעשיית הבשר כאשר אפשר לחיות על צמחים.

תסבירי לי בבקשה למה המוסר הטבעוני דורש ממני לא להרוג בעלי חיים לתועלת אישית, הרי אני חושב שבעלי החיים נועדו לאדם, ולכן מוסרי בעיניי להרוג אותם בשביל צרכי האישיים
ואני לא חושב שצריך להרוג אותם בהתעללות

כבר עברנו על זה קודם שאתה קובע שרירותית שבעלי חיים נועדו לאדם ולא מנית תכונה שמוכיחה את זה
ואני מניתי את כל התכונות המשותפות בינינו לבין חיות אחרות שמצדיקות לא לגרום להן נזק בכוונה: רצון לחיות, חווית עצמי, יכולת לסבול ולכאוב.

אבל כל ההנחה הטבעונית מבוססת על מוסר, הרי פעם להרוג בני אדם היה מוסרי (בספרי ההיסטוריה מתוארת הרג של בני אדם חפים מפשע רק בגלל שייכותם למדינת האויב)
אבל גם בעלי חיים הורגים אחד את השני לצרכים אישיים

אתה חוזר שוב לניהליזם. אנחנו לא חיים בחברה שמבוססת על ניהליזם.

אבל הוכחתי לך שמוסר משתנה בין מקומות, זמנים, לאזורים גיאוגרפיים

אם החברה שלנו הייתה ניהליסטית לא סביר שהיינו כאן עם מחשבים.
זה שמוסר משתנה לא הופך את המוסר השונה ליותר טוב… אני משווה את המוסר הקיים המבוסס לגבי זכויות אדם בסיס ואומרת שמתבקש ממנו זכויות בסיס מסוימות עבור חיות אחרות. לא כל זכויות האדם הבסיסיות תקפות לגבי חיות כי הן לא רלבנטיות אליהן, כגון זכות ההצבעה, לא רלבנטי לחיות אחרות.

מצד האמת אני חושב שנגיע לרמה מוסרית של להימנע מאכילת בעלי חיים, רק כאשר נדאג קודם כל לבני האדם
אבל אנחנו חברה שעדיין לא מוסרית מספיק בשביל להחיל את המוסר גם על בעלי חיים בצורה גורפת אשר אומרת לא לאכול בכלל בעלי חיים.
וזאת בהנחה שאנחנו חיים בעולם המערבי בלבד

זו טענה שרירותית של מה שאתה חושב, זה לא מוכיח כלום. אני יכולה באותה מידה לומר שרירותית שעד שלא נמנע מהשמדה המונית של חיות שלא עשו שום דבר רע לנו… איזו תקווה יש לנו למנוע פשעים אנושיים?
זה כמו שאגיד בגלל ששכן שלי אונס ורוצח עכשיו גם לי מותר
לא, אני אחראית לעצמי ואתה אחראי לעצמך

נכון, אבל מוטל עלייך קודם כל לדרוש לתקן את העוולות של בני האדם לפני שאני אצפה מאדם לדאוג לבעלי חיים

לא, אנחנו לא מטילים שום חובות חיוביים על אף אחד, חוץ ממיסים. היתר זה חובות שליליים. אסור לך להרוג. אסור לך לאנוס. אסור לך לגנוב.
אחרת היה אסור לך להקדיש מזמנך לכל תחביב, היית צריך להקדיש כל זמן שאתה לא עובד כדי לעשות צדקה כלשהיא.

הרי יש טבעונים שהגיעו לרמה מוסרית מזוייפת בעקבות דעות דומות לשלך וטענו כי בעלי חיים שווים לבני אדם ולכן נציל קודם את החתול ואז את הילדה

ואסור לך גם לבחור את הצדקה כי אפשר לטעון שיש צדקה אחרת יותר חשובה

מחילה אבל לא הבנתי את האיסור להקדיש זמן לתחביב

אני לא טבעונים אחרים, ומנסיוני בדרך כלל זה מה שאנשים חושבים שטבעונים חושבים, לא מה שטבעונים חושבים באמת

מה שמוסרי היום הוא שבני אדם הם מעל בעלי החיים. ולכן בני אדם מרשים לעצמם לאכול את בעלי החיים

אתה אומר שעד שלא נדאג קודם לבני אדם אז אין לנו מה להתייחס לבעיות של חיות, ואני הסברתי שאין בחברה שלנו חוקים שמחייבים אנשים לעשות דברים חיוביים… זה נתון לבחירה של כל אחד. החובות, למעט מיסים, כמעט כולם שליליים כגון אסור להרוג ואסור לאנוס.
טבעונות לא מדברת על חובות חיוביים, היא מדברת על חובות שליליים

לא נכון, אדם הפושט ידו כלפי עשיר, המוסר האנושי הבסיסי הוא שהעשיר צריך לתרום מהונו לאחרים

אם אתה רוצה להיות וטרינר או לא, זו כבר בחירה שלך. אם אתה רוצה לתרום לצדקה, זו כבר בחירה שלך. אין חוק שמחייב אותך לעשות את זה. אבל יש חוקים נגד אונס, רצח וגניבה… מאותן סיבות שהם קיימים עבור בני אדם, יש לקיים אותם לגבי חיות אחרות.
כאמור כבר ציינתי שיש לנו חוב חוקי של מיסים שזה מה שמפזר חלקית את ההון. אפשר להתווכח על כמה יעילים המיסים האלה, אבל זה כבר ארגומנט פרקטי ולא ארגומנט מוסרי.

להימנע מרע זה דרגה פחותה של מוסריות, מצופה מאדם גם ללחוץ יד לאדם אחר המגיש את היד כלפיו לדוגמא
צדקה היא לא ארגומנט מוסרי

מתי אמרתי שצדקה זה ארגומנט מוסרי?

סליחה, הפוך. צדקה זה חובה מוסרית
שאדם שלא נוהג כך יטענו שאין הוא מוסרי

אולי מבחינת היהדות יש מצווה כזו, אבל הלכה למעשה כל מקבץ נדבות שאתה נתקל בו אתה נותן לו כסף? מי קובע שנתת לו מספיק כסף?

אין חוק שמחייב אותך אישית לתת למקבץ הנדבות כסף או איזה סכום תיתן לו.

בשביל זה יש לנו מנגנוני סעד ומיסים, ואפשר להתווכח על כמה הם יעילים וכמה צריך לשפר אותם, אבל זה כבר דיון פרקטי ולא דיון מוסרי.

וזה בא להוכיח שמוסר גם דורש מאדם דברים שהם לא מיסים ולא רק להימנע מרע. ולכן המוסר האנושי היום דורש קודם כל דאגה לאדם לפני בעלי חיים
לא נכון, מאדם עשיר מצופה לתת צדקה בלי קשר לדת, כמו כן מאדם מצופה ללחוץ יד לאדם אחר על אף שאין זה חובה

היי, שמוליק מותר לו לאנוס את שולה, כי קודם אנחנו צריכים לדאוג להומלסים… מה שאנשים אחרים עושים רע לא מצדיק את מה שאתה עושה רע ויכול להפסיק לעשות

לא הבנתי את ההגיון שלך בטענה שלשמוליק מותר לאנוס את שולה בגלל שאני צריך לדאוג לאדם אחר
להימנע מרע זה א' במוסריות, לעשות טוב זה ב' במוסריות

אין שום חוק שמחייב אנשים עשירים לתת צדקה מעבר לחוקי המיסים הקיימים
למיטב ידיעתי

ולא לאכול בעלי חיים זה כבר ג' במוסריות היום

זה אולי נחשב מקובל חברתית, אבל אין חוק שמחייב אותם לעשות כך

מקובל חברתי = מוסרי

מקובל חברתי לא אומר שעכשיו אם לא תתן צדקה אני אכניס אותך לכלא
זה מעבר למה שנחשב הבסיס המוסרי
אנחנו מכניסים לכלא אנשים שעוברים את הבסיס המוסרי כדי לשמר את הבסיס המוסרי עד כמה שניתן
יש לנו מיסים שהם מה שנחשב הבסיס המוסרי, שמותאמים ליכולת של כל אחד… וחוץ מזה, אם אתה רוצה לתרום, זה בסופו של דבר בחירה אישית שלך
אם הם באמת מותאמים ובאמת צודקים המיסים האלה, שוב זה ויכוח פרגמטי ולא מוסרי

