ארכיון הקטגוריה: תזונה

Not Just Lettuce Eating Vegans

סוף סוף קמתי מהתחת העצלן שלי והקלטתי שיר! 🙂 מדובר בקאבר לפתיח המקורי של צבי הנינג'ה אבל עם מילים חלופיות מקדמות טבעונות שאני כתבתי. יש בו כתוביות באנגלית ובעברית. כדי להפעיל אותן צריך ללחוץ על כפתור ה-CC/subtitles. אני מקווה שתהנו ממה שעשיתי ואם כן, בבקשה תעשו לייק ותפיצו!

Potato power!

בשבוע האחרון אני עושה ניסוי – דיאטת אלימינציה מוגבלת כדי למצוא מזונות שגורמים לי גזים בבטן ומנפחים אותה אחרי האוכל, מעבר למה שאני כבר יודעת שמזון מעובד מנפח אותי, כי גם כשאני נמנעת ממזון מעובד מספיק זמן כדי להוריד את המשקל שעליתי ממזון מעובד (בערך חודש על כל שבוע חריגה) יש לי התנפחות די רצינית אחרי הארוחה שיורדת רק למחרת לאחר יקיצה וגם כשאני חורגת מתזונה לא מעובדת, כמעט כל ההתנפחות שלי הולכת לבטן… זה גם לא הגיוני שתוך שבוע של שילוב מזון מעובד בתזונה בו אני עולה 7-9 קילו שחלק כה נכבד מזה יהיה שומן, למרות שלוקח חודש להוריד את זה חזרה אז זה גם לא יכול להיות הכל משקל מים.

אז התאוריה שלי היא, שחלק מזה גם עניין של בקטריות מעיים. כשאני אוכלת מזונות מעובדים, זה עושה שמות בבקטריות המעיים שלי והמלחמה בין הבקטריות שניזונות מסיבים והבקטריות שניזונות משומנים יוצרת הרבה גזים שמנפחים לי את הבטן. לכן אני כה רגישה לשינויים תזונתיים וגם חריגות קטנות יש להן תוצאות גדולות עבורי. אז אני מנסה עכשיו סוג תזונה שנקראת low fodmap, ביחד עם ההגבלות שלי של המנעות ממזון מעובד כדי שלא אשמור משקל מים ושומן מיותרים וכמובן… כדי לייעל את זרימת הדם ולשמור על הבריאות ועל רמת העיכול. עם הזמן, זה אמור לאפס את בקטריות המעיים שלי ואז אעשה ניסויים ואשלב מזונות שאכלתי קודם כדי למצוא מה בדיוק עושה לי גזים ומה לא.

כתוצאה מכך, אני החלפתי אורז מלא ועדשים עם תפוחי אדמה. המון תפוחי אדמה. רוב הקלוריות שלי בשבוע האחרון באות מתפוחי אדמה בלי שמן, בלי מלח, ולצורך ניסוי ה-low fodmap גם בלי תבלינים שהם דווקא ככלל כן חלק מתזונה לא מעובדת בריאה… פשוט זורקת תפוחי אדמה אל תוך סיר מלא מים ואחרי שעה אוכלת אותם עם ירקות שאמורים לא לעשות גזים: חסה, מלפפונים, עגבניות ופלפל אדום, בלי הכרוב סגול, בצל וברוקולי שאני בדרך כלל אוכלת. כמו כן, אני אוכלת רק פירות שאמורים להיות נחמדים לקיבה: תותים, ענבים, תפוזים, מנדרינות, בלי התפוחים ובננות שאני בדרך כלל אוכלת.

חששתי שלא אקבל מספיק חלבון על מנת להתחזק באימוני הריצה שלי… ובכן, הורדתי 3-4 דקות מזמן ה-10 ק"מ שלי של שבוע שעבר בלי להתאמץ בכלל כאשר שבוע שעבר התאמצתי לעשות את הזמן שעשיתי. אז כן, אני התחזקתי… כן, בתפוחי אדמה יש מספיק חלבון… לא, תפוחי אדמה לא משמינים כל עוד אוכלים אותם בלי שמן ובלי מלח… להיפך, אני מתקשה לאכול את הקילו וחצי שאני אמורה לאכול כל יום כדי להשיג 2000 קלוריות יחד עם הפירות וירקות שאני אוכלת. חלק מהימים אני אוכלת קילו וחצי, חלק פחות, לפי התאבון, אני כרגיל אף פעם לא מגבילה כמויות… אז כן, אני גם מורידה את המשקל שעליתי מהג'אנק שאכלתי לפני שבועיים אבל זה צפוי כי תמיד יש לי משקל שאני נוחתת עליו כשאני נמנעת ממזון מעובד: 56-58 קילו ואני כרגע על 61.5 קילו כאשר לפני שבועיים עליתי אל 65 קילו משבוע של מזון מעובד ולפני שבוע הייתי 63 קילו. כן, חלק מזה זה גם הריצות, אבל אם לא הייתי מקבלת מספיק חלבון ואנרגיה ממה שאני אוכלת, אז לא הייתי יכולה לרוץ ועוד לרוץ יותר טוב מאשר שבוע שעבר.