בהנחה שבני אדם קודמים לבעלי חיים (אני חושב שתסכימי איתי על זה) אז סור מרע המוטל על בני האדם קיבל מעמד של חוקים מחייבים וכן יש מקרים שבהם סור מרע כלפי בעלי חיים קיבל מעמד חוקתי (התעללות/הרג בלי סיבה) וזה הדבר היחידי שמצופה מהאדם לעשות, לכן כשם שאין צדקה זה דבר מחייב אזי גם אי הריגה לצורך תועלת של בעלי חיים זה דבר מחייב, ובמקרה כזה ניתן לאדם להחליט איזה חובות מוסריות חלות עליו ואיזה לא

ואין שום סתירה בין זה שתשלם צדקה, לבין זה שתשלם מיסים, לבין זה שתשלם עבור עדשים ואורז מלא במקום עוף…
אתה הולך למקום מאוד ערטילאי וסוריאליסטי עם המוסר שלך, אין שום סתירה עם לעשות כל צדקה לבני אדם שבא לך לעשות לבין לשלם עבור אוכל צמחי במקום אוכל בשרי או חלבי

נכון. את לא יורדת לעומק הסברה שלי נראה לי. אני מתכוון לכך שמוסר כלפי בעלי חיים הוא לא דבר מחייב לכן לבוא בטענה כלפי בני אדם שאוכלים חיות זה דרישה לא הוגנת

המוסר שאנחנו מתייחסים אליו כאל מחייב כלפי בני אדם – לא להרוג כי לבני אדם יש רצון לחיות, לא לאנוס ולא לחטוף צאצאים כי לחיות יש חווית עצמי, יכולת לסבול ולכאוב… מאותן הסיבות שמוסר הבסיס הזה תקף לבני אדם הוא גם תקף לחיות אחרות.

את אותה טענה אוכל לטעון כלפי הילדים המסכנים באפריקה, אני חושב שאת הכסף שלי אעדיף להשקיע בהם (או יותר נכון בעניי המדינה) לפני שאדאג לבעלי חיים. לכן אדם שמסוגל לדאוג גם לבני האדם וגם לבעלי חיים ואני חושב שיותר מוסרי לדאוג תחילה לבני האדם אזי הוא אדם מאוד מוסרי אבל זאת מעלה ולא חובה.

אתה יכול להשקיע את הכסף שלך בצדקה לילדים באפריקה ועדיין אתה צריך לשלם על אוכל אז תשלם על אוכל צמחי במקום אוכל חלבי ובשרי
אורז ועדשים ותפוחי אדמה ובטטות וכוסמת וקינואה ושלל צמחים אחרים יותר זולים גם בדרך כלל מבשר

אבל זאת דרישה מוסרית, זאת הנקודה שלי, את לא יכולה לדרוש ממני לקנות צמחים במקום בשר בגלל שאת חושבת שמוסר כלפי בעלי חיים הוא מוסר הכי צודק שיש. את יכולה להציע לי את המוסר שלך ואני אבחר אם לקיים אותו או לא, אבל את לא יכולה לדרוש.

לא משנה איזו צדקה תפרט לי, אתה חייב עדיין לאכול
אני לא אמרתי שמוסר כלפי בעלי חיים הוא המוסר הכי צודק שיש, אמרתי שמאותה סיבה שאתה לא משלם כדי שיהרגו את שמוליק, מתבקש שלא תשלם כדי שיהרגו תרנגולת או פרה

לא. ההנחת מוצא שלך שגויה. לדרוש מאדם לא לאנוס אדם אחר זה חוק המוסכם על כולם, אבל להימנע מלהכניס תרנגולים ללול שילדו ביצים זה לא חוק, זה מוסר בדיוק כמו הדרישה מהאדם לתת צדקה (אם הוא ימנע מכך אף אחד לא יבוא בטענה כלפיו – את זה את כתבת)

בעינייך אתה מסתכל על לא להרוג חיות כצדקה גדולה ובלתי ניתנת להשגה כי אתה רוצה להגן על עצמך מלשנות משהו בחיים שלך
זה בדיוק מה שאני דיברתי עליו קודם שלא טבעונים משליכים את הסרטים שלהם על טבעונים

אני מבקש מקהילת הטבעונים רק דבר אחד, א. לא לדרוש מבני אדם לא להרוג בעלי חיים
ב. לא להשוות בני אדם לבעלי חיים.

זה שאין חוק שאוסר את תעשיית המוצרים מן החי זה חוסר עקביות מוסרית עם החוקים שאוסרים רצח בני אדם. לעומת זאת, זה לא חוסר עקביות עם זה שאין חוק שמחייב אנשים לתרום צדקה מעבר למיסים.

את יכולה לקדם את האג'נדה שלך למען בעלי חיים בתור צורת חיים אחרת המוסרית יותר, אבל לא לבוא בדרישה כלפי בני האדם שיחילו אותה עליהם כי זה מוסרי ולא הוגן.

אני משווה בין בני אדם לחיות אחרות בתכונות בהן אנחנו שווים – רצון לחיות, חווית עצמי ויכולת לכאוב ולסבול. אם יש לך ויכוח עם הדמיונות האלה, אז אתה כבר מתעלם מהמציאות.
כמובן שיש הבדלים, אבל ההבדלים לא מצדיקים התעללות, חטיפת צאצאים, הרג והזרעה נגד רצון.

"חוסר עקביות מוסרית עם החוקים האוסרים על רצח בני אדם" – לא מוכן לקבל בשום פנים את המשפט הזה. הוא שגוי בהנחת בסיס שלו, לבני אדם אסור להרוג בני אדם אחרים אבל לבני אדם מותר להרוג חיות

טוב, אז לפחות הסכמנו שטבעונות מוסרית יותר מחוסר טבעונות 🙂

אממ.. בהנחה שאת דואגת מוסרית קודם לבני אדם אז כן.

שוב, תקליט שבור… פרט ונמק לי תכונה אחת שיש לחיות אחרות שאין לבני אדם, שאם הייתה לבני אדם הייתה מצדיקה לעשות להם מה שאנחנו עושים לחיות בתעשיית החי גם אם הייתה הכי נדיבה לחיות בעולם, עבור מוצרים מן החי עדיין חייבים להרוג, להזריע נגד רצון ולחטוף צאצאים.
לא, אני לא צריכה לדאוג קודם לבני אדם. אני אוכלת כל יום כך או כך. אני משלמת על אוכל כל יום כך או כך. אני בוחרת לשלם על אוכל שלא מערב בהכרח בכוונה הרג, חטיפת צאצאים והזרעה נגד רצון.
אם אני רוצה לדאוג לבני אדם זה לא קשור

לבני אדם יש אינטליגנציה רגשית הנותנת להם את היכולת לאמפתיה כלפי בני אדם מאשר בעלי החיים וזה המוסר הנכון והתקני, לכן דאגה לבני אדם צריכה להיות קודמת לדאגה לבעלי חיים

או סוף סוף יש לנו תכונות! אז אדם שאין לו אינטליגנציה רגשית ואמפתיה, אנחנו צריכים להרוג אותו ולאכול את הבשר שלו?
יש הרי אנשים מפגרים בעולם, האם אנחנו הורגים אותם ואוכלים אותם?

זאת דוג' ליוצא מין הכלל שצריך לדאוג לו מעבר לכלל, ולכן לאנשים כאלה המוסר עובד שונה

היוצא מן הכלל הזה מוכיח אבל שאינטליגנציה רגשית היא לא קריטריון שמצדיק להרוג מישהו

וזאת התפתחות מדהימה של האנושות שקיבלה אותם, עד לפני 70 שנה הנאצים הרגו אותם בטענה שהם משחיתים את הזרע הנאצי.

אוקי, אז הנאצים היו מוסריים יותר?

לטענתם כן, בגלל זה אני אומר שישנה התפתחות במוסריות כלפיהם

אבל הם צודקים לדעתך?

גם אנשים מין השורה לא קיבלו אותם. ולא שאני חלילה מצדיק את זה, אבל לדאוג לאנשים כאלה היה בגדר מוסריות ברמות הגבוהות ביותר אז.

אבל אתה, אתה לא מצדיק את המוסר שלהם, נכון?
ואף אחד בחברה הנוכחית שלנו בישראל לא מצדיק אותם, לא אדם שדמו בראשו, נכון?

ראי ערך: קהילה להטבית.

זה מעניין, מה לגבי הקהילה הלהטבית? 🙂

אבל את לא באה בטענות כלפי הדור הישן, כי הבנת את זה שהם עוד לא היו בדרגה המתאימה להחיל את המוסר גם עליהם. ועל זה הדרך גם בעלי חיים, לפני שמכילים את המוסר שלנו עליהם צריך להחיל את המוסר כלפי בני האדם.
שהפתיחות כלפיהם היא מדהימה, גם בדת, אם פעם היו רוצחים אותם, היום כבר לא פועלים ככה, גם הדתיים לומדים להכיל אותם מבלי לעבור על ההלכה (ואני חלילה לא בעד רפורמה בדת)

תמיד אפשר להתפתח יותר מוסרית, אבל כמו שאמרתי קודם… אתה צריך לאכול במילא, ארגון הבריאות העולמי קובע שתזונה טבעונית מתאימה לכל שלבי החיים, אתה צריך לשלם על אוכל במילא… יש סיבות למה התפתחנו מוסרית. הבנו שאין הבדל בין יהודים ללא יהודים שמצדיק להרוג אותם. הבנו שאין הבדל בין שחורים ולבנים שמצדיק לשעבד אותם. מאותן סיבות שהתפתחנו מוסרית בתחומים האלה מתבקש לעשות עכשיו מה שאנחנו יכולים לעשות כדי להתפתח מוסרית לגבי חיות.

אני לא יכולה לעצור עכשיו את כל האונס, רצח וחטיפת צאצאים בעולם.

אני יכולה לשלוט קודם כל רק בעצמי. אני לא תורמת לזה, לא כלפי בני אדם ולא כלפי חיות עד כמה שאני יכולה באופן סביר שעקבי עם מה שאני עושה כלפי בני אדם. למשל יש בני אדם שמתים בתאונות דרכים, אבל אני לא מפסיקה להשתמש בתחבורה ציבורית בגלל זה. באותו אופן אני אוכלת צמחים למרות שיש חיות שמתות בטעות בזמן חרישת השדות.

נכון, זאת כבר גישה בריאה יותר לדעתי כלפי בעלי החיים, צריך לדעת לשים אותם במקומם, אבל עם כל הרצון הטוב של דאגה לבעלי חיים, זה מבוטא בצורה לא נכונה של דרישות לא הוגנות כלפי בני אדם, והרבה פעמים גם המאמצים של בני האדם כלפיהם הוא מוגזם וצריך להיות מתועל לבני אדם קודם.
וזה שיש להם רצון לחיות זה לא אומר שהוא מחייב אותי, הרצון של העניים לחיות קודם לרצון שלהם לחיות (זה לא בדיוק רצון, זה יותר בא ממקום אינסטינקטיבי), ולכן אני לא אחסוך מעצמי דברים בגלל הרצון שלהם לחיות, ז"א התועלת האישית שלי קודמת לרצון שלהם לחיות.

זה לא משחק סכום אפס, אתה צריך לאכול לא משנה איזה דברים טובים אתה עושה עם היום שלך ועם הכסף שלך חוץ מזה.

נכון אבל להימנע מבשר/ביצים פירושו חוסר חלבונים מהחי, ואת היתרונות של אוכל מהחי ניתן למצוא באינטרנט.
כמו כן יש עוד הרבה סיבות לאכול מהחי אבל לא אפרט אותם עכשיו.

אין שום יתרון לחלבון ממוצרים מן החי. הוא בא יחד עם כולסטרול, שומן רווי והצטברות רעלים מוגברת מלאכול גבוה יותר בשרשרת המזון. אפשר להשיג די והותר חלבון מצמחים בלי בעיה ואם זה באמת מדאיג אותך תאכל קטניה כלשהיא יחד עם ירקות כל יום וכיסית את צריכת החלבון שלך בלי לפגוע בלב שלך.

ושוב, ארגון הבריאות העולמי קובע שטבעונות מתאימה לכל שלבי החיים. לכל הפחות, טבעונות בריאה באותה מידה כמו חוסר טבעונות, ויש הרבה סיבות לטעון שבהתאם לסוג התזונה הטבעונית, היא יותר בריאה.

כמובן שמישהו שאוכל קולה וצ'יפס בלבד הוא טכנית טבעוני ולא אוכל בריא, אבל אפשר לומר אותו דבר על מישהו שאוכל שווארמה וקולה בלבד.

מסקנותי מהשיחה:
המוסר כלפי בעלי חיים הוא לא מוסר מחייב, אבל הוא מעלה שאני חושב (שאם ישנה הדרגה במוסריות) צריכה תחילה להתקיים בבני אדם, ז"א ישנה יותר חובה מוסרית לדאוג לבני אדם מאשר בע"ח ולכן לא ניתן לבוא בטענות כלפי בני אדם האוכלים חיות.
טוב, טטיאנה נהנתי לדבר איתך, את בחורה חכמה, והחכמתי מהשיחה.

והטענה שלי שוב כנגד המסקנה שלך היא שזה לא משחק סכום אפס ואתה צריך לאכול לא משנה איזה דברים אחרים אתה עושה עם הזמן והכסף שלך. יום נעים.

נכון אבל את לא יכולה לדרוש מאדם לאכול בריא יותר. מה גם שזה לא מוכח שאדם שאוכל רק מהצומח אוכל בריא יותר, במיוחד בקשיים שיש לאדם שמתאמן להגיע לכמות החלבונים הרצויה.
וכן כמו שכתבתי כבר, זה לא באמת מוסר מחייב.

אתה רוצה לגמור את הדיון הזה או לא? אין לי בעיה להמשיך. כל עוד תטען טענה אני אטען בחזרה.

איש קש. אני לא מבקשת מאדם לאכול בריא יותר. זה שיקול אישי שלו. דיברתי על הבריאות כדי לשלול טענתך שבריאות מחייבת לא להיות טבעוני.

אם כן. מה המניע שלך לדרוש מאדם אחר לא לאכול בעלי חיים?
ואני לא חושב שטבעונות יותר בריאה

בפעם המיליון, אפשר לחיות סבבה על צמחים, מה שאתה חושב לא רלבנטי כי ארגון הבריאות העולמי קובע על בסיס הגוף המחקרי הכולל שטבעונות מתאימה לכל שלבי החיים.

כלומר לכל הפחות טבעונות לא פחות בריאה מחוסר טבעונות.

כלומר בריאות לא מפריעה כאן לשיקול המוסרי, ואז השיקול המוסרי ששטחתי הוא שמאותן סיבות שאנו נותנים זכויות אדם בסיסיות, רצון לחיות, חווית עצמי, יכולת לסבול ולכאוב, יש לתת אותן לחיות אחרות.

וחובה על הלא טבעוני לפרט לי את התכונה שאם הייתה קיימת בבני אדם, הייתה מצדיקה להתייחס לאותו אדם כמו אל החיה.

וזה לא משחק סכום אפס בין דברים אחרים שיותר חשוב לעשות, כי אתה חייב לאכול לא משנה איזה דברים אחרים אתה עושה עם היום שלך.

הכל דברים שכבר אמרתי שמכסים את כל טענותיך. אין לי בעיה להמשיך עוד אבל חשבתי שאתה רוצה ללכת… זה יכול לקחת עוד שעתיים שלוש בקצב הזה, שזה כמה זמן שיש לי לפני ארוע ריצה בערב עם עוד טבעונים.