אז לא, תפוחי אדמה לא משמינים, לא חסר בהם מספיק חלבון, הם ממש זולים (מה שמשאיר לי הרבה כסף לקנות תותים וענבים שיחסית יקרים) והכי קל פשוט לזרוק אותם לתוך סיר, לעשות דברים אחרים בינתיים ואז כשהם מוכנים לשבת מול סרט או סדרה, לפתוח את תפוחי האדמה ולקחת ביסים יחד עם סלט ירקות צבעוני שמוסיף לזה טעם ועניין ולקנח או להקדים (או גם וגם) עם פירות. 🙂

אז גם אם הניסוי הזה יכשל ולא אצליח למנוע את התנפחות הבטן שלי אחרי האוכל, בזאת התחסל כל חשש שלי שאפשרי לא לקבל מספיק חלבון על צמחים כל עוד אוכלים מספיק ואני רואה שאם אני עצלנית ורוצה לחסוך כסף, לזרוק תפוחי אדמה לתוך סיר מלא מים זה לגמרי אופציה טובה ובריאה.

וכעת דמיינו לעצמכם את מנגינת הפתיח של צבי הנינג'ה באנגלית, רק עם המילים האלה בסוף:

Heroes eating plant food… Potato power!

…כי היו צריכים להחליף את הפיצה בתפוחי אדמה כדי לשקף את המזון שבאמת נותן כוח ומאפשר להתחטב!

26 במרץ 2018

קל לתקוף טבעונים, קשה לתקוף טענות בעד טבעונות

היי, זו הטבעונאצית החלשה שגמרה שלשום 12 ק"מ במרוץ הנשים של תל אביב 2018. אם היה מקצה יותר ארוך הייתי לוקחת אותו, אבל לא קיים מקצה יותר ארוך במרוץ הנשים. אני כן עשיתי ב-2018 חצי מרתון במרתון תל אביב וב-2017 עשיתי מרתון מלא. ב-2018 עשיתי רק חצי מרתון כי לא חזרתי לשוונג אימונים מספק עבור מרתון מלא מאז הניתוח שלי במרץ 2017. אולי בשנת 2019… וכעת, משהתייחסתי לאד הומינם שאני חיוורת וחלשה כי אני טבעונית, לענייננו!

מרוץ נשים 2018 מקצה 12 ק"מ ב-21.3

"איזו תרומה גדולה את תרמת שאת כופה עלי טבעונות?" טיעון נפוץ שאני שומעת מופנה כלפי. כאילו שאם לא הייתי פוצה פה, אז הייתה פה פחות כפייה. חשבתי עוד על הדיון שקיימתי לא מזמן עם פלוני על טבעונות ומה למדתי מהדיון הזה ועוד דיונים להם האזנתי מאז.

קודם כל, נתתי לו כל הזמן לקפוץ מנקודה לנקודה. כל פעם שאני שללתי טיעון במקום להתעקש על כך שנגיע למסקנה לגבי הטיעון הזה ושתהיה התייחסות אל השלילה שלי, הוא קפץ לטיעון אחר, וכך הלכנו במעגלים, רודפים אחרי טיעונים במקום להתייחס לכל טיעון לגופו של טיעון, לראות אם הסכמנו ואם לא הסכמנו להבין למה לא הסכמנו ורק אז לעבור לטיעון הבא. נתתי לו כך לשלוט בדיון וכל הזמן להסיט את המטרה למקום חדש ואז לא משנה כמה פעמים שללתי את הטיעונים שלו הוא פשוט עבר לטיעון אחר.

למשל החלק הזה:

– טוב, אז לפחות הסכמנו שטבעונות מוסרית יותר מחוסר טבעונות

– אממ.. בהנחה שאת דואגת מוסרית קודם לבני אדם אז כן.

לא, זה לא עובד ככה. אנחנו צריכים לדבר על כל טיעון מוסרי בנפרד. אני לא יכולה להגיד למשל שמוסרי לאנוס כל עוד אדם לא רוצח. אמנם לא הצלחתי להגיע איתו להסכמה שטבעונות זו דרישה מוסרית שמתבקשת מזכויות אדם בסיסיות, אבל אם הסכמנו לפחות שטבעונות היא מעלה מוסרית, היא מעלה מוסרית בלי קשר למעלות מוסריות אחרות. אם אנחנו משווים שני בני אדם ששניהם עושים אותם דברים בחייהם חוץ מדבר אחד, שאחד טבעוני ואחד לא טבעוני, האם הטבעוני מקיים מעלה מוסרית שהלא טבעוני לא מקיים? אני מרגישה שזה מטומטם שאני אפילו צריכה לרשום את זה, שני חצאי המשפט נשמעים לי נוסח שונה של אותו הדבר.

האם לתרום צדקה לעני X מפסיק להוות מעלה מוסרית אם אני לא תורמת גם לעני Y? אני מצטערת, אם אני לא תורמת לעניי אפריקה או לעניי עירי, זה לא הופך להיות טבעונות לחוסר מעלה מוסרית. כל אחת מאלה הן מעלות מוסריות בפני עצמן. מעלות הן מעלות בלי קשר לכל יתר הדברים שאדם עושה או לא עושה. אם אתה חושב שחשוב יותר לתרום לעניי עירך מאשר לעניי אפריקה, זה לא שולל את זה שלתרום לעניי אפריקה זו מעלה מוסרית.

בנוסף לכך, כמו שכבר טענתי בדיון עצמו, אדם צריך לאכול כך או כך. לכן, בלי קשר לכל דבר אחר שאתה עושה עם הזמן והכסף שלך או כל משאב מוגבל אחר, זו לכל הפחות מעלה מוסרית לקנות אוכל בו הפגיעה מצומצמת עד כמה שניתן באופן סביר (למשל חיות שמתות כתוצאה מחרישת שדות) כל עוד האוכל הזה מספק לך את כל מה שאתה צריך כדי לחיות באותה מידה כמו אוכל שכן מערב בהכרח פגיעה בחיות בכוונה ובקנה מידה הרבה יותר גדול ומיותר… (למשל בתי מטבחיים דחוסים עד אפס מקום בחיות)

…דבר שלפי ארגון הבריאות העולמי, זו המציאות – שטבעונות מתאימה לכל שלבי החיים.

אני הרי לא יכולה לתקן את כל העוולות בעולם. אני לא יכולה להביא עכשיו שלום עולמי, שלום במזרח התיכון ולמנוע את כל האונס, רצח וגניבה בעולם. אבל כך או כך אני צריכה לאכול. אני יודעת היטב איך לזרוק תפוח אדמה או בטטה לתוך סיר. אני יודעת איך לחתוך פירות וירקות. אני יודעת איך להשרות קטניות יום לפני שאני מבשלת אותן. כל אלה דברים שכמעט כל אחד יכול בקלות לעשות ומי שלא יכול מתבקש שיקבל סיוע סעד, שזה כבר נושא בפני עצמו. אנחנו לא מדברים פה על שלום במזרח התיכון. אנחנו מדברים פה על בישול והכנת אוכל 101 וכל מי שלא יודע איך לעשות את זה שאין לו נכות נפשית או פיזית או חוסר גישה לדיור, חשמל ומים שמונעת בעדו לעשות את זה, שלא ידבר איתי על כמה טבעונות כביכול לא בריאה ועל כמה אני כביכול לא בריאה בגלל צבע העור שלי שקשור בכלל לגנים שלי ואל כמה אני יוצאת מהבית באור יום ולא אל מה שאני אוכלת. אדם שלא יודע איך לחתוך ירקות ופירות ולזרוק דברים אל תוך סיר, סביר שבריאות היא ממש לא בראש מעייניו ובטח שלא יבוא אלי בטענות שאני לא בריאה. (לא שאני כאנקדוטה, כמו כל אנקדוטה, קשורה לכל טיעון בעד או נגד טבעונות)

עכשיו תוסיפו לכך את הטענה המרכזית שלי, מה שטענתי מלכתחילה, שלחיות יש חווית עצמי, רצון לחיות, יכולת לסבול ולכאוב ואז את השאלה שלי בהתחשב בדמיונות אלה, למרות שבני אדם לא אותו דבר כמו יתר החיות, מה הוא ההבדל שמצדיק לטבוח אותן, להזריע אותן נגד רצונן ולחטוף את הצאצאים שלהן לא משנה איך תקראו לזה ולא משנה איזו חווה שלא באמת קיימת שמתייחסת לחיות יפה, זה מה שבהכרח מעורב בעניין ואני בטוחה ש-99 אחוז או יותר מהאנשים לא קונים מחוות כאלה (אם הן בכלל קיימות) אלא מהתעשייה הרגילה שגורסת אפרוחים זכרים בעודם חיים, מזריעה נקבות נגד רצונן, מחזיקה את החיות בצפיפות אדירה שדורשת שימוש הולך וגובר של אנטיביוטיקה שגורמת לטיפוח בקטריות על שאולי יום אחד יחסלו את האנושות… (וואללה, כולל טבעונאציות כמוני, אז גם שימור עצמי משחק פה תפקיד) …ולכשסיימנו לנצל את אותן חיות עבור מה שאפשר לקבל מהן בעודן חיות, אנו משספים את גרונן, פעמים רבות בערנות מלאה.

ושוב, גם אם כל הדברים הנוספים האלה לא היו קורים והחיים של החיות היו נפלאים ולא היו מרגישים את זה כשהם מתים… אם זו הייתה בת שלכם, שאתם מראש ילדתם וגידלתם אותה למטרה זו, ואם הייתם נותנים לה חיים נפלאים, אבל יום אחד אתם תזריעו אותה נגד רצונה, תחטפו ממנה את התינוק דקות לאחר הלידה, תתקינו עליה מכונות שיחלבו אותה, תחזרו ותזריעו אותה שוב ושוב ותחטפו את התינוק שוב ושוב ותחלבו אותה שוב ושוב עד שהיא כבר לא יכולה יותר להפיק חלב ואז בגיל צעיר עוד לפני גיל 20 או 30 (או מה שלא יהיה הגיל המקביל האנושי לגיל בו הפרות החולבות נשחטות) אתם תשספו את גרונה (אחרי שהיממתם אותה כך שלא תרגיש כלום) ואז תאכלו אותה… האם זה שביתר הזמן הייתם מתייחסים אליה נפלא, האם זה היה מצדיק את כל זה? (כמו כן, כמה נפלא יכול להיות כלואה במקום אחד כל חייך ללא אפשרות להימלט, אני תוהה)

ואם לא… אז שוב, זה לא שאין הבדלים בין בני אדם לחיות אחרות, אבל בהתחשב בזה שלכולנו יש חווית עצמי, רצון לחיות, יכולת לסבול ולכאוב, מה, מה, מה?! הגדירו את ההבדל בין האדם לחיות אחרות, שאם היה תקף לגבי האדם, היה מצדיק שיקבל יחס כזה?