כתבתי כבר, ובלי קשר למשחק סכום אפס זה עדיין לא מחייב אותי: וזה שיש להם רצון לחיות זה לא אומר שהוא מחייב אותי, הרצון של העניים לחיות קודם לרצון שלהם לחיות (זה לא בדיוק רצון, זה יותר בא ממקום אינסטינקטיבי), ולכן אני לא אחסוך מעצמי דברים בגלל הרצון שלהם לחיות, ז"א התועלת האישית שלי קודמת לרצון שלהם לחיות.
זה שאני יכול לעשות את זה זה לא אומר שזה מחייב אותי
מוסר מחייב הוא רק סור מרע כלפי בני אדם.

אתה לא מצדיק אונס ורצח בני אדם כי יש עניים ברחוב. מה ההבדל בין בני אדם לחיות אחרות שמאפשר להצדקה אבל יש עניים ברחוב לעבוד?

אני אומרת לך, תמיד תהיה לי טענה נגדך. זמן שלך 🙂

אני חושב שאנחנו קצת חוזרים על עצמנו, המוסר האנושי נכון להיות הוא רק לסור מרע כלפי בני אדם ולא בעלי חיים כך שהרצון הפרטי שלהם לא מחייב אותי, ואני נמנע מלהרוג אדם אחר מהכיוון שלי ולא מהצד שלו, הרי לך ההוכחה שאדם המבקש ממני להרוג אותו לא אקשיב לבקשתו.

ברור שנחזור על עצמנו כי כל פעם שאני שוללת טענה שלך אתה מזיז את הכוונת ומכוון למטרה חדשה ומתעלם מזה ששללתי טענתך

את לא שללת את הטענה האחרונה שהצגתי
אני עדיין לא הבנתי מה המקור שלך לחייב אותי לא לאכול בעלי חיים, ובכלל הוא בדרך כלל הפוך, שאם את מצפה שאני אעשה משהו חיובי אזי את צריכה להסביר לי למה לעשות אותו

אין בעיה אני אשלול גם אותה ואז אתה תזיז את הכוונת שוב.

הסיבה שיש לנו את המוסר שיש לנו כלפי בני אדם הוא כמו שאמרת בעצמך התפתחות, הבנה שאין הבדל בין יהודי ללא יהודי, בין שחור ללבן. הבנו שיש סיבות בסיסיות למה אנחנו מחוקקים חוקים וקובעים בסיס מוסרי.

אז מה ההבדל בין אדם לחיה אחרת שמצדיק להתייחס לחיה האחרת כך?

שהמוסר עדיין לא בדרגה הזו
לכן לקפוץ למדרגה שאין העולם אוחז בה זה מעוות
וכמו שאמרת שאני לא מחייב מאדם לתת צדקה/ללחוץ יד לאחר, על זו הדרך לא אצפה ממנו להימנע מלאכול חיות, כי זה עדיין לא נחשב לא מוסרי.

נהדר! אם הייתי חוזרת לגרמניה הנאצית ואתה היית יהודי ואני הייתי גרמניה נאצית, היית אומר לי שזה לא בסדר לשעבד ולהרוג יהודים והייתי אומרת לך שהמוסר של גרמניה הנאצית עדיין לא בדרגה הזו האם זה היה מצדיק להרוג ולשעבד יהודים?

אבל הם עיוות מוסרי. את לא יכולה לתת דוגמא מאנשים שלא תאמו למוסר בתור המוסר.

אני הסברתי למה הטענה שלך לא מוכיחה שום מוסר
אני הסברתי לך למה הייתי יכולה להשתמש בטענה שלך כדי להצדיק כל עוול בעולם

זה כמו שאני אגיד שיש הרבה מאוד אנשים שצורכים זנות, אז תצדיקי את זה?

חזרת אל ניהליזם מוסרי
אנחנו לא חיים בחברה ניהליסטית
חברה ניהליסטית לא יכולה לקיים ציבילזציה יציבה

בגלל זה כתבתי עוד לא הגענו לרמה מוסרית כזאת
את רוצה להחיל את העולם המוסרי שלך על כל העולם. וזה לא נכון לפעול בצורה של כפייה כאשר רוב העולם לא מוסרי כלפי חברו

ואני חוזרת שוב שלהגיד שלא הגענו לרמה המוסרית הזו זה לא טיעון שמצדיק לא להגיע אליה

זה כן. מי אמר שזאת הדרך שצריך להגיע לטבעונות?

יש פה כפייה על חיות, אם אני לא אגיד משהו לא תהיה פחות כפייה

אוקיי אבל את לא יכולה לכפות על האחר להימנע מלאכול חיות רק בגלל הרצון שלהם.
את יכולה לבקש שיצמצמו את ההתעללות בהם אבל לא לדרוש לא לאכול אותם

אני באמת לא יכולה לכפות. אני טוענת טענות והטענות שלי עקביות עם המוסר שלי כלפי בני אדם מאותן סיבות שהן תקפות לבני אדם.

למשל אני לא נלחמת לזכות של חיות להצביע כי זה לא רלבנטי לחיות.

אני כן נלחמת לזכות של חיות לחיות כי הן רוצות לחיות ויש להן חווית עצמי.

וה"מלחמה" שלי פה היא עם הגיון. אני לא מחוקקת שום חוק. אין לי שום כוח מעבר לכוח של האמת והגיון. בחירה שלך מה לעשות עם הטענות שלי.

יותר מוסרי ממני לדרוש מבני האדם להימנע מלצרוך זנות מאשר לא לאכול חיות, וכן את לא יכולה לדרוש את כל המוסר שבעולם ביום בהיר אחד למרות שהוא לא נוגד אחד את השני.

אתה יכול גם לא לצרוך זנות וגם לא לשלם עבור טבח חיות. זה לא סותר. אתה חייב לאכול כך או כך.

מעולה! ז"א שאת לא מחייבת את בני האדם לא לאכול בשר אלא את מצפה מהם שיגלו רמה מוסרית גבוהה יותר כלפי בעלי חיים?

אני לא יכולה לכפות על אף אחד כי אין לי שום כוח פוליטי או כספי. אני רק יכולה להתווכח עם אנשים באינטרנט ובעולם האמיתי כשהם טוענים שזה מוסרי לאכול בשר ולהסביר להם למה אם הם מאמינים בזכויות אדם בסיסיות אז מאותן סיבות שהם מאמינים בזכויות אדם בסיסיות מתבקש שהם גם יהיו טבעונים אחרת הם לא עקביים, ועקביות זה הבסיס עבור כל חברה שהיא לא נהיליסטית.
אני בעצמי פעם לא הייתי טבעונית אבל השתכנעתי בגלל הטיעונים האלה לעבור לטבעונות ואני לא היחידה. אם אתה רוצה להגיד לי שעדיף שאנסה לשכנע אנשים לא לאנוס, אני רק יכולה להגיד לך שתלך לעשות את זה בעצמך לפני שאתה אומר לי מה לעשות עם הזמן והכסף הספייר שלי. אבל כולנו חייבים לאכול, אז מתבקש מזכויות אדם בסיס לשלם על אוכל שלא פוגע בזכויות בסיס של חיות.

על החלק הראשון אני מסכים אבל השוואה בין זכויות אדם בסיסיות של האדם לזכויות לבעלי חיים זה לא נכון. אני לא רואה אותם כשווים בעיני, ז"א זכויות בסיסיות לבנ"א זה דרישה יותר נורמלית ומתבקשת מאשר זכויות לבעלי חיים.

זה פשוט אתה מפרט את המקום המוסרי שבו אתה נמצא, אתה לא מפרט נימוק שמצדיק את העמדה הזו.
ואתה פשוט תחזור עכשיו על נימוק שטענת קודם ואני אחזור על טענה שטענתי נגד זה קודם. זה לא יגמר.
ואגב אם זה מתאים לך, הייתי רוצה לשתף את הדיון הזה בבלוג שלי. אבל רק אם זה מתאים לך. אני מכבדת פרטיות של אנשים ששולחים לי הודעות פרטיות. אני יכולה גם להסתיר את השם שלך.