וזה בדיוק איפה שנופלים כל מיני טיעוני אד הומינם שאומרים לי "איזו תרומה גדולה את תרמת לאנושות שאת אומרת לי שאני צריך להיות טבעוני?" או "קודם תתרמי לעניים באפריקה, או לעניי עירך, או תקני סחר הוגן"… כי אתם בחיים לא הייתם מקבלים את זה כהצדקה למעשיו, אם מישהו שאונס, רוצח וגונב מבני אדם, אם היה אומר לכם "איזו תרומה גדולה תרמת לאנושות שאתה קורא לי פושע?" …הייתם שמים אותו למשפט בו הייתם מבררים אם הוא חף מפשע, ואם לא היה חף מפשע הייתם שמים אותו בכלא.

אז למה הטיעון "איזו תרומה גדולה תרמת לאנושות?" לא עובד עבור רצח, אונס וגניבה מבני אדם אבל ברגע שמשתמשים בטיעון הזה כלפי חיות אחרות הוא עובד? מה ההבדל בין אלה לאלה שמאפשר לטיעון הזה פתאום לעבוד בהקשר של חיות אחרות?

עכשיו סלחו לי, יש לי (לא רק) חסה לאכול.

תרבות הג'אנק פוד

להלן חפירה של אישה טרנסית טבעונית בריאותיסטית טרחנית.

מישהו אי פעם יגיד לי כל הכבוד על זה שאני הצלחתי x ימים לאכול המון פירות, ירקות, דגנים שלמים וקטניות שלמות ללא הגבלה?

אוכלת אורז מלא, עדשים ותפוח אדמה עם ירקות בלי שמן ובלי מלח כדי להשיג את החלבון ואנרגיה שלי בלי להזיק לבריאות שלי עם כולסטרול, שומן רווי והצטברות רעלים מוגברת מלאכול יותר גבוה בשרשרת המזון

מישהו יגיד לי כל הכבוד על זה שהצלחתי להימנע ממלח, סוכר, שמן ומזון מעובד באותם ימים? אתם יודעים שיש לפעמים ימים שזה דורש המון כוח רצון להתעלם מהריחות והמראות של הג'אנק פוד שכולם אוכלים שמזכירים לי את החוויה של לאכול את אלה, גם אם לרוב אני פשוט רגילה לאכול רק מזון צמחי לא מעובד ונהנית מזה כי לרוב אני בבית ולא נחשפת למזון מעובד? אתם יודעים שזה, יחד עם השלילות זהות שאני צריכה "ללמוד לא לקחת אישי" שואבות ממני אנרגיה והופכות את זה לדבר מתיש לצאת מהבית ולימדו אותי שעדיף להתבודד? שאני מצד אחד רוצה לשבת עם אנשים בסיטואציות חברתיות ומתגעגעת לזה אבל מצד שני אם אשב עם חברים במסעדה זה יוציא אותי מהשלווה שיש לי כשאני בבית ולא חשופה לגירויים האלה? שגם אם אני מצליחה לא לקחת אישי פניות אלי בזכר ולא להתפתות לאכול ג'אנק, שיש גבול למשאבי כוח הרצון היומיים שלי ולפני שהתמודדתי עם משהו מהותי אמיתי ולהשיג הישג כלשהוא שלא קשור לקיום בסיסי יום יומי אני צריכה לפנות משאבי כוח רצון עבור הדברים האלה?

מישהו יגיד לי כל הכבוד על אימוני הריצה שאני עושה?

סיימתי חצי מרתון במרתון תל אביב 2018 למרות שהתאמנתי בערך 4 פעמים בחודש מאז הניתוח במרץ 2017, שלפניו עשיתי מרתון שלם במרתון תל אביב 2017.

מישהו יגיד לי כל הכבוד על הבטן שאני מצליחה לחטב כשאני עושה את כל אלה שבלי זה הרבה יותר מנופחת ביחס ליתר הגוף שלי? מישהו יגיד לי כל הכבוד על הטבלאות בהן אני עוקבת איך התזונה והספורט מחטבות את צורת הגוף שלי ונותנות לי יחס היקף מותניים/אגן יותר נשי וזה עוזר לי עם הדיספוריה המגדרית ואני גאה בעצמי שדרך מאמצים שלי הצלחתי לעצב חלק בגוף שלי שאני אוהבת כשיש חלקים אחרים שאני לא שולטת בהם כגון הקרחת והעיניים השקועות ולהתמקד במה שאני יכולה לשנות עוזר לי לא לחשוב על מה שאני לא יכולה לשנות?

25 בספטמבר 2017 – הגזרה שלי לאחר יקיצה כשאני מתמידה בהמנעות ממזון מעובד

לא, מה פתאום. בחיים לא.

יגידו לי שאני אנורקסית כשה-bmi שלי ירד קצת מתחת ל-18.5 לאחר יקיצה למרות שאני אוכלת כנראה יותר נפח ומשקל אוכל ממי שאומר לי את זה.

יגידו לי שאני אורתורכסית וקיצונית מדי וכל מיני שטויות כגון צריך לאכול קצת כולסטרול למרות שהגוף שלי מייצר מספיק לבד ולהוסיף עוד רק גורם סיכון להתקף לב.

יגידו לי שמרוב רזון אני אמות מדום לב בזמן שהרבה יותר סביר שמי שאומר לי את זה ימות מהתקף לב.