אני חושב שישנה הדרגה במוסריות בעולם, זאת הוכחה היסטורית, אם פעם אנשים רצחו אנשים אחרים חפים מפשע וזה היה מוסרי, או שהיה מוסרי להקריב את הבן שלך לעבודה זרה, או שהיה מוסרי בעבר להקריב קרבנות סתם, כמו שמעמד האישה השתנה רק לפני 300 שנה, כמו שזכויות בסיסיות של בני אדם התחילו רק לפני 100 שנה, שחרור עבדים וכו' ניתן לראות כאן הדרגה בהיסטוריה, לכן ההתקדמות המוסרית חלה תחילה באדם, ז"א קומה מוסרית מתחילה אצל האדם. לכן תחילה אני חושב שצריך להיות ברמה המוסרית הגבוהה ביותר זה כלפי עניי עירך, שאתה חייב לדאוג להם ברמה המוסרית הגבוהה ביותר ואז הנצרכים לעזרה מהמדינה וכו' ז"א שמוסר עובד לאט לאט על אף שניתן להחיל את כולו בפעם אחת, אין העולם יכול להחיל את כל הדברים המוסריים בפעם אחת, ולכן אדם מקבל יותר את החובה שלו למוסריות כלפי בני אדם ואז כלפי אחרים (פעולה טבעית של בני האדם).
מעדיף שלא תציגי את שמי
ושלא תערכי את זה בצורה מגמתית

אבל זה בסדר לשתף את הדיון אם בעילום שם?
אני חשבתי להראות את כל הדיון בשלמותו

כן. גם בלי תמונה בבקשה.

אני לא יכולה לגרום לכולם להפסיק לאנוס, לגנוב ולרצוח. אני יכולה לשלוט רק על עצמי ואני רואה שאני בקלות מצליחה לחיות בלי בשר ובלי חלב על צמחים… זה תחום שאני מבינה בו ואני מרגישה שאני יכולה לתרום לעולם אם אצליח לקדם אותו לרמה המוסרית הזו וזה לא סותר פעילות חיובית של אנשים אחרים בתחומים אחרים. אני לא אגיד לרופאה שמנתחת פצוע להפסיק עם הניתוח שלה כדי לדבר על טבעונות. שכל אחד יעשה את הטוב שבא לו, אנחנו צריכים לאכול לא משנה מה, אז למה לא לאכול צמחים? אתה לא רוצה, אני לא יכולה לכפות עלייך. אני רק יכולה להציע את ההגיון והאמת ואתה תעשה איתן מה שבא לך.
רציתי לשתף רק טקסט מלא של הדיון

מסכים איתך, תקדמי את הרעיון, אני חושב שזה חשוב שישנם אנשים העומדים על המשמר ומציגים את הגיוון בדעות, כך ניתן להגיע לאמת. דרך מחלוקת מבררים את האמת.
אין לי בעיה שתפרסמי את הדיון בפורום בלי להציג את שמי/פרטי האישיים.
אשמח לדעת באיזה פורום את מפרסמת

בבלוג האישי שלי

קישור?

ואז אוכל לשתף קישור לפוסט איפה שארגיש שרלבנטי
רציתי קודם לקבל הסכמה שלך לפני שאני מפרסמת
אבל האתר ככלל הוא http://ruthpeleg.com
אני צריכה גם לעבוד על להמיר את הטקסט מפייסבוק אל וורדפרס ולראות שהדיון עלה ללא סינון

קוראים לך רות? זה שלך אישי הבלוג?

כן, טטיאנה קלארק זה לא השם האמיתי שלי
זה סתם שם של דמות שאני משחקת בוורלד אוף וורקראפט
היה יום שבו שיניתי סתם בשביל הכיף ואז גיליתי שאפשר לשנות רק פעם בשלושה חודשים ונתקעתי איתו כרגע

מאוד מעניין אותי כל הנושא של טרנסים אבל אני לא חושב שאת תרצי לדבר על זה.

זה כבר נושא בפני עצמו

נכון, ארוך ומעניין

כשאסיים לערוך את הפוסט אשלח לך קישור

אוקיי, תודה.
את גם כותבת על הקהילה הטרנסית או רק על צמחונות? סליחה על השאלה אבל זה מעניין לדעת

כרגע יש בבלוג שלי רק פוסטים על טבעונות כי שם אני באמת מרגישה שיש לי טיעון נגדי לכל דבר אפשרי שמישהו יכול להגיד. אני מהרהרת בנושא כבר שנים רבות ומאזינה לערוצי יוטיוב בהם עוסקים בכל הטענות האפשריות. לגבי נושאי טרנס מדובר במשהו הרבה יותר סובייקטיבי וקשה יותר להוכיח עם ראיות והגיון ולכן פחות מתעסקת בזה.

אני אישית מגדירה את עצמי אישה טרנסית, מי שרוצה לחלוק על זה שאני אישה זה ביזנס שלו… יש לי דברים יותר טובים לעשות עם היום שלי מאשר להתווכח איתו.

אבל יכול להיות שאפרסם דברים שקשורים לטרנס מתישהו בכל זאת, היו זמנים שהיו פוסטים כאלה ומאז מחקתי

אוקיי, זה נושא רגיש הרבה יותר בדרך כלל בלי קשר לוויכוחים.
אם את כותבת אשמח לקרוא.
יום טוב!

גם לך!

תרבות הג'אנק פוד

להלן חפירה של אישה טרנסית טבעונית בריאותיסטית טרחנית.

מישהו אי פעם יגיד לי כל הכבוד על זה שאני הצלחתי x ימים לאכול המון פירות, ירקות, דגנים שלמים וקטניות שלמות ללא הגבלה?

אוכלת אורז מלא, עדשים ותפוח אדמה עם ירקות בלי שמן ובלי מלח כדי להשיג את החלבון ואנרגיה שלי בלי להזיק לבריאות שלי עם כולסטרול, שומן רווי והצטברות רעלים מוגברת מלאכול יותר גבוה בשרשרת המזון

מישהו יגיד לי כל הכבוד על זה שהצלחתי להימנע ממלח, סוכר, שמן ומזון מעובד באותם ימים? אתם יודעים שיש לפעמים ימים שזה דורש המון כוח רצון להתעלם מהריחות והמראות של הג'אנק פוד שכולם אוכלים שמזכירים לי את החוויה של לאכול את אלה, גם אם לרוב אני פשוט רגילה לאכול רק מזון צמחי לא מעובד ונהנית מזה כי לרוב אני בבית ולא נחשפת למזון מעובד? אתם יודעים שזה, יחד עם השלילות זהות שאני צריכה "ללמוד לא לקחת אישי" שואבות ממני אנרגיה והופכות את זה לדבר מתיש לצאת מהבית ולימדו אותי שעדיף להתבודד? שאני מצד אחד רוצה לשבת עם אנשים בסיטואציות חברתיות ומתגעגעת לזה אבל מצד שני אם אשב עם חברים במסעדה זה יוציא אותי מהשלווה שיש לי כשאני בבית ולא חשופה לגירויים האלה? שגם אם אני מצליחה לא לקחת אישי פניות אלי בזכר ולא להתפתות לאכול ג'אנק, שיש גבול למשאבי כוח הרצון היומיים שלי ולפני שהתמודדתי עם משהו מהותי אמיתי ולהשיג הישג כלשהוא שלא קשור לקיום בסיסי יום יומי אני צריכה לפנות משאבי כוח רצון עבור הדברים האלה?

מישהו יגיד לי כל הכבוד על אימוני הריצה שאני עושה?

סיימתי חצי מרתון במרתון תל אביב 2018 למרות שהתאמנתי בערך 4 פעמים בחודש מאז הניתוח במרץ 2017, שלפניו עשיתי מרתון שלם במרתון תל אביב 2017.

מישהו יגיד לי כל הכבוד על הבטן שאני מצליחה לחטב כשאני עושה את כל אלה שבלי זה הרבה יותר מנופחת ביחס ליתר הגוף שלי? מישהו יגיד לי כל הכבוד על הטבלאות בהן אני עוקבת איך התזונה והספורט מחטבות את צורת הגוף שלי ונותנות לי יחס היקף מותניים/אגן יותר נשי וזה עוזר לי עם הדיספוריה המגדרית ואני גאה בעצמי שדרך מאמצים שלי הצלחתי לעצב חלק בגוף שלי שאני אוהבת כשיש חלקים אחרים שאני לא שולטת בהם כגון הקרחת והעיניים השקועות ולהתמקד במה שאני יכולה לשנות עוזר לי לא לחשוב על מה שאני לא יכולה לשנות?

25 בספטמבר 2017 – הגזרה שלי לאחר יקיצה כשאני מתמידה בהמנעות ממזון מעובד

לא, מה פתאום. בחיים לא.

יגידו לי שאני אנורקסית כשה-bmi שלי ירד קצת מתחת ל-18.5 לאחר יקיצה למרות שאני אוכלת כנראה יותר נפח ומשקל אוכל ממי שאומר לי את זה.

יגידו לי שאני אורתורכסית וקיצונית מדי וכל מיני שטויות כגון צריך לאכול קצת כולסטרול למרות שהגוף שלי מייצר מספיק לבד ולהוסיף עוד רק גורם סיכון להתקף לב.

יגידו לי שמרוב רזון אני אמות מדום לב בזמן שהרבה יותר סביר שמי שאומר לי את זה ימות מהתקף לב.

אוכלת שפע של פירות ומספקת את החשק הטבעי שלי למתוק בלי להזיק לבריאות שלי

ואני חשבתי שאנחנו בתרבות שמהללת רזון ומחמיאה לאנשים רזים… אז זהו, שלא. כשאני עובדת קשה על עצמי כדי שאתרגל לאכול בריא כמויות גדולות של אוכל ללא הגבלה ולהתחטב מקצת ריצות, הדבר האחרון שאני אקבל על כך זה פידבק חיובי. במקרה הטוב, כולם ישתקו בחוסר נעימות. במקרה הגרוע, יעירו לי ש*אני* זו שחולה.

אז לכו לעזאזל ותמשיכו לאכול מוצרים מעובדים ומוצרים מן החי ותהיו "נורמלים" ותחלו בכל המחלות שנורמלי לחלות בהן. למה לי לשתף את המאמצים שלי לאכול יותר בריא, כאשר במקרה הטוב אין לאנשים שום דבר להגיד ובמקרה הרע יש להם רק דברים רעים להגיד?

אני לא יודעת מה איתכם, אבל אני ממש לא מרגישה שאני חיה בתרבות שמהללת לא רזון ולא בריאות (כן, אני מכירה בכך שמדובר בדברים נפרדים). אני מרגישה שאני בתרבות שמעודדת צרכנות, נורמטיביות, צריכה של זבל שמוביל לסתימת עורקים, התקפי לב, סכרת, דמנציה וסרטן. לעזאזל, אני מוקפת באנשים שחושבים שזה נורא מהפכני לעשות ארועים עם קאפקייקס של המהפכה מנצנצים בצבעי כל קשת הלהט"ב כשלמעשה הם רק עוד בורג בתעשיית הסבל של החיות וניתוחי המעקף בבתי החולים (ואם זה טבעוני, לפחות רק השני מביניהם). תרבות שמסמנת אנשים שמצליחים בנס לא לאכול זבל מעובד ומזון מן החי (למרות שהם מוקפים מכל עבר בתרבות הזו שזה בערך כמו שאלכוהוליסט יהיה מוקף תמיד אנשים ששותים אלכוהול וכל עסק שני הוא בר) עם אות קין של קיצונית אורתורכסית.

16 במרץ 2018

אני מרגישה שאני חיה בתרבות שלא מבינה שמזון מעובד זה כמו אלכוהול עבור חלק מהאנשים, שהרבה אנשים לא יכולים להיות מתונים וצריכים פשוט להיות מאה אחוז בלי עד כמה שניתן. מבינים שאלכוהוליסט קשה לו אם הוא בסביבה של אלכוהול אבל אין הבנה כזו לגבי אוכל מעובד. אז אני זו שצריכה לבודד את עצמי כדי למנוע מעצמי את הגירויים האלה ואני אפילו לא אקבל פיפס של הערכה על הדברים שאני עושה כדי לשמור על הבריאות, להיפך… יגידו שאני זו שחולה.

15 במרץ 2018 בלי איפור

ולא, אף אחד לא חייב לי כלום ואני לא עושה את זה כדי לקבל מחמאות… אבל שלא יגידו לי שאנחנו חיים בתרבות שמהללת אנשים רזים. לפחות לא את אלה שעובדים עבור זה דרך תזונה בריאה וספורט. אולי רק את אלה שגנטית ככה או מקיאות בסוף היום וחיות בהרעבה עצמית ונולדו עם פרצוף נשי יותר משלי ולא התקרחו בגיל 18 לפני 20 שנה. (כשעדיין אכלו שניצל וצ'יפס ושתו קולה כל יום, אבל אין בהכרח קשר)

16 במרץ 2018

ואחר כך עוד מתפלאים איך אנשים נהיים יותר חולים ו\או יותר שמנים ואיך מערכת הבריאות שלנו קורסת תחת העול כאשר גם כשמישהי מנסה לתקן את התזונה שלה ולהפיץ ידע על משהו נפלא שעבד עבורה במקום לתמוך מנסים להרוס ומוציאים עוד ספר או וידאו על דיאטת בזק כשהפתרון הוא פשוט וידוע עשרות שנים – בריאות מוצאים בתפזורת אצל הירקן ובסופר, בערימת הפירות, הירקות, הדגנים השלמים והקטניות השלמות, הזרעים, השקדים, האגוזים והפטריות ובבית במטבח. לא במסעדות, לא במוצרים עם שקרים כגון "טבעי" או "אפס שומן ואפס קלוריות במנה" שעשויים ממאה אחוז שומן, לא בבשר, לא בחלב, לא בשמן, לא בסוכר, לא במלח, לא בדגים, לא בדבש ולא בביצים.

מג'דרה פטריות של רות פלג | בישול טבעוני ללא מזון מעובד

זהו התבשיל שאני מכינה עבור עצמי רוב הזמן, מקור הקלוריות העיקרי שלי. חוץ מזה, אני מנשנשת בעיקר פירות וירקות נאים לאורך היום. התבשיל הזה עומד בסטנדרטים הגבוהים ביותר מבחינתי של המנעות ממזון מעובד, בעיקר שמן. אני מבשלת את כל התבשילים שלי בלי שמן מזוקק ובלי מלח מזוקק, ולגבי שמן זה חשוב במיוחד כי שמן גם בכמויות קטנות גורם לפגיעה ברגישות אינסולין, מעלה לחץ דם, פוגע ביכולת כלי הדם להתרחב, מאט את זרימת הדם, מעלה כולסטרול ובנוסף לכל זה גם משמין כי זה המזון הכי דחוס קלורית שקיים במאגר המזון האנושי, פי שתיים יותר דחוס קלורית מסוכר לבן אשר מקובל לכל דעה להיות מוגדר כג'אנק פוד. על ידי להימנע ממנו לחלוטין אני חוסכת המון נזק לגוף שלי ושובעת בקלות על פחות קלוריות עם יותר תזונה. בסוף הפוסט יהיו קישורים לאסמכתות על מידע זה.

המנעות ממלח מזוקק פחות קריטית אך גם מסייעת למניעת לחץ דם גבוה (או הורדה שלו למי שיש), מסייעת לשובע פר קלוריה כי מלח מגרה תאבון, מורידה משקל מים מיותר ומאפשרת לבלוטות הטעם, אם מתמידים בהמנעות ממלח למשך חודש רצוף, להתרגל לרמות הנתרן הטבעיות שיש בצמחים לא מעובדים וכך אני יכולה להנות יותר מהטעם של ירקות, כלומר זה עוזר לי להנות יותר מהתזונה הלא מעובדת שלי. פעם בקושי אכלתי ירקות כי נגעלתי מהם והייתי רגילה מדי לטעמים מאוד מתוקים ומאוד שומניים ומאוד מלוחים בעוד היום אני מאוד נהנית מירקות והם מכניסים עושר צבעוני וטעים עבורי בכל מה שאני אוכלת.