אוכלת שפע של פירות ומספקת את החשק הטבעי שלי למתוק בלי להזיק לבריאות שלי

ואני חשבתי שאנחנו בתרבות שמהללת רזון ומחמיאה לאנשים רזים… אז זהו, שלא. כשאני עובדת קשה על עצמי כדי שאתרגל לאכול בריא כמויות גדולות של אוכל ללא הגבלה ולהתחטב מקצת ריצות, הדבר האחרון שאני אקבל על כך זה פידבק חיובי. במקרה הטוב, כולם ישתקו בחוסר נעימות. במקרה הגרוע, יעירו לי ש*אני* זו שחולה.

אז לכו לעזאזל ותמשיכו לאכול מוצרים מעובדים ומוצרים מן החי ותהיו "נורמלים" ותחלו בכל המחלות שנורמלי לחלות בהן. למה לי לשתף את המאמצים שלי לאכול יותר בריא, כאשר במקרה הטוב אין לאנשים שום דבר להגיד ובמקרה הרע יש להם רק דברים רעים להגיד?

אני לא יודעת מה איתכם, אבל אני ממש לא מרגישה שאני חיה בתרבות שמהללת לא רזון ולא בריאות (כן, אני מכירה בכך שמדובר בדברים נפרדים). אני מרגישה שאני בתרבות שמעודדת צרכנות, נורמטיביות, צריכה של זבל שמוביל לסתימת עורקים, התקפי לב, סכרת, דמנציה וסרטן. לעזאזל, אני מוקפת באנשים שחושבים שזה נורא מהפכני לעשות ארועים עם קאפקייקס של המהפכה מנצנצים בצבעי כל קשת הלהט"ב כשלמעשה הם רק עוד בורג בתעשיית הסבל של החיות וניתוחי המעקף בבתי החולים (ואם זה טבעוני, לפחות רק השני מביניהם). תרבות שמסמנת אנשים שמצליחים בנס לא לאכול זבל מעובד ומזון מן החי (למרות שהם מוקפים מכל עבר בתרבות הזו שזה בערך כמו שאלכוהוליסט יהיה מוקף תמיד אנשים ששותים אלכוהול וכל עסק שני הוא בר) עם אות קין של קיצונית אורתורכסית.

16 במרץ 2018

אני מרגישה שאני חיה בתרבות שלא מבינה שמזון מעובד זה כמו אלכוהול עבור חלק מהאנשים, שהרבה אנשים לא יכולים להיות מתונים וצריכים פשוט להיות מאה אחוז בלי עד כמה שניתן. מבינים שאלכוהוליסט קשה לו אם הוא בסביבה של אלכוהול אבל אין הבנה כזו לגבי אוכל מעובד. אז אני זו שצריכה לבודד את עצמי כדי למנוע מעצמי את הגירויים האלה ואני אפילו לא אקבל פיפס של הערכה על הדברים שאני עושה כדי לשמור על הבריאות, להיפך… יגידו שאני זו שחולה.

15 במרץ 2018 בלי איפור

ולא, אף אחד לא חייב לי כלום ואני לא עושה את זה כדי לקבל מחמאות… אבל שלא יגידו לי שאנחנו חיים בתרבות שמהללת אנשים רזים. לפחות לא את אלה שעובדים עבור זה דרך תזונה בריאה וספורט. אולי רק את אלה שגנטית ככה או מקיאות בסוף היום וחיות בהרעבה עצמית ונולדו עם פרצוף נשי יותר משלי ולא התקרחו בגיל 18 לפני 20 שנה. (כשעדיין אכלו שניצל וצ'יפס ושתו קולה כל יום, אבל אין בהכרח קשר)

16 במרץ 2018

ואחר כך עוד מתפלאים איך אנשים נהיים יותר חולים ו\או יותר שמנים ואיך מערכת הבריאות שלנו קורסת תחת העול כאשר גם כשמישהי מנסה לתקן את התזונה שלה ולהפיץ ידע על משהו נפלא שעבד עבורה במקום לתמוך מנסים להרוס ומוציאים עוד ספר או וידאו על דיאטת בזק כשהפתרון הוא פשוט וידוע עשרות שנים – בריאות מוצאים בתפזורת אצל הירקן ובסופר, בערימת הפירות, הירקות, הדגנים השלמים והקטניות השלמות, הזרעים, השקדים, האגוזים והפטריות ובבית במטבח. לא במסעדות, לא במוצרים עם שקרים כגון "טבעי" או "אפס שומן ואפס קלוריות במנה" שעשויים ממאה אחוז שומן, לא בבשר, לא בחלב, לא בשמן, לא בסוכר, לא במלח, לא בדגים, לא בדבש ולא בביצים.

מג'דרה פטריות של רות פלג | בישול טבעוני ללא מזון מעובד

זהו התבשיל שאני מכינה עבור עצמי רוב הזמן, מקור הקלוריות העיקרי שלי. חוץ מזה, אני מנשנשת בעיקר פירות וירקות נאים לאורך היום. התבשיל הזה עומד בסטנדרטים הגבוהים ביותר מבחינתי של המנעות ממזון מעובד, בעיקר שמן. אני מבשלת את כל התבשילים שלי בלי שמן מזוקק ובלי מלח מזוקק, ולגבי שמן זה חשוב במיוחד כי שמן גם בכמויות קטנות גורם לפגיעה ברגישות אינסולין, מעלה לחץ דם, פוגע ביכולת כלי הדם להתרחב, מאט את זרימת הדם, מעלה כולסטרול ובנוסף לכל זה גם משמין כי זה המזון הכי דחוס קלורית שקיים במאגר המזון האנושי, פי שתיים יותר דחוס קלורית מסוכר לבן אשר מקובל לכל דעה להיות מוגדר כג'אנק פוד. על ידי להימנע ממנו לחלוטין אני חוסכת המון נזק לגוף שלי ושובעת בקלות על פחות קלוריות עם יותר תזונה. בסוף הפוסט יהיו קישורים לאסמכתות על מידע זה.