כמו כן, מי שחושב שאנחנו צריכים קצת מלח מזוקק באוכל שלנו עבור הבריאות, הגוף שלנו טוב מאוד בלשמור נתרן ויש מספיק ממנו בצמחים לא מעובדים, כן, גם אם אתם רצים הרבה. להוסיף מלח זה לא גרוע כמו להוסיף שמן, אבל לדעתי זה מיותר. זה גורם לאגירת מים שמחבלת בתוצאות של מי שמנסה להרזות או להתחטב וזה שומר את בלוטות הטעם חלשות ולא רגישות לעושר הטעם שקיים בירקות… מה שמקשה להנות מתזונה צמחית לא מעובדת ומעודד לחזור אל המוצרים המעובדים ואל מוצרים מן החי. יחד עם זאת, יש אנשים שיש להם המון משקל לאבד ולהוסיף קצת מלח זה מה שיאפשר להם להנות מתבשיל כגון התבשיל הזה ללא שמן ובמקרים כאלה אני בעד להוסיף קצת מלח אם זה מה שיעזור לאותו אדם לאכול מזון בריא ולהנות ממנו. עבורי אישית, מלח רק מגרה אותי לאכול ג'אנק מעובד וכל כמות קטנה של מלח שאני צורכת שלא חלק מרמת הנתרן הטבעית בצמחים מיד מתבטאת בנפיחות אצלי כי אני כבר רזה למדי.

אורז מלא, עדשים ופטריות מוגשים עם כרוב סגול, עגבניות שרי ובצל נא

ולאחר הקדמה ארוכה ומסורבלת זו למה לדעתי שמן ומלח לא בריאים, הגיע הזמן לדבר על התבשיל עצמו. בגדול מדובר במג'דרה עם פטריות – עדשים ואורז מלא מבושלים במים בלי שמן ובלי מלח אבל עם תבלינים. אני אוהבת כמון, כורכום, פלפל שחור ופפריקה מתוקה. חשוב להקפיד לא להשתמש בתבלינים שמכילים מלח ושמן, כגון פפריקה מתוקה עם שמן… זה די הורס את הפואנטה הבריאותיסטית של התבשיל (הוא גם ממש טעים בלי מלח ושמן מיותרים). כשהאורז המלא והעדשים כמעט מוכנים אני מוסיפה את הפטריות. בצלחת ההגשה אני אוהבת להוסיף ירקות נאים כגון כרוב סגול, עגבניות שרי ובצל נא. אני חותכת את הירקות מראש בזמן שזה מתבשל ואז מוסיפה לצלחת ההגשה. אני אוהבת את השילוב הזה בין מבושל לבין נא, והתבשיל מטביע את הטעם החזק מדי של הבצל הנא בלי לגמרי להרוג אותו כפי שקורה אם מבשלים את הבצל.

זו הגירסא הקצרה, אבל יש הרבה פרטים קטנים שצריך לדעת כדי שזה יצא טעים בלי ללכלך את הסיר יותר מדי, במיוחד למי שלא רגיל לבשל בלי שמן.

קודם כל, אני שמה את כל התבלינים ביחד עם המים בהתחלה ולכן שמה יותר תבלינים מאשר אם הייתי שמה בסוף כפי שמקובל. אני אוהבת לשים בעיקר כמון וכורכום (כמעט כפית מכל אחד עבור סיר אישי), וקצת פלפל שחור (רבע כפית לסיר אישי) וממש טיפה פפריקה מתוקה (שמינית כפית לסיר אישי). אני עושה את זה ככה כדי שאני אערבב רק בהתחלה ולא אערבב שוב עד שהתבשיל מוכן. לערבב לפני שהתבשיל מוכן כשרוב המים התאדו יגרום למים בתחתית לעלות למעלה ואז למטה ישרף לפני שהתבשיל מוכן. עבור סיר אישי ליום אחד (או לפחות מה שאישי עבורי) אני משתמשת בשלוש מאות גרם משקל יבש של אורז מלא ועדשים. אני יכולה לשחק עם היחסים, לפעמים חצי עדשים (150 גרם עדשים, 150 גרם אורז מלא) ולפעמים שליש (100 גרם עדשים, 200 גרם אורז מלא). לזה אני מוסיפה חצי ליטר מים שהרתחתי מראש בקומקום כדי לחסוך זמן.

את הפטריות (קופסא של 200 גרם לבנות עבור סיר אישי) אני שוטפת וחותכת מראש בזמן שהכל מתבשל ומוסיפה אותן כשרוב המים התאדו אבל עדיין יש כמות מכובדת של מים בתחתית. כדי לבדוק מה מצב המים בלי לערבב, אני פשוט לוקחת כף ומזיזה חלק מהתבשיל הצידה בקצוות ומסתכלת מה מצב התחתית, בלי לערבב. בסיר אישי כזה, זה לוקח בערך חצי שעה עד שהמים מתאדים או כמעט מתאדים, אז אני מתחילה לבדוק כל כמה דקות אחרי שעברו עשרים דקות. בהתאם לכמות המים, גודל הסיר והחום, אם זו כמות יותר גדולה, זה יכול לקחת פי שתיים זמן. כשאני מבשלת בסיר האישי על הכיריים החשמליות שלי, אני מתחילה עם חום 4 מתוך 6 ולפי שיקול דעת שלי יורדת ל-3 או מכבה. כשאני מבשלת לשניים אני שמה בחום מירבי עד שזה כמעט מוכן. בכיריים אחרות יצא לי להתחיל במירבי ואז להוריד לשלושת רבע וחצי. אין תחליף כאן לנסיון ושיקול דעת. אם העדשים מושרות מראש, אז אני מנסה לשים פחות מים. אצל חברה הכנתי סיר גדול ולא היה אצלה משקל אז מדדנו שתי כוסות עדשים מושרות ושתי כוסות אורז מלא ושמנו שלוש וחצי כוסות מים. אם העדשים היו יבשות היה צריך יותר מים.

היתרון של השרייה זה שהיא מקלה על העיכול של הקטניות ורוב האנשים לא רגילים לאכול קטניות כל יום ובקטריות המעיים שלהם לא מותאמות לכך, וגם אחרי שרגילים לא מזיק להקל קצת על הקיבה, אפילו שעם עדשים חלק מהאנשים יכולים להסתדר גם בלי השרייה בניגוד לקטניות אחרות. היתרון של לא להשרות, זה שזה חוסך קצת טירחה ומעלה סבירות שהתבשיל יצא יבש ויבש לדעתי יותר טעים. שורה תחתונה, אני חושבת ששווה לטרוח שתי דקות ולהשרות אחרי הארוחה עדשים עבור היום הבא ולהתאים את כמות המים כדי שיצא יבש אחרי הבישול. אני מעדיפה לא להשרות יותר מיום אחד. שימו לב: אם קניתם בתפזורת או אינכם יודעים שהאריזות שלכם באות ללא אבנים, יש לברור את הקטניות ולהוציא אבנים לפני ההשרייה או הבישול. עדשים זה מוצר מאוד זול מלכתחילה, לכן אני אישית מעדיפה לקנות בעדן טבע מרקט אריזות אורגניות בהן עד עתה לא נתקלתי בשום אבנים. זה יותר יקר, אבל זה חוסך לי את הטירחה הזו.