המנעות ממלח מזוקק פחות קריטית אך גם מסייעת למניעת לחץ דם גבוה (או הורדה שלו למי שיש), מסייעת לשובע פר קלוריה כי מלח מגרה תאבון, מורידה משקל מים מיותר ומאפשרת לבלוטות הטעם, אם מתמידים בהמנעות ממלח למשך חודש רצוף, להתרגל לרמות הנתרן הטבעיות שיש בצמחים לא מעובדים וכך אני יכולה להנות יותר מהטעם של ירקות, כלומר זה עוזר לי להנות יותר מהתזונה הלא מעובדת שלי. פעם בקושי אכלתי ירקות כי נגעלתי מהם והייתי רגילה מדי לטעמים מאוד מתוקים ומאוד שומניים ומאוד מלוחים בעוד היום אני מאוד נהנית מירקות והם מכניסים עושר צבעוני וטעים עבורי בכל מה שאני אוכלת.

כמו כן, מי שחושב שאנחנו צריכים קצת מלח מזוקק באוכל שלנו עבור הבריאות, הגוף שלנו טוב מאוד בלשמור נתרן ויש מספיק ממנו בצמחים לא מעובדים, כן, גם אם אתם רצים הרבה. להוסיף מלח זה לא גרוע כמו להוסיף שמן, אבל לדעתי זה מיותר. זה גורם לאגירת מים שמחבלת בתוצאות של מי שמנסה להרזות או להתחטב וזה שומר את בלוטות הטעם חלשות ולא רגישות לעושר הטעם שקיים בירקות… מה שמקשה להנות מתזונה צמחית לא מעובדת ומעודד לחזור אל המוצרים המעובדים ואל מוצרים מן החי. יחד עם זאת, יש אנשים שיש להם המון משקל לאבד ולהוסיף קצת מלח זה מה שיאפשר להם להנות מתבשיל כגון התבשיל הזה ללא שמן ובמקרים כאלה אני בעד להוסיף קצת מלח אם זה מה שיעזור לאותו אדם לאכול מזון בריא ולהנות ממנו. עבורי אישית, מלח רק מגרה אותי לאכול ג'אנק מעובד וכל כמות קטנה של מלח שאני צורכת שלא חלק מרמת הנתרן הטבעית בצמחים מיד מתבטאת בנפיחות אצלי כי אני כבר רזה למדי.

אורז מלא, עדשים ופטריות מוגשים עם כרוב סגול, עגבניות שרי ובצל נא

ולאחר הקדמה ארוכה ומסורבלת זו למה לדעתי שמן ומלח לא בריאים, הגיע הזמן לדבר על התבשיל עצמו. בגדול מדובר במג'דרה עם פטריות – עדשים ואורז מלא מבושלים במים בלי שמן ובלי מלח אבל עם תבלינים. אני אוהבת כמון, כורכום, פלפל שחור ופפריקה מתוקה. חשוב להקפיד לא להשתמש בתבלינים שמכילים מלח ושמן, כגון פפריקה מתוקה עם שמן… זה די הורס את הפואנטה הבריאותיסטית של התבשיל (הוא גם ממש טעים בלי מלח ושמן מיותרים). כשהאורז המלא והעדשים כמעט מוכנים אני מוסיפה את הפטריות. בצלחת ההגשה אני אוהבת להוסיף ירקות נאים כגון כרוב סגול, עגבניות שרי ובצל נא. אני חותכת את הירקות מראש בזמן שזה מתבשל ואז מוסיפה לצלחת ההגשה. אני אוהבת את השילוב הזה בין מבושל לבין נא, והתבשיל מטביע את הטעם החזק מדי של הבצל הנא בלי לגמרי להרוג אותו כפי שקורה אם מבשלים את הבצל.

זו הגירסא הקצרה, אבל יש הרבה פרטים קטנים שצריך לדעת כדי שזה יצא טעים בלי ללכלך את הסיר יותר מדי, במיוחד למי שלא רגיל לבשל בלי שמן.

קודם כל, אני שמה את כל התבלינים ביחד עם המים בהתחלה ולכן שמה יותר תבלינים מאשר אם הייתי שמה בסוף כפי שמקובל. אני אוהבת לשים בעיקר כמון וכורכום (כמעט כפית מכל אחד עבור סיר אישי), וקצת פלפל שחור (רבע כפית לסיר אישי) וממש טיפה פפריקה מתוקה (שמינית כפית לסיר אישי). אני עושה את זה ככה כדי שאני אערבב רק בהתחלה ולא אערבב שוב עד שהתבשיל מוכן. לערבב לפני שהתבשיל מוכן כשרוב המים התאדו יגרום למים בתחתית לעלות למעלה ואז למטה ישרף לפני שהתבשיל מוכן. עבור סיר אישי ליום אחד (או לפחות מה שאישי עבורי) אני משתמשת בשלוש מאות גרם משקל יבש של אורז מלא ועדשים. אני יכולה לשחק עם היחסים, לפעמים חצי עדשים (150 גרם עדשים, 150 גרם אורז מלא) ולפעמים שליש (100 גרם עדשים, 200 גרם אורז מלא). לזה אני מוסיפה חצי ליטר מים שהרתחתי מראש בקומקום כדי לחסוך זמן.