אחרי שהתבשיל מוכן והמים בתחתית התאדו, מכבים את האש ומערבבים. לפעמים אני שוכחת לשים את הפטריות בזמן, אז אני מכבה את האש ומערבבת את הפטריות ומנסה לכסות אותן כדי שיתחממו יותר מהתבשיל, סוגרת את המכסה עד הסוף ונותנת לזה לפחות עשר דקות. בזמן הבישול עצמו אני משאירה פתח קטן במכסה כדי שיצא מספיק אוויר כדי שהמים לא יגלשו מחוץ לסיר. אפשר גם לכבות את האש קצת לפני שהמים בתחתית התאדו לגמרי ואז להשאיר את הסיר עומד עוד 5-10 דקות עם מכסה סגור. זה יכול לאפשר פחות הדבקות בתחתית, ניקוי יותר קל אחרי האוכל ופחות שאריות תחתית שהיה אפשר לאכול במקום שיהיה צריך לזרוק. (מצד שני, לפעמים אם זה מושחם אבל לא שרוף זה יכול להיות ממש טעים לחלק מהאנשים)

יש וריאציות לתבשיל הזה. במקום פטריות אני הרבה פעמים שמה תפוח אדמה שאני קוצצת לקוביות קטנות ומבשלת ביחד עם האורז המלא והעדשים ולקראת הסוף אני מוסיפה 100-200 גרם ברוקולי קצוץ כמו שאני מוסיפה לקראת הסוף פטריות. אפשר גם להחליף את תפוח האדמה עם בטטה שהוא יותר מזין מתפוח אדמה ולחלק מהאנשים יותר טעים (אני אישית מעדיפה תפוח אדמה). אפשר כמובן גם לגוון את הירקות. לפעמים אני אוכלת את התבשיל עם מלפפונים, עגבניות, פלפל אדום ובצל ירוק במקום כרוב סגול, עגבניות שרי ובצל לבן. לדעתי להוסיף ירקות מאוד חשוב כדי להוסיף צבע, עניין וטעם לתבשיל. שוב, השילוב של נא ומבושל מנצח, במיוחד כאשר בלוטות הטעם מתרגלות לרמות הנתרן הטבעיות שבצמחים ולא תלויות במלח מזוקק שנמצא במוצרים מעובדים ושחייבים להוסיף למוצרי חלב ובשר כדי שלא יהיו מגעילים. הנא והמבושל משלימים אחד את השני, והרבה ירקות שלבד אני לא סובלת את הטעם שלהם (כגון בצל נא קצוץ) יוצאים ממש טעימים כשהם טובעים בתוך האדים של התבשיל בלי לעבור בישול מלא, או ברוקולי קצוץ מבושל קלות שאני גם ממש אוהבת אבל מתקשה להנות ממנו נא.

עוד אפשרויות לגיוון זה לשנות קטניה או להוסיף קטניה, למשל להוסיף גרגרי חומוס (חייבים להשרות יום קודם), או להחליף את האורז המלא בדגן שלם אחר. אני אוהבת לפעמים לאכול כוסמת במקום אורז מלא, וכך כנראה נחסך ממני קצת שאריות ארסן. רוב הזמן אני אוכלת אורז מלא כי זה יותר טעים לי והרעילות של כמויות הארסן הכה קטנות האלה מתגמדת לעומת דברים אחרים שאני נמנעת מהם כגון שומן רווי, כולסטרול, שמן, מלח וסוכר. כאשר סיבת המוות מספר אחת בעולם המערבי היא התקפי לב אשר היה ניתן למנוע עם תזונה, אני מעדיפה להתמקד בעיקר ולאכול מה שימנע את זה ועדיין יהיה לי טעים, מאשר להתעסק בזוטות הטפלות של כמות מזערית של ארסן באורז המלא שלי.

גירסא של התבשיל עם ברוקולי ותפוח אדמה במקום פטריות

יתכן שזה ידרוש קצת התנסות ואימון כדי להבין מתי להפסיק את האש בלי שישרף יותר מדי אבל גם אם יצא קצת יותר מדי לכלוך על הסיר, תאמינו לי שעדיף ג'יפה על הסיר מאשר ג'יפה בעורקים שלכם. כלים אפשר להחליף בקלות. את החיים שלכם אי אפשר. הסיבה מספר אחת למוות במערב היא התקפי לב, והדרך היחידה לוודא שאין לכם סיכוי ללקות בהתקף לב היא המנעות מוחלטת ממוצרים מן החי ומוצרים מעובדים ולהתרגל לאכול כמות גדולה מאוד של פירות, ירקות, ולא רק פירות וירקות – גם קטניות, דגנים שלמים, פטריות, זרעים, שקדים ואגוזים. בגלל שהמזון הזה פחות דחוס קלורית, היו מוכנים לאכול פי שתיים או אפילו פי שלוש כמות לפי נפח ומשקל כדי לשבוע. תהנו מהשפע! אל תתקמצנו עם הקיבה שלכם! תאמינו לי שאני רק נהיית יותר רזה כשאני אוכלת ככה בלי להתחשבן, כל עוד המזון צמחי ולא מעובד. הלב שלכם יודה לכם שחסכתם לו את הטראומה היומית של שמן. מי שרוצה לספוג יותר ויטמינים ומינרלים אשר מסיסים בשומן, יקבל רווח בריאותי הרבה יותר גדול על ידי להוסיף אגוזים, זרעים, שקדים שלמים או אבוקדו לירקות שלו\שלה בלי כל הבעיות ששמן גורם.

התבשיל הזה הוא גם מנה מאוד עשירה בחלבון ובברזל, והויטמין סי בירקות מסייע לספיגה של הברזל. מי שתאכל קטניות ככה כל יום, אני מתערבת שיפתר כל חוסר בברזל שיש לה בלי צורך בתוספים. אני גם מעדיפה מאוד לבשל כל יום סיר אישי מאשר לבשל מראש כמויות גדולות, כי יש הבדל אסטרונומי בטעם של התבשיל כשהוא טרי לעומת הטעם שלו לאחר קירור וחימום מחדש, כל שכן לאחר הקפאה. בימים שהתאוששתי מניתוחים שלי עבור המעבר שלי מזכר לנקבה, הבאתי מראש אל האשפוז פירות וירקות טריים וכמויות תבשיל שהכנתי מראש בבית והיה פחות כיף לאכול את זה מחומם מקפוא, אבל זה החזיק אותי עד שחזרתי הבייתה ויכולתי לבשל שוב כל יום. חשוב לי מאוד שיהיה לי ממש טעים גם כשאני אוכלת בריא כדי שלא אתפתה לאכול מזון מעובד. חלק מזה זה להרגיל את בלוטות הטעם, חלק מזה זה לשלוט בסביבת הבית ולא לחשוף את עצמנו לגירויים האלה מלכתחילה, אבל חלק מזה זה גם לדעת להכין אוכל טעים בלי צורך ברכיבים מעובדים או רכיבים מן החי.

זו לא דיאטה, זו תזונה לכל החיים וצריך להנות ממנה כל החיים אחרת לא יהיה ניתן לשמור אותה כל החיים… מה שצריך לעשות, שוב, כדי למנוע בודאות התקפי לב ולהוריד סיכוי לשלל מחלות כרוניות אחרות כגון סכרת וסרטן ולהיות במשקל בריא בלי להתקמצן על כמויות ובלי להתחרפן מהרעבה עצמית.

לקינוח אני אוהבת לאכול פירות אם עוד נשאר לי מקום בבטן! ואם לא, אני מחכה כמה שעות ואז אוכלת פירות. בתאבון!

 

אסמכתות:

רות פלג – על עצמי

כל כמה זמן אני אוהבת למחוק את הכל ולהתחיל מההתחלה.

אז היי, אני רות פלג. אישה טרנסית שנולדה ב-10 באוקטובר 1979. מה זה אישה טרנסית? במקרה שלי נולדתי זכר ועכשיו אני נקבה. סיימתי את תהליך השינוי הפיזי שלי באפריל 2017 והוא לקח לי 3.5 שנים.

חוץ מזה אני א-מינית, ביסקסואלית, אלהורית וטבעונית. אני אוהבת לרוץ לפעמים. אני שרה, מנגנת על גיטרה, בס ותופים לפעמים. משחקת הרבה וורלד אוף וורקראפט. מקווה להצליח להניע את עצמי להקליט שירים מקוריים וקאברים ולפרסם אותם ביוטיוב, אבל אני די עצלנית ולא כל כך הולך לי עם זה. אני גם פריקית של תזונה ומשתדלת להימנע ממזון מעובד עבור הבריאות הפיזית והשלווה הנפשית שלי, טיב העיכול שלי, הגיזרה שלי וזה גם חוסך לא מעט כסף שאני מבשלת ואוכלת בבית.

אני גם קרחת ולובשת רוב הזמן כובעים אבל לפעמים גם פאות בשלל צבעים.