את הפטריות (קופסא של 200 גרם לבנות עבור סיר אישי) אני שוטפת וחותכת מראש בזמן שהכל מתבשל ומוסיפה אותן כשרוב המים התאדו אבל עדיין יש כמות מכובדת של מים בתחתית. כדי לבדוק מה מצב המים בלי לערבב, אני פשוט לוקחת כף ומזיזה חלק מהתבשיל הצידה בקצוות ומסתכלת מה מצב התחתית, בלי לערבב. בסיר אישי כזה, זה לוקח בערך חצי שעה עד שהמים מתאדים או כמעט מתאדים, אז אני מתחילה לבדוק כל כמה דקות אחרי שעברו עשרים דקות. בהתאם לכמות המים, גודל הסיר והחום, אם זו כמות יותר גדולה, זה יכול לקחת פי שתיים זמן. כשאני מבשלת בסיר האישי על הכיריים החשמליות שלי, אני מתחילה עם חום 4 מתוך 6 ולפי שיקול דעת שלי יורדת ל-3 או מכבה. כשאני מבשלת לשניים אני שמה בחום מירבי עד שזה כמעט מוכן. בכיריים אחרות יצא לי להתחיל במירבי ואז להוריד לשלושת רבע וחצי. אין תחליף כאן לנסיון ושיקול דעת. אם העדשים מושרות מראש, אז אני מנסה לשים פחות מים. אצל חברה הכנתי סיר גדול ולא היה אצלה משקל אז מדדנו שתי כוסות עדשים מושרות ושתי כוסות אורז מלא ושמנו שלוש וחצי כוסות מים. אם העדשים היו יבשות היה צריך יותר מים.

היתרון של השרייה זה שהיא מקלה על העיכול של הקטניות ורוב האנשים לא רגילים לאכול קטניות כל יום ובקטריות המעיים שלהם לא מותאמות לכך, וגם אחרי שרגילים לא מזיק להקל קצת על הקיבה, אפילו שעם עדשים חלק מהאנשים יכולים להסתדר גם בלי השרייה בניגוד לקטניות אחרות. היתרון של לא להשרות, זה שזה חוסך קצת טירחה ומעלה סבירות שהתבשיל יצא יבש ויבש לדעתי יותר טעים. שורה תחתונה, אני חושבת ששווה לטרוח שתי דקות ולהשרות אחרי הארוחה עדשים עבור היום הבא ולהתאים את כמות המים כדי שיצא יבש אחרי הבישול. אני מעדיפה לא להשרות יותר מיום אחד. שימו לב: אם קניתם בתפזורת או אינכם יודעים שהאריזות שלכם באות ללא אבנים, יש לברור את הקטניות ולהוציא אבנים לפני ההשרייה או הבישול. עדשים זה מוצר מאוד זול מלכתחילה, לכן אני אישית מעדיפה לקנות בעדן טבע מרקט אריזות אורגניות בהן עד עתה לא נתקלתי בשום אבנים. זה יותר יקר, אבל זה חוסך לי את הטירחה הזו.

אחרי שהתבשיל מוכן והמים בתחתית התאדו, מכבים את האש ומערבבים. לפעמים אני שוכחת לשים את הפטריות בזמן, אז אני מכבה את האש ומערבבת את הפטריות ומנסה לכסות אותן כדי שיתחממו יותר מהתבשיל, סוגרת את המכסה עד הסוף ונותנת לזה לפחות עשר דקות. בזמן הבישול עצמו אני משאירה פתח קטן במכסה כדי שיצא מספיק אוויר כדי שהמים לא יגלשו מחוץ לסיר. אפשר גם לכבות את האש קצת לפני שהמים בתחתית התאדו לגמרי ואז להשאיר את הסיר עומד עוד 5-10 דקות עם מכסה סגור. זה יכול לאפשר פחות הדבקות בתחתית, ניקוי יותר קל אחרי האוכל ופחות שאריות תחתית שהיה אפשר לאכול במקום שיהיה צריך לזרוק. (מצד שני, לפעמים אם זה מושחם אבל לא שרוף זה יכול להיות ממש טעים לחלק מהאנשים)

יש וריאציות לתבשיל הזה. במקום פטריות אני הרבה פעמים שמה תפוח אדמה שאני קוצצת לקוביות קטנות ומבשלת ביחד עם האורז המלא והעדשים ולקראת הסוף אני מוסיפה 100-200 גרם ברוקולי קצוץ כמו שאני מוסיפה לקראת הסוף פטריות. אפשר גם להחליף את תפוח האדמה עם בטטה שהוא יותר מזין מתפוח אדמה ולחלק מהאנשים יותר טעים (אני אישית מעדיפה תפוח אדמה). אפשר כמובן גם לגוון את הירקות. לפעמים אני אוכלת את התבשיל עם מלפפונים, עגבניות, פלפל אדום ובצל ירוק במקום כרוב סגול, עגבניות שרי ובצל לבן. לדעתי להוסיף ירקות מאוד חשוב כדי להוסיף צבע, עניין וטעם לתבשיל. שוב, השילוב של נא ומבושל מנצח, במיוחד כאשר בלוטות הטעם מתרגלות לרמות הנתרן הטבעיות שבצמחים ולא תלויות במלח מזוקק שנמצא במוצרים מעובדים ושחייבים להוסיף למוצרי חלב ובשר כדי שלא יהיו מגעילים. הנא והמבושל משלימים אחד את השני, והרבה ירקות שלבד אני לא סובלת את הטעם שלהם (כגון בצל נא קצוץ) יוצאים ממש טעימים כשהם טובעים בתוך האדים של התבשיל בלי לעבור בישול מלא, או ברוקולי קצוץ מבושל קלות שאני גם ממש אוהבת אבל מתקשה להנות ממנו נא.

עוד אפשרויות לגיוון זה לשנות קטניה או להוסיף קטניה, למשל להוסיף גרגרי חומוס (חייבים להשרות יום קודם), או להחליף את האורז המלא בדגן שלם אחר. אני אוהבת לפעמים לאכול כוסמת במקום אורז מלא, וכך כנראה נחסך ממני קצת שאריות ארסן. רוב הזמן אני אוכלת אורז מלא כי זה יותר טעים לי והרעילות של כמויות הארסן הכה קטנות האלה מתגמדת לעומת דברים אחרים שאני נמנעת מהם כגון שומן רווי, כולסטרול, שמן, מלח וסוכר. כאשר סיבת המוות מספר אחת בעולם המערבי היא התקפי לב אשר היה ניתן למנוע עם תזונה, אני מעדיפה להתמקד בעיקר ולאכול מה שימנע את זה ועדיין יהיה לי טעים, מאשר להתעסק בזוטות הטפלות של כמות מזערית של ארסן באורז המלא שלי.

גירסא של התבשיל עם ברוקולי ותפוח אדמה במקום פטריות

יתכן שזה ידרוש קצת התנסות ואימון כדי להבין מתי להפסיק את האש בלי שישרף יותר מדי אבל גם אם יצא קצת יותר מדי לכלוך על הסיר, תאמינו לי שעדיף ג'יפה על הסיר מאשר ג'יפה בעורקים שלכם. כלים אפשר להחליף בקלות. את החיים שלכם אי אפשר. הסיבה מספר אחת למוות במערב היא התקפי לב, והדרך היחידה לוודא שאין לכם סיכוי ללקות בהתקף לב היא המנעות מוחלטת ממוצרים מן החי ומוצרים מעובדים ולהתרגל לאכול כמות גדולה מאוד של פירות, ירקות, ולא רק פירות וירקות – גם קטניות, דגנים שלמים, פטריות, זרעים, שקדים ואגוזים. בגלל שהמזון הזה פחות דחוס קלורית, היו מוכנים לאכול פי שתיים או אפילו פי שלוש כמות לפי נפח ומשקל כדי לשבוע. תהנו מהשפע! אל תתקמצנו עם הקיבה שלכם! תאמינו לי שאני רק נהיית יותר רזה כשאני אוכלת ככה בלי להתחשבן, כל עוד המזון צמחי ולא מעובד. הלב שלכם יודה לכם שחסכתם לו את הטראומה היומית של שמן. מי שרוצה לספוג יותר ויטמינים ומינרלים אשר מסיסים בשומן, יקבל רווח בריאותי הרבה יותר גדול על ידי להוסיף אגוזים, זרעים, שקדים שלמים או אבוקדו לירקות שלו\שלה בלי כל הבעיות ששמן גורם.

התבשיל הזה הוא גם מנה מאוד עשירה בחלבון ובברזל, והויטמין סי בירקות מסייע לספיגה של הברזל. מי שתאכל קטניות ככה כל יום, אני מתערבת שיפתר כל חוסר בברזל שיש לה בלי צורך בתוספים. אני גם מעדיפה מאוד לבשל כל יום סיר אישי מאשר לבשל מראש כמויות גדולות, כי יש הבדל אסטרונומי בטעם של התבשיל כשהוא טרי לעומת הטעם שלו לאחר קירור וחימום מחדש, כל שכן לאחר הקפאה. בימים שהתאוששתי מניתוחים שלי עבור המעבר שלי מזכר לנקבה, הבאתי מראש אל האשפוז פירות וירקות טריים וכמויות תבשיל שהכנתי מראש בבית והיה פחות כיף לאכול את זה מחומם מקפוא, אבל זה החזיק אותי עד שחזרתי הבייתה ויכולתי לבשל שוב כל יום. חשוב לי מאוד שיהיה לי ממש טעים גם כשאני אוכלת בריא כדי שלא אתפתה לאכול מזון מעובד. חלק מזה זה להרגיל את בלוטות הטעם, חלק מזה זה לשלוט בסביבת הבית ולא לחשוף את עצמנו לגירויים האלה מלכתחילה, אבל חלק מזה זה גם לדעת להכין אוכל טעים בלי צורך ברכיבים מעובדים או רכיבים מן החי.

זו לא דיאטה, זו תזונה לכל החיים וצריך להנות ממנה כל החיים אחרת לא יהיה ניתן לשמור אותה כל החיים… מה שצריך לעשות, שוב, כדי למנוע בודאות התקפי לב ולהוריד סיכוי לשלל מחלות כרוניות אחרות כגון סכרת וסרטן ולהיות במשקל בריא בלי להתקמצן על כמויות ובלי להתחרפן מהרעבה עצמית.

לקינוח אני אוהבת לאכול פירות אם עוד נשאר לי מקום בבטן! ואם לא, אני מחכה כמה שעות ואז אוכלת פירות. בתאבון!

 

אסמכתות